סיכום המחזור: זיכרונות מה-0:5 ב-1994
10 הערות: זה אמנם רק 0:3, אבל התצוגה אמש בקריית אליעזר הזכירה במשהו את אותו משחק היסטורי מלפני 17 שנה. וגם: החכמה של אלישע לוי, כיצד נפתרה סוגיית "המרוקאי" בעכו, וההבדלים בין איציק זוהר לאיל ברקוביץ'
המחזור הראשון של הסיבוב השני בליגת העל סימן את יחסי הכוחות שהחלו עוד בסיבוב הקודם. מכבי חיפה והפועל תל אביב יודעות שהן טובות, מכבי מכבי תל אביב רק חושבת כך. הפעם היא נשארה רק עם מחשבה.
1. זיכרונותיי מ-94': ה-0:3 אמש הריח כמעט כמו אותו 0:5 מפורסם בפברואר 94', לפחות בדבר אחד. עמנואל אופיר ז"ל, מנהלה המיתולוגי של מכבי ת"א באותו משחק, זעם על שחקניו שירדו בחולצות 'נקיות' אחרי 90 דקות.
ללא התקדמות עולם הכביסה וההלבשה ב-17 השנים האחרונות, אפשר היה לומר על המשחק הנרפה והשברירי של הצהובים אתמול בדיוק את אותו הדבר. טוב, עם הוצאות של 100 מיליון שקל, אולי החליטו לחסוך דווקא בחולצות לשימוש רב פעמי?
2. מה אתם מופתעים? מי שבאמת האמין שמכבי ת"א יכולה לנצח במשחק הזה, שיקום. עכשיו שיישב. מתוך שמונה עשרה נקודות אפשריות מול שש הקבוצות הבכירות של הליגה, כמה יש לצהובים? אחת. אז על מה כל המהומה?
מאה מיליון שקל? ליוסי מזרחי זה לא מספיק, הוא רוצה "עוד שני שחקנים למרכז השדה". לפני זה, אולי כדאי שיסביר למה אלירן עטר לא פותח, למה עטר ובוזגלו לא משחקים יחד ואיך זה שרק שטראובר ופאביצ'ביץ' הם היחידים שפתחו העונה בכל המשחקים? זה הזמן לכוון מטרות מחדש – אליפות? מחר (ד') יש את חצי גמר גביע הטוטו. אסור לוותר על האפשרות היחידה העונה לתואר.
3. ממה אתם מופתעים (2)? כמה שאוהבים לשכוח שאלישע לוי היה רחוק שתי דקות ושיטת קיזוז אחת משתי אליפויות רצופות. כמה רוצים להדחיק את העובדה שאריק בנאדו הוא אחד הבלמים הגדולים שהיו כאן, ושמכבי חיפה היא עדיין החממה הטובה ביותר לגידול צעירים.
מזרחי ולוי. חיפה ניצחה יריבה מבולבלת ולא מסודרת (צילום: אלי אלגרט)
חיפה ניצחה קבוצה מבולבלת וחסרת סדר, בזכות שלושה מנהיגים – יניב קטן מלפנים, בנאדו מאחור ועליונות טקטית ברורה של לוי. אותנו הוא כבר השתיק מזמן, מזל שעכשיו גם ביציע ג' מבינים שטעו.
4. אמנות ההבלגה. אלישע לוי יצא גדול אתמול. זאת אומרת, עוד לפני ה-0:3 המושלם. "מהומה" פרצה באימון השחרור לפני המשחק בין ולדימיר דבלאשווילי לאייל משומר. על פי הדיווחים זה גלש אפילו לאגרופים.
ומה עשה המאמן? שתק. לא אמר מילה באסיפה המסכמת, לא פצה פה בארוחת הצהריים וצפה מהצד כששני אנשים בוגרים פתרו סכסוך בינם לבין עצמם. אז מה קרה, הכדורגלנים לא צריכים פתאום הורה מלווה? הגננת יכולה לצאת לחופש? השתיקה יפה לה. לפעמים.
הסולחה בעכו, רק תפאורת הבית הלבן חסרה (צילום: עדי סרדס)
5. פסגת שלום בעכו. קבלו את אלי כהן בתפקיד מנחם בגין, ציון ויצמן גרסת אנואר סאדאת וראש העיר שמעון לנקרי, נכנס לנעליו הגדולות של ג'ימי קרטר. שיחות השלום נערכו יומיים שלמים באזור הצפון, מתווכחים ניסו לפתור את סוגיות הליבה הקשות, ולבסוף שני הצדדים הגיעו לפשרות כואבות.
ועכשיו ברצינות. אחרי שחטף "אתה מרוקאי עם אגו מנופח" מהבוס שלו, הוכיח כהן שדווקא הוא לא כזה. זאת אומרת, לא עם אגו מנופח. ציון ויצמן התנצל כמו גבר - והפועל עכו ניצלה ממכה כואבת ומיותרת. בקיצור: ילדים, תתבגרו.
6. עלו כיתה. כמובן שאי אפשר בלי ההערה השבועית על המסחרה בהנהלת הפועל ת"א. אבל הפעם - ציון לשבח. זהו, תמו להם הסכסוכים הילדותיים, הסתיימו ההכפשות המגעילות בתקשורת. שני הניצים יתחילו סוף סוף לדבר ביזנס.
מישהו חייב לוותר. מוני הראל ואלי טביב (צילום: יועד כהן)
מוני הראל אמר אתמול לאוהדים שהסולחה נכשלה, המצב הגיע למבוי סתום ומישהו יהיה חייב לוותר. כעת, כל אחד יציע סכום על חלקו של השותף השני בתהליך עסקי, שבסיומו יישאר בעלים אחד. הבחירות החלו, הלוביסטים כבר בשטח, המקורבים בתקשורת והשלב הבא יגיע לדפי פייסבוק עבור כל מועמד והצבעת סמס בסוף הדרך. מי פה מתגעגע פתאום להסתדרות?
7. מחלקים שוקולד חינם בבלגיה? הקהילה היהודית בבלגיה מתרחבת. אל שרלואה הצטרף השבוע מתן אוחיון ממ.ס אשדוד, אליו אמור לחבור בהמשך גם דודו ביטון, והשניים ישתפו פעולה עם איתן טיבי, שכבר נמצא שם מתחילת העונה. הכדורגל הישראלי נחלק בימים אלה לשניים, אלה שבעד ונגד ההגירה הבלגית.
אז מי צודק? הבה נסתכל על מבחן התוצאה: האם שחקנים שחזרו משם (ברק יצחקי, עומר גולן, אבי סטרול וכו') נעשו טובים יותר? האם בלגיה היוותה תחת מעבר לליגה גדולה יותר באירופה? האם הם קיבלו שם יותר כסף? אם לפחות על שתיים משלוש השאלות עניתם 'לא', כנראה שכבר הבנתם שמדובר בפיקציה. אלא אם אתם אליניב ברדה.
תחושת עקצוץ בלתי נעימה. איציק זוהר (צילום: יועד כהן)
8. רד מעל מסך הטלוויזיה שלי. איציק זוהר שוב הסתבך. אין זה מענייננו להתערב בעסקיו ומעשיו של שחקן העבר. שיסתובב עם מי שבא לו, שייצא להיכן שהוא רוצה ושיעשה מה בראש שלו. אבל גם לכם פתאום יש תחושת עקצוץ בלתי נעימה בעליל לשמוע אותו מפרשן עבורכם משחקים?
9. תישאר על מסך הטלוויזיה שלי. "מכבי ת"א חייבת כבר להחליט על הרכב קבוע, קיבינימט!". "אגודה כמו מכבי ת"א צריכה לעלות עם הנוער לחצי גמר גביע הטוטו". איל ברקוביץ' מפיל מצחוק את אלישע לוי, מביך את יוסי מזרחי ובקיצור, עושה ככל העולה על רוחו. האישיות הכי לא ממלכתית בערוץ הממלכתי. תאהבו או לא, מעניין זה בטוח.
10. דקה אחת, חיים שלמים. לראות את אלפי אוהדי הפועל ת"א עומדים על הרגליים, או את ההתרגשות בדקת ההוקרה לאבי כהן באצטדיון טדי עם אוהדי בית"ר, הותירה בי צמרמורת הרבה אחרי מחיאת הכף האחרונה. המחווה הנפלאה הזו שהובאה מאנגליה, היתה ללא ספק האירוע היפה והטהור ביותר במגרשי הכדורגל שלנו בשנים האחרונות. קלאסה בחייו, קלאסה במותו.
לפנייה לכתב/ת 
אלישע לוי
צילום: עדי סרדס
מומלצים
