שתף קטע נבחר
 

איך להתנתק

ההפרעות של העולם הדיגיטלי תפחו למימדים מפלצתיים, ועכשיו המוח שלכם תפוס בציוצים חמודים וברינגטונים. אבל עכשיו סוף השבוע. אולי הגיע הזמן לבלות כמה ימים בלי הפרעות? תנסו. אולי זה יעשה לכם טוב

עצמו עיניים ודמיינו: רגע, זה לא יעבוד. תפקחו אותן. עכשיו דמיינו: ערב מוקדם על המרפסת הביתית. תנועת המכוניות למטה שככה ושקט נעים משתלט על השכונה. ביד אחת אתם אוחזים ברפיון נעים בחצי כוס תה; ביד השניה, אולי, ספר טוב, או עיתון הערב. ילדים משחקים בסך והשכונה ריקה מרעש, מאורות טלוויזיה מרצדים, מטרטורי טרוטונים ורינגטונים. הערב משתרע לפניכם כיחידה אחידה של שקט ושלווה.

 

היכנסו להגיב בערוץ הפייסבוק של ynet

 

אחלה פנטזיה, מה? אתם יכולים לפקוח את העיניים. רגע, הן כבר פקוחות. עכשיו תסתכלו מסביבכם: עוד חמישה אתרים פתוחים בדפדפן שלכם. על השולחן או בכיס שלכם יש טלפון, שמפריע לכם עכשיו ובדרך כלל עם הרינגטון החדש והחמוד של הדרדסים שהורדתם. עכשיו תבדקו מה קרה בשישית השעה האחרונה בפייסבוק. מישהו כתב לכם משהו מצחיק בטוויטר, נחמד. זה לינק לסרטון ביוטיוב. תבדקו אותו. עכשיו קיבלתם מייל ממישהו מהעבודה. תענו, תענו. מישהו מתקשר עוד פעם. תענו, תענו. אם הוא לא מאוד מעניין אפשר לבדוק עוד פעם פייסבוק בזמן השיחה.

 

חזרתם?

 

אם אתם הקוראים הממוצעים של ynet מחשבים, ככה נראה היום שלכם. אם אתם כמו הקוראים הממוצעים שלנו ככה גם נראה הערב המוקדם שלכם. והערב המאוחר. וגם הלפנות בוקר. פלא שאתם לא זוכרים אם לפקוח או לעצום עיניים.

 

והפואנטה?

הפואנטה היא שכבר מזמן לא ביליתם שעה או שלוש בלי הסחות דעת. לא ביליתם ערב שקט בתוך ספר. אתם לא באמת זוכרים איך זה לנהל שיחה של שעות בלי לתהות, בזמן שהיא מספרת על הבוקר שלה, מה שלום תיבת הדואר שלכם. עכשיו, אם הייתי הכתבה הממוצעת באתר כגון זה, הייתי עוסקת עכשיו בהפחדה: הייתי מספרת לכם על הסכנות הבריאותיות והנפשיות שכרוכות, מן הסתם, בחיים שאין בהם רגע של שלווה.

 

אבל כאן לא נעסוק בהפחדה. מצד שני, תחשבו על זה: הצורך הבלתי פוסק הזה בגירויים, במענה בלתי פוסק על פניות מטופשות יותר ויותר, זה חייב לעשות משהו למוח שלנו. החיים האלו שתמיד יש בהם איזה משהו שמלחיץ אותנו להגיב, לעשות, לצרוך; החוסר ברגעים של ריכוז עמוק. אני לא אומרת שזה בהכרח יהפוך אתכם לחבורה של אימבצילים אטומים ומרוחקים רגשית, שלא מכירים שום נושא לעומק ואין להם אף מחשבה משל עצמם. אבל אני משוכנעת שאתם מבינים גם את ערכה של השלווה האבודה שלנו.

 

והפואנטה?

יש מה לעשות. ובאופן פלאי, יש מה לעשות ממש עכשיו.

 

ליאו בבאוטה, מחברם של, בין השאר, הבלוג המצליח Zen Habits והספר המוצלח The Power of Less, כותב בספרו החדש, המוצלח עוד יותר, והחינמי, focus, שהצורך הזה בגירוי בלתי פוסק הוא התמכרות – והיא דומה להתמכרות לסיגריות, לסמים, לאוכל מוקרם. הלחיצה על כפתור ה-Send/Receive – או הצליל המבשר על סמס חדש – משחררים במוח שלנו אנדרופינים, תגמול חיובי לפעולה שהמוח מזהה כטובה. עד שאנחנו מגלים שההרגל הזה לא טוב לנו ושאנחנו מגזימים בו אנחנו כבר מכורים לקליקים.

 

מההתמכרות הזו לא צריך להגמל לגמרי. אפשר לבלום אותה עם כמה ימי התנתקות. למשל, סוף השבוע. זה שחל ממש עכשיו. זה לא קל, אבל אני פה בשבילכם. הנה כמה טיפים פרקטיים שיעזרו לכם להשיג קצת שלווה.

 

לכו תרנגול הודו קר

סליחה על חידוד הלשון הגרוע. אבל עשו בדיוק את זה: כבו עכשיו את מכשירי התקשורת שלכם והזכרו בהם רק מחרתיים. בהתחלה – אני לא רוצה לשקר לכם – עצם הרעיון של כל אותן הודעות פייסבוק, כל המיילים והסמסים המצטברים אחד לאחד בתיבותיהם יוציאו אתכם מדעתכם. אבל אז, אני מבטיחה, שלווה שלא הכרתם הרבה זמן תמחק את כל זה. לעצמים בעולם הממשי תהיה נוכחות ונפח שלא היו להם קודם. למיץ יהיה טעם של מיץ, ולסנדוויץ' – טעם של סנדוויץ'.

 

צמצמו

אם קשה לכם להתנתק לגמרי מהעולם המקוון, בחרו מה באמת חשוב לכם ובדקו רק אותו. הכותרות ב-ynet? הסמסים בטלפון? המייל של העבודה? בחרו אפיק תקשורת אחד והשארו איתו. לכל שאר ההצקות של העולם החיצון אפשר לענות בדרך לעבודה ביום ראשון בבוקר.

 

צמצמו 2

הנה גיוון: אל תוותרו על העולם הדיגיטלי, אבל דגמו אותו באינטרוולים ארוכים יותר. אל תבדקו מה קורה באינטרנט כל הזמן. בדקו, נגיד, פעם בשעה. אחרי זה נסו להרחיב את הרווחים ובדקו כל שעתיים. פעם בבוקר ופעם בצהריים. תגלו שאתם צריכים את המייל שלכם פחות ופחות. ואף חשוב מכך – ידעו את כל חבריכם שאתם עונים להודעות מייל קצת באיחור ולא מיד.

 

(הטיפ הזה שייך לידידינו לאו בבאוטה, מאותו ספר מצוין, focus).

  

צאו

מפתיע כמה קל להתנתק מהעולם האינטרנטי כשעושים דברים בעולם האמיתי. סוף השבוע הוא זמן טוב לטייל, אפילו אם השבוע הוא השבוע הזה שבו יורד גשם בישראל; לחלקכם בטח יש משפחות שישמחו לבלות אתכם זמן מחוץ לבית (עם זאת, המדריך הזה היקפו אינו מספיק כדי לעזור לכם להתמודד עם ילדים קוטרים שצריכים פיפי).

 

החליפו

התמכרות מחליפים בהתמכרות אחרת: סיגריה במסטיק ניקוטין, "לרדת בגדול" ב"היפה והחנון". החליפו את הצורך הבלתי פוסק הזה בגירויים אינטרנטיים בגירויים נקיים ובריאים של העולם האמיתי: לכו לרוץ, תלמדו לעשן, וכן הלאה.

 

היו דתיים

ככתבה בתוך מדור טכנולוגי פרקטי וקר, אני לא יכולה להמליץ לכם להאמין בבורא עולם. אבל אם יש משהו נחמד ביהדות, זה שהחל מרדת החמה ביום שישי ועד רדת החמה ביום שבת, אף אחד לא מדליק שום דבר. אמצו לעצמכם מנהג כזה: שבת, זה לא הזמן לאינטרנט ולסלולרים. קראו ספר במקום. פגשו חברים. בלו זמן עם המשפחה. בסוף השבת תגלו שלא התגעגעתם לאימייל.  

 

והפואנטה?

כבו את המסך הזה, זה שמולכם עכשיו, ולכו תאזינו לאיזה תקליט טוב באמת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תרפה. תרפה. תנשום עמוק. יופי
צילום: ניצן סדן
מומלצים