אפשר לקדש בבית, אחרי קידוש בבית כנסת?

שאלה:

האם מותר לקדש על היין בבית הכנסת, ולאחר מכן להגיע הביתה ולקדש שוב על היין כי המשפחה לא שמעה קידוש?(רפאל, מרכז)

תשובה:

רפאל שלום.

הקידוש שעושים בבית הכנסת הוא מנהג שמקורו במציאות שבה היו אנשים (עניים) מתארחים בבית הכנסת, והקהילה דאגה להם לאירוח, כולל מזון. אירוח זה בשבת כלל גם קידוש להוציא את כל האורחים במצווה זו, וכפי הכלל הידוע, שקידוש מתקיים במקום הסעודה.

כיום, אין מציאות כזו, ובעצם הקידוש הוא מיותר כי אינו בא להוציא אנשים האוכלים שם, ובאמת, ברוב בתי הכנסת בארץ, מנהג זה בוטל (שולחן ערוך אורח חיים סימן רסט).

יש קידוש אחר שעושים בבתי כנסת, קידוש "אמיתי". "קידוש" שהוא בעצם סעודה קטנה המתקיימת בבית הכנסת לרגל אירוע מסוים (בר מצווה, חתן, או אפילו יום זיכרון). בנוסף, ישנם בתי כנסת שבהם מתקיים שיעור אחרי התפילה בשבת, והאנשים מקדשים ואוכלים כדי לא להישאר רעבים עד תום השיעור. במקרים אלו, הקידוש תקף ונועד כאמור לאפשר לאנשים לאכול, מפני שאסור בשבת לאכול לפני ה"קידוש".

כאן קיימת שאלתך, מהו הדין כאשר אדם שקידש בבית הכנסת ומגיע לביתו, כאשר בני הבית עדיין לא קיימו קידוש.

ההלכה היא שאפשר לעשות שוב קידוש, וכפי שנאמר בשולחן ערוך: "יכול אדם לקדש לאחרים אף על פי

שאינו אוכל עמהם" (שולחן ערוך אורח חיים סימן רעג, ד).

אמנם, בדרך כלל לגבי ברכות הנהנין (ברכות שמברכים על מאכלים ושתייה) אדם אינו יכול להוציא אחרים אם הוא אינו נהנה בעצמו - אולם דין הקידוש שונה, משום שברכת "בורא פרי הגפן" על היין היא חובה לקידוש, ולכן הוא יכול להוציא אחרים, אף על פי שהמקדש אינו נהנה ושותה בעצמו, כמו הרבה דינים שיכולים להוציא אחרים מכוח הערבות והשייכות ההדדיים של כל ישראל.

אמנם, לכתחילה רצוי שבני הבית יקדשו בעצמם, כיוון שיודעים ויכולים לקדש. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).