לא עו"סים לביתם. מי ידאג לשליחי הרווחה?

יום העבודה שלהם מורכב מהתמודדות עם הבעיות הקשות ביותר בחברה הישראלית - אלימות, עוני, שכול, נכות, ילדים ונוער בסיכון. הם מסייעים לאנשים קשי יום ובעלי הכנסות נמוכות, אלא שבאופן אירוני - הכנסתם שלהם כמעט שאינה שונה מזו של הנזקקים בהם הם מטפלים. בישראל 2011 כמעט 1 מכל 4 עובדים סוציאלים מקבל בעצמו השלמת הכנסה, ומרביתם אינם מביאים הביתה משכורת העולה על 3,500-4,000 שקל בחודש. 

לכתבות נוספות בסדרה:

• אידיאולוגים ופראיירים. משבר דיפלומטי מבית
• "כמו סמרטוטים בכיתה". מורים נבוכים
  

בחצי השנה האחרונה ניהלו העובדים הסוציאלים משא ומתן מייגע מול משרד האוצר. כעת, הם מאיימים לראשונה לפתוח בשביתה. הם גם מקווים שכניסתו של השר משה כחלון למשרד הרווחה, תעניק למאבקם רוח חדשה ותוביל אותם להישגים שאליהם לא הצליחו להגיע בתקופת כהונתו של יצחק הרצוג, שהתפטר עם פירוק מפלגת העבודה. את העבודה הם אוהבים, תחושת השליחות עדיין מפעמת, אבל כשבלתי אפשרי "לגמור את החודש" גם העובדים הסוציאלים המסורים ביותר מהרהרים שוב אם יש טעם להישאר.

• מדברים על זה עכשיו בעמוד בפייסבוק של ynet - בואו להגיב

   

  
  

אחד העובדים האלה הוא יזהר הרני, בן 37, שהחליט בשם האתגר והשליחות הציבורית לנטוש משרה נוחה כיועץ ארגוני ולהפוך לעובד סוציאלי. אך את חדוות השליחות החליפה עם קבלת תלוש השכר הראשון - התדהמה וחוסר האונים.

בשיחה עם ynet מספר הרני שהוא עובד בשתי משרות - וגם אז הכנסתו עדיין נמוכה פי כמה וכמה מזו שהיתה לו בחייו הקודמים. "אני מאמין שכעובד סוציאלי אוכל לחולל שינוי. אני אוהב את המגע הישיר עם האנשים. ידעתי על התנאים אך לא תארתי לעצמי שבתלוש משכורת שלי יופיע סעיף 'השלמה למינימום'", הוא מספר. "מצאתי את עצמי נאלץ לחתוך בהוצאות. אני מאוד אוהב את המקצוע, הוא מאתגר ומספק, אבל קשה ללכת עם זה למכולת".

הרני. "המקצוע מאתגר, אבל לא הולכים עם זה למכולת" (צילום: עידו ארז)

הרני עובד עם משפחות הסובלות מאלימות ועם נפגעי הסמים. לדבריו, המטופלים שלו מודעים למחסור בתקציבים ולתנאים הקשים שבהם חיים העובדים הסוציאלים עצמם. "בראשו של הציבור מתקיימת משוואה: 'כמה שמשלמים - ככה אתה שווה'. ולכן מעמד העובדים הסוציאלים בציבור אינו גבוה ואין מודעות לחשיבותם", הוא אומר, "כשהפרקליטים היו בשביתה, כולם אמרו עד כמה הם חשובים. אנחנו יודעים מה אנחנו שווים וכך גם המטופלים שלנו. אנחנו לא פחות חשובים מהפרקליטים ואולי אפילו יותר. אני מתבייש לספר כמה אני מרוויח היום, זה גורר הרבה תסכול. מה שמחזיק אותי זה הנאמנות למקצוע".

"לא רוצה שילדיי יזדקקו לשירותי רווחה"

מתוך 15 אלף עובדים סוציאלים בישראל, 37% הם גברים ונשים בגילאי 25-34 - צעירים בשוק העבודה. עובדים אלה מקבלים שכר על-פי דירוג, ללא כל תוספות ייחודיות כפי שהיה נהוג בעבר, ועם בונוסים צנועים על הוותק המינימלי שצברו. 89% מכלל העובדים הסוציאלים הן נשים.

איילת, שחגגה יום הולדת 30 לפני כמה חודשים, אינה מצליחה לעבור לדירה שכורה משלה ונאלצת להמשיך ולהתגורר עם שני שותפים. מאז שסיימה את לימודיה לפני כחמש שנים היא עובדת עם נוער בסיכון. כדי להשלים הכנסה למשכורת נורמלית היא נותנת בשעות הפנאי שלה שיעורים פרטיים ומשמשת כשמרטפית. "אני מגבילה את עצמי בהכל, אפילו ויתרתי על המנוי לחדר כושר", היא מספרת. "כבר נרשמתי להסבה מקצועית לעריכת דין ואם המצב לא ישתנה, אני פשוט אאלץ לעזוב מקצוע שאני מאוד אוהבת... אני לא רוצה שהילדים שלי עוד יזדקקו לשירותי הרווחה".

* עובד סוציאלי בעל תואר שני מקבל תוספת של 7% לשכרו

לאיילת יש גם בטן מלאה על חוסר ההערכה מצד הרשויות והציבור לעבודת העובדים הסוציאלים. "כשקורה משהו קיצוני תמיד שואלים 'איפה הרווחה?'. שינסו להיות פעם אחת במקומנו לשעה, עם עומס בלתי רגיל וחוסר הערכה מוחלט מצד המדינה. לי יש כ-40 תיקים של נערים בסיכון ואני צריכה כל הזמן לבחור מי מהנערים נמצא במצב הגרוע ביותר. אני עובדת כ-20 שעות נוספות חינם. אתמול נשארתי עד 23:00 כי לא יכולתי לשחרר אותם הביתה". גם לרחל, בעלת ותק של שנה וחצי במקצוע, יש טענות: "ב-80% מהמקרים, כשהאנשים שומעים מה אני עושה - הם מעקמים פרצוף. בציבור חושבים שאנחנו עובדי מדינה שלא עושים כלום ולא עוזרים".

רחל ידעה למה היא נכנסת כשבחרה במקצוע: "היה לי ברור שאני יורדת ברמת החיים". היא מספרת על תחושה של זלזול וחוסר הערכה בציבור כלפיה וכלפי עמיתיה למקצוע. עד לפני כמה חודשים עבדה במחלקה לשרותים חברתיים באחת העיריות וטיפלה בכ-300 תיקים. לאחרונה עברה לעמותה שמטפלת בילדים נכים. היא עובדת ב-60 אחוז משרה ומרוויחה 2,800 שקלים לחודש "ההורים שלי משלימים לי הכנסה וזה לא קרה לפני שהפכתי לעובדת סוציאלית, אבל אין ברירה. המקצוע בדמי, ואני מתכוונת לחפש משהו שישלים לי את ההכנסה, אולי אפילו אעבוד בחנות בגדים. בעבודה הקודמת שלי הרווחתי פי 3 מהכנסתי היום".

עובד אחד, קרוב ל-300 תיקי רווחה

שכרם של העובדים הסוציאלים עבר בשנים האחרונות את השחיקה הגדולה ביותר במגזר הציבורי. עובד סוציאלי מתחיל יקבל ב-10 שנות עבודתו השלמת הכנסה לשכר מינימום, וזאת אפילו אם יצבור שעות השתלמות רבות ויתקדם בדרגות. עובד סוציאלי כוללני בדרגה ט' (דרגת השיא בתחום ההעסקה שלו - י.ב), בעל תואר שני, עם 25 שנות ותק בתוספת מקסימום גמול השתלמות - ישתכר סכום של 6,265 שקל ברוטו.

מיה קלין. "רק תחושת שליחות מחזיקה אותנו" (צילום: גיל יוחנן)

"המצב אבסורדי לחלוטין. העובדים הסוציאלים נמצאים בתחתית סולם המקצועות הציבוריים", טוען יו"ר איגוד העובדים הסוציאלים, איציק פרי. "אם היום מגיעים למקצוע אנשים צעירים וערכיים שלא חושבים על גובה משכורתם, במשך הזמן הטובים יותר הולכים למקומות אחרים. ישראל לא נותנת מקום לרווחה ויש לכך השלכות על העובדים הסוציאלים ועל הציבור כולו".

ואולם, שכרם הנמוך של העובדים הסוציאלים אינה בעייתם היחידה. מחסור בכוח אדם ובתקציבים הוביל למצב של עומס עצום. עובד אחד נאלץ להתמודד עם 250-300 תיקים בממוצע. בנוסף, חוקקו בשנים האחרונות כמה חוקים אשר הוסיפו תפקידים וסמכויות לעובדים סוציאלים מבלי שאלה זכו לתוספת תקנים.

80% מהעובדים הסוציאלים מועסקים בתפקידי שטח, היתר בתפקידי ניהול. כ-9,000 עובדים סוציאלים מועסקים בשירות הציבורי: רשויות מקומיות, בתי חולים, מערכת הבריאות, משרד הרווחה, ביטוח לאומי, משרד הביטחון. היתר מועסקים בעמותות, חברות פרטיות וחברות כוח אדם. באיגוד העובדים הסוציאלים מציינים שכ-58 אחוז מהעובדים המופרטים לא זוכים לתנאים סוציאליים נדרשים, כמו קרן השתלמות והחזר הוצאות.

מיה קלין, עובדת סוציאלית עם ותק של יותר מ-13 שנה, היא רכזת חוק הנוער, מטפלת בילדים ונוער בסיכון. היא מקבלת בין היתר את ההחלטה הקשה מכל - האם להוציא את הילדים מהמשפחה למסגרות הרווחה או להשאירם. אבל בסוף כל חודש, כשהיא פותחת את תלוש המשכורת, היא חשה בעיקר עלבון: "מה שמחזיק אותנו זו רק תחושת שליחות. אנחנו מקבלות החלטות גורליות מדי יום, ואין יחס ישיר בין כובד האחריות שהמדינה נתנה בידינו לבין התגמול שאנו מקבלים". לתחושת העלבון הזו היא מוסיפה את חוסר הפרגון ואת התדמית השלילית: "אנחנו מתעסקים עם דברים שאף אחד לא רוצה לראות - זה ילדים שנפגעים, נרקומנים והומלסים. אין תמיד פתרונות וזה לא יוצא בסדר בתודעה הציבורית".

מיה, שמגדלת את בתה לבדה, מתמודדת בכל חודש עם מצב כלכלי לא פשוט. "המשכורת חסרת פרופורציה ומעליבה, אני חיה בדירה שכורה קטנה ועל בית משלי יכולה רק לחלום. אין לי בעל שעוזר לפרנס והוריי קיבוצניקים, כך שגם משם אני לא יכולה לצפות לתמיכה כלכלית גדולה. עם כל זה שיש לי דירוג בכיר יותר, אני מנהלת צוות ומדריכה עובדות אחרות, השכר שלי חסר פרופורציה לרמת ההשקעה. אני חיה בסדר, לא רק עם לחם ומרגרינה, אבל נאלצת להסתפק במינימום של המינימום".

"הדרישות מוגזמות - שיירדו מהעץ"

בשל הסכם המסגרת במשק, לא יכלו העובדים הסוציאלים לפתוח במאבק על תנאי העסקתם עד לפני כשנה. מאז, הם מנהלים משא ומתן עם משרד האוצר בניסיון להגיע לסיכומים חדשים, אך חרף הרוח הגבית לה זכו מהשר הרצוג, לא הושגו תוצאות משמעותיות. לדברי העובדים הסוציאלים, באוצר "מורחים את הזמן ומבטיחים העלאות שהן בגדר לעג לרש". כעת, הם מקווים שהשר כחלון ילמד את בעיותיהם במהירות ויטיל את כובד משקלו על-מנת להביא לשינוי. פגישה ראשונה עם שר הרווחה החדש כבר התקיימה.

באוצר לעומת זאת לא מתרגשים מטענות העובדים הסוציאלים ומציעים להם "לרדת מהעץ". "הם נמצאים בעולם הזוי, הדרישות שלהם לא הגיוניות", אמר גורם באוצר ל-ynet.

 "יש מצבים שהם דורשים תוספות של 200%. זה לא מתקבל על הדעת, המשק לא יוכל לעמוד בדרישות כאלה גבוהות. על-פי הנתונים שבידינו, 5,000 העובדים הסוציאלים המועסקים בשלטון המקומי או על-ידי המדינה מקבלים בממוצע כ-10,500 שקל ברוטו. הבעיה הגדולה היא בקרב אלה שעובדים בעמותות".

עובדי העמותות הם עובדים הנשכרים על-ידי המדינה ואינם מועסקים ישירות על-ידי משרד הרווחה. בעמותות משלמים שכר מאוד נמוך, בין היתר כדי לחסוך בהוצאות ולזכות במכרזים. באוצר טוענים שגם בשבילם נעשה ניסיון למצוא פיתרון. "מה שהצענו זה 8.5% תוספת שכר בנוסף לתוספת של המגזר הציבורי שעליה כבר הוסכם". לגבי העובדה שרבים מהעובדים הסוציאלים נזקקים להשלמת הכנסה, טוענים באוצר: "הם לא מחשיבים כל מיני תוספות כמו החזרים שנתיים. זה לא אומר שהם חיים משכר המינימום".

השר היוצא הרצוג כואב את חוסר הצלחתם של העובדים הסוציאלים לרשום הישגים מהותיים. במידה רבה מדובר גם בכישלונו שלו. "לצערי משא ומתן עם האוצר לא התקדם כמצופה. אמשיך לתת להם רוח גבית. עד-כה הגיעו להסכמה על העלאת שכרם של עובדים סוציאלים המעוסקים ברשויות מקומיות, וביקשתי שגם אלה העובדים בארגונים ועמותות יוכללו. לצערי זה עוד לא סוכם. תמיד אהיה לצידם גם במערכה הזו ולא אנטוש את המאבק גם בהיותי חבר כנסת", אמר הרצוג.