שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מדיניות חברתית? לא על הכביש הציבורי

    כיצד קרה שהממשלה מבטיחה לטפל בשכבות החלשות, להעביר את הציבור לתחבורה ציבורית ולהקטין את הזיהום מהרכב הפרטי, אבל עושה לכאורה הכל כדי להכשל בכל היעדים? בדיקת ynet

    הביאו את המקל, שכחו את הגזר: כך פוגעת המדיניות החברתית של הממשלה דווקא בתושבי פריפריה ובשכבות החלשות. בשבוע שעבר אישרה הכנסת את תקציב המדינה הדו-שנתי, ל-2011 ו-2012. שר האוצר, יובל שטייניץ, סיפר ביום רביעי לחברי הכנסת כי התקציב שאושר הוא "תקציב של פריפריה, תקציב של סגירת פערים וסיוע לחלשים". אולם בכל הנוגע לתחבורה, התקציב טומן בחובו בעיקר בשורות רעות לישראלים: לא רק שהשימוש במכוניות פרטיות מתייקר משמעותית, גם תעריפי הנסיעה בתחבורה ציבורית עולים - וצפויים להתייקר עוד יותר בהמשך השנה. 

     

    בדיקת ynet מעלה כי למרות ההבטחות, דווקא מעמד הביניים והשכבות החלשות צפויים להיפגע, בגלל העלאת המיסוי וייקור התעריפים הבאים:

     

    1. העלאת מס על בנזין וסולר ("בלו") בשיעור של 20 אגורות לליטר ב-2011 וב-2012, תשמן את קופת המדינה ב-2.6 מיליארד שקלים נוספים. הנפגעים: בעלי מכוניות פרטיות, בעיקר ממעמד הביניים והשכבות היותר-חלשות, שיתקשו לעמוד במחיר של יותר מ-7 שקלים לליטר בנזין.
    2. תעריפי הנסיעה באוטובוסים התייקרו בתחילת השנה בשיעור ממוצע של כ-3%, ומחירי כרטיסי רכבת צפויים להתייקר בשיעור דומה בפברואר. הנפגעים העיקריים: שוב, השכבות החלשות - אלה שהוגדרו בעבר על-ידי משרד התחבורה כ"לקוחות שבויים" של תחבורה ציבורית, מאחר שחלקם כלל אינם יכולים להחזיק במכונית פרטית.
    3. התייקרות נוספת בתחבורה הציבורית, צפויה בעקבות העלאת המס על הדלק. שיעור הייקור אינו ידוע עדיין, אך מאחר שהמחירים מעודכנים מדי חצי-שנה, יתכן שכבר ב-1 ביולי 2011 יעלו תעריפי הנסיעה פעם נוספת.
    4. בנוסף להעלאת התעריפים ב-1 בינואר, יתייקרו נסיעות עירוניות בשיעור ניכר עד יוני 2011, וזאת כחלק מרפורמה בתעריפי הנסיעה בגוש-דן, שיישומה צפוי להסתיים בחודשים הקרובים. אמנם חלק מהתעריפים יוזלו משמעותית, אך נסיעות בתוך הערים דווקא יתייקרו. העלאת המחירים, בשיעור של 40 אגורות לכרטיס בסיסי שעולה כיום 6 שקלים, תפגע בעיקר באותן אוכלוסיות חלשות הנזקקות לשירותי האוטובוסים.

     

    ומה קרה להוזלת המכוניות?

    מיטב מומחי הכלכלה והתחבורה בישראל אומרים כי יש לייקר את השימוש בכלי רכב פרטיים, אם על-ידי העלאת המס על הדלק,
    ואם על-ידי הטלת אגרות-גודש בכניסה לערים הגדולות. אלא שמרביתם גם אומרים כי יש לעשות זאת במקביל לשיפור משמעותי במערך התחבורה הציבורית, ולהוזלת עלות רכישתן של מכוניות חדשות, באמצעות הפחתת מס הקנייה לרמה המקובלת באירופה.

     

    למעשה, גם ממשלת נתניהו מכירה בעקרון של "הוזלת המכוניות, ייקור הנסיעות": בקיץ האחרון התקבלה החלטה לפיה יוקם צוות בין-משרדי שיבחן שינויים במסים הנהוגים בשוק הרכב. בהחלטת הממשלה נקבע כי "מטרת הוועדה תהיה לבחון מהלך רב-שנתי שמטרתו למקד את עיקר נטל התשלומים בעלויות המשתנות בענף הרכב". על-פי סעיף אחר, הוועדה תבחן את "הפחתת סך התשלומים התלויים בבעלות על כלי הרכב, ושאינם תלויים במידת השימוש בו".

     

    במלים פשוטות: לפני חצי שנה החליטה הממשלה לבחון דרכים שיאפשרו ליותר ישראלים לרכוש מכוניות חדשות, בטוחות ו"ירוקות" יותר, על-ידי הפחתת מס הקנייה, העומד כיום על כ-60% בממוצע. במקביל, הוחלט לבחון דרכים לייקור השימוש במכוניות, וזאת על-מנת לצמצם השפעות שליליות כמו עומסי תנועה, תאונות דרכים וזיהום אוויר.

     

    אלא שמתברר כי מדיניות הממשלה, כמו שהיא משתקפת בתקציב הדו-שנתי שאושר בשבוע שעבר, מביאה רק את המקל - את העלאת המס העל הדלק, ואת ייקור תעריפי הנסיעה בתחבורה ציבורית. ומה עם הגזר, שאמור להגיע בדמות הוזלת המכוניות? כנראה שהוא עוד לא ממש בשל להגשה.

     

    אגרת גודש, אגרת מהירות

    במקביל לייקור השימוש במכוניות פרטיות והעלאת תעריפי הנסיעה בתחבורה ציבורית, תיישם הממשלה בשנה הקרובה כמה צעדים נוספים, כחלק ממדיניות המוגדרת "חברתית". אלא שנראה כי עיקר התועלת תהיה לקופת המדינה, שתיהנה מתוספת הכנסות בעקבות יישום הצעדים הבאים:

     

    1. אגרת מהירות בשם הבטיחות: בחודשים הקרובים יחלו משרדי התחבורה וביטחון הפנים להפעיל מערך חדש של מצלמות מהירות, כחלק ממה שמוגדר על-ידי הממשלה "מדיניות חברתית", שנועדה לצמצם את מספר התאונות. עד אמצע השנה אמורות לפעול כ-60 מצלמות מהירות ורמזור. ההכנסה הצפויה למדינה: כ-185 מיליון שקל בשנה. בהמשך מתוכננת הפעלת 240 מצלמות נוספות, שעל-פי הערכת המשרד לביטחון פנים עשויות להגדיל את הכנסות המדינה מקנסות לסכום שנתי של קרוב למיליארד שקל.
    2. אגרת גודש בדמות נתיב מהיר: ב-7 בינואר יופעל בכביש מספר 1 נתיב אגרה ראשון בישראל. במשרדי האוצר והתחבורה מגדירים אותו אמנם כ"נתיב תחבורה ציבורית", המאפשר נסיעה חופשית של אוטובוסים, אך בפועל הוא משמש גם לגביית אגרת-גודש, על-ידי זכיינית פרטית שהקימה את הנתיב. מי שמוכנים לשלם מחיר ממוצע של כ-17 עד 20 שקל ביום, ייהנו מקיצור תיאורטי של זמן הכניסה לתל-אביב. כל השאר, ימשיכו לעמוד בפקק.
    3. אגרת צמצום-זיהום: בניגוד למדיניותה המוצהרת לעודד שימוש בכלי רכב ודלקים "ירוקים", החלה הממשלה לגבות במפתיע מס דווקא על ביו-דיזל - דלק הנחשב לדל-זיהום. הטלת מס על שימוש בדלק בו משתמשים רק מעטים, נועדה אך ורק להגדיל את הכנסות המדינה ממסים - ב-170 מיליון שקל ב-2011 - והיא אינה משקפת מדיניות סביבתית, חברתית או אחרת. למעשה, ההחלטה להטיל מס על ביו-דיזל מנוגדת להחלטות של ממשלות קודמות, שדווקא תמכו בעידוד השימוש בו.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים