ילדים בטיפול אלטרנטיבי: חוסר אחריות?
בשנים האחרונות כמעט הוכפל מספר ההורים הפונים עם ילדיהם לטיפול אלטרנטיבי, בעיקר כדי לזכות ביחס אישי. כל עוד בישראל אין פיקוח על המטפלים ועל התכשירים, האם מדובר בהפקרת הילדים? "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" על התופעה
לפני כשנתיים, כשהייתה תמר שביט בת שנה וחצי, היא לקתה באטופיק דרמטיטיס, מחלת עור כרונית המכונה גם אסתמה של העור. "זו הייתה זוועה, מה שהקטנה הזו עברה," מתארת אמה, ליאת. "היא התגרדה בטירוף, הייתה מוטרדת וסבלה מחוסר שקט. הפצעים הלכו והתפשטו על העור, וחלקם גם הזדהמו."
הוריה המודאגים ליאת ועמוס פנו איתה לרופא ילדים, והוא נתן מרשם למשחת קורטיזון להרגעת התסמינים. "הרופא הציף אותה בסטרואידים."
ההורים חיפשו לבתם טיפול חלופי. "מכיוון שזו מחלה כרונית, חיפשנו משהו ידידותי יותר, שיקל את הסבל ויצמצם את הפצעים, ולכן לקחנו אותה להומיאופת ובמקביל הלכנו גם לדיקור סיני," מתאר האב. "ההומיאופת הרכיב לה שיקוי המופק רק מרכיבים טבעיים, בלי כימיקלים. מבחינתי זו כבר ברכה, כי כשהילד שלך מפוצץ בקורטיזון, אתה תחפש כל אלטרנטיבה לעזור לו. בקיץ הראשון הטיפול המשלים באמת עזר לתמר," הוא אומר.
"דווקא בקיץ האחרון, שהיה הקיץ השני שבו היא טופלה, המחלה חזרה ובעוצמה גבוהה יותר," מספרת האמא, ליאת. "שטחי הפצעים התרחבו והתפשטו, והם היו עמידים יותר ובקושי הגיבו לכל טיפול שהוא. לכן כשהתפתח סביבם זיהום, פניתי לרופא הרגיל ונתתי לילדה סטרואידים. למרות זאת, נטיית הלב של עמוס ושלי היא להימנע עד כמה שניתן מלהכניס כימיקלים מסוכנים ומזיקים לגוף. אנחנו לא הפכנו לגורו של הרפואה המשלימה, אבל מעדיפים קודם אותה ורק אחריה את הקונבנציונלית. אני יודעת שאין מספיק מחקר בתחום הזה," אומרת ליאת, "אבל באינטואיציה האמהית שלי אני מרגישה נוח יותר לתת לילדה שלי חומרים טבעיים שאינם מסוכנים."
גם רופאים וגם מרפאים
קופות החולים, באמצעות שירותי הרפואה המשלימה שלהן, מעידות על שינוי מובהק בתפיסה בקרב ההורים: התופעה של פנייה לטיפול בילדים ברפואה המשלימה כמעט הכפילה את ממדיה בחמש השנים האחרונות. במקביל גדל גם מספר הרופאים, בעיקר רופאי ילדים, שרוכשים בנוסף ידע באחד מענפי הרפואה הזו, בעיקר בהומיאופתיה.
אחד מהם הוא ד"ר יורם זנדהאוז, נוירולוג ילדים בכיר ומומחה להומיאופתיה מקופת חולים מכבי. להומיאופתיה הוא הגיע, לדבריו, מסקרנות. "כבר בשנים הראשונות שלי כרופא ילדים גם היד שלי הייתה קלה מדי על הדק האנטיביוטיקה. לא הייתי שלם עם זה ובחוש המקצועי שלי ידעתי שצריך להיות מענה נוסף."
לאחר שראה שלט תלוי מעל בית מרקחת הומיאופתי החל ללמוד את התחום, ומאוחר יותר הצטרף לקורס הראשון לרופאים בענף זה. "הידע שרכשתי לא הפך אותי לחסיד שוטה. אני לא מתעלם מהביקורת המוצדקת שלפיה אין לשיטה הזו ביסוס מדעי (ראו מסגרת.( אבל כשמולי יושב ילד חולה, שבריאותו מופקדת בידיי, מה שבאותו רגע הכי חשוב לי זה שהוא ירגיש טוב - ואם אוויר יעשה לו טוב, אני אלמד כמה אוויר או תכשיר לא-תרופתי אחר לתת לו. בחרתי לתת לילדים החולים ליהנות מכל עולמות הריפוי. יחד עם זה," הוא מצהיר, "המחויבות שלי היא לרפואה המוכחת שהיא גם כלי העיסוק העיקרי שלי."
לדברי ד"ר זנדהאוז, ענפי הרפואה האלטרנטיבית המתאימים לילדים הם שיאצו, דיקור, עיסוי ובעיקר הומיאופתיה. "אבל למטפל ברפואה המשלימה שהוא גם רופא יש את יכולת ההבחנה ואת הגבולות המקצועיים האדומים שמורים לו מתי לטפל בכל אחת מהגישות. אני, למשל, אטפל בהומיאופתיה רק במצבים של דלקות דרכי הנשימה העליונות, גרון ואוזניים שאינן על רקע חיידקי. גם באסתמה ובדלקות עור אטפל באמצעות הכלי ההומיאופתי, אבל רק כשהן קלות."
"האמא רוצה משהו מיידי"
איך קורה שהרפואה האלטרנטיבית הולכת ומשגשגת בשעה שהשוללים אותה ממשיכים להפריך את יעילותה ולהזהיר מהשימוש בה? "היא התבייתה היטב על נקודות החולשה של הרפואה המערבית," אומר פרופ' אשר ברזילי, מנהל בית החולים לילדים בשיבא.
"ברפואה האלטרנטיבית המטפל מקדיש זמן רב לילד וגם מציע פתרון-אינסטנט. הרופאים הקונבנציונליים כבר לא מתיימרים לספק פתרון לכל נזלת או וירוס, שממילא יחלפו בתוך כמה ימים," הוא טוען. "כשהורה מודאג מגיע לרופא עם ילד חולה, הוא מצפה לצאת ממנו עם משהו ביד. אבל כשהרופא האחראי מבחין בנזלת או בווירוס שאין להם טיפול, הוא אומר 'זה כלום, זה יעבור.' אבל האמא רוצה משהו מיידי שיקל על הילד שלה. זה מתסכל אותה לצאת מהרופא בידיים ריקות, בלי אבחנה וללא טיפול. לכן היא תפנה למטפל חלופי. במרפאה שלו כל התמונה תשתנה: יש לו זמן, הוא מתעניין, נוגע בילד, רוקח בשבילו שיקויים שלדבריו הם גם חפים מכל סיכון - זה כשלעצמו כבר טיפול. ברור לחלוטין שהנזלת תחלוף כך או אחרת, אבל לאמא יש תחושה, מוצדקת מבחינתה, שהילד שלה מטופל במה שהיא טועה לחשוב שהוא טבעי, מועיל ויעיל," הוא מסביר.
אורית ואלון סמנה, הורים לעמית ,(12) שחר (9) ושירה ,(2) מבינים היטב על מה מדבר פרופ' ברזילי. כשעמית היה בן ארבעה חודשים, הוא לקה בדלקת אוזניים חריפה שהתפתחה לדלקת כרונית. "איך שהוא סיים את מנת האנטיביוטיקה השבועית שלו, הדלקת נרגעה לשבועיים וחזרה בגדול," מתארת אורית. "עד גיל שנתיים וחצי בערך הילד שלנו כבר היה בהצפה כימיקלית. בסוף פשוט נמאס לי ולקחנו את עמית להומיאופת, והוא רקח לו שיקוי צמחי. ככל שחלף הזמן, הרווח בין הדלקות הלך וגדל עד שעמית החלים לגמרי," היא מתארת.
"למען ההגינות, גם רופא הילדים של הקופה צפה שסביב גיל שלוש הדלקת תחלוף. כך שזה לא יהיה הוגן לייחס את השינוי רק לרפואה החלופית," מוסיפה אורית. "בכלל, שנינו אנשים קונבנציונליים. הגענו לרפואה האחרת רק מתוך ייאוש. חוסר האונים הכי מוחלט הוא להיות מול הילד החולה שלך בלי יכולת לעזור לו. אז נכון ששילמנו ים כסף, ונכון גם שלא בהכרח זה מה שהועיל לילד, אבל העובדה היא שהוא כבר לא סבל ובכה, וזה מה שהכי חשוב לי בעולם."
"בין הענפים המתאימים לילדים: שיאצו, דיקור ועיסוי" (צילום: index open)
"היעדר חקיקה מקלקל לכולנו"
לא רק דאגת ההורים מובילה לעלייה בפניות לרפואה המשלימה. גם הטרנד ה"ירוק" והטבעי מוסיף לכך. "יותר ויותר אנשים מזהים רפואה אלטרנטיבית עם טבעי - וטבעי, לשיטתם, הוא בריא," מסביר ד"ר זנדהאוז. "הם לא יודעים או מתעלמים מכך שהשיקוי ההומיאופתי אכן מורכב מצמחים, אבל הוא מסונתז במעבדה ואינו בהכרח חף מכימיקלים."
וזו בדיוק הבעיה שיש לרופאים עם הרפואה המשלימה: היעדר פיקוח וחקיקה. לפי משרד הבריאות, רשויות הבריאות בישראל אינן מכירות ברפואה המשלימה: "הנושא אינו מוסדר במדינת ישראל והוא עלה על שולחנו של המנכ"ל לבחינת הצורך בהסדרה."
"צריך חוק שיגדיר, שיגביל ושיפקח," אומר פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית. "לפחות בחלק מענפי רפואה זו רווחות שרלטנות וגניבת דעת. ההומיאופתיה, למשל, מעולם לא הוכחה בכלים מדעיים, ולכן השימוש בה עלול לסכן בעיקר ילדים חולים. מילא אם משתמשים בה למקרים פסיכוסומטיים, אבל להפוך אותה לחלופה רפואית? ממש לא."
גם ד"ר מוטי לוי, הרופא הראשי של רשת מרפאות כללית רפואה משלימה, שותף לדאגה: "ישנם מטפלים אלטרנטיביים שאינם רופאים, ואין כל פיקוח על טיב הטיפול שהם נותנים או על ההכשרה שלהם. היעדר ביקורת וחקיקה מקלקל לכולנו, כשבסל אחד נכרכים יחד גם רופאים אחראיים וגם מתחזים."
ד"ר לוי ניסה לדבריו ליזום פורמט לימודי מעמיק ואחיד, אבל מרבית בתי הספר לרפואה משלימה דחו את הצעתו. "דווקא כשהרפואה הזו מתרחבת, דרושים פיקוח ובקרה ממשלתיים עליה ועל העוסקים בה."
"להניח לרפואה המשלימה לנפשה בלי שמשרד הבריאות יפקח זה לדעתי הפקרת הציבור," מתקומם גם ד"ר זנדהאוז. "המשרד האחראי על בריאותנו פשוט מתעלם. הוא לא נותן רישוי עיסוק ולכן גם פטור מפיקוח. ההורים לא יכולים לדעת מיהו מטפל אחראי ואיכותי ומי שרלטן. זוהי שערורייה והפקרה."
"להוציא כספים בטענות שווא"
פרופ' מוטי רביד, מומחה ברפואה פנימית, ידוע במאבקו ארוך השנים נגד הרפואה המשלימה ובניסיון להוציאה אל מחוץ לחוק. "מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הוכיחו פעם נוספת שהשפעת הרפואה הזו היא אפס מוחלט. כשרופא שרכש השכלה רפואית מערבית מעודכנת ומוכחת פונה לעיסוק הזה ומכנה את זה טיפול - זו כבר הונאה. חופש העיסוק הוא לא החופש להונות אנשים תמימים ולהוציא מהם כספים בטענות שווא," הוא אומר.
גם פרופ' מתי ברקוביץ, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים בהסתדרות הרפואית, מסכים עימו: "כרופא ילדים וכיו"ר שאחראי על בריאותם הגורפת של ילדי ישראל, אני מציע להורים לא לחשוף את ילדיהם להומיאופתיה, לנטורופתיה ולשאר תורות לא מוכחות, שמשתמשות במותג הכוזב 'טבעי' שמהותו, הרכבו הכימי ובטיחותו לא ידועים. פגשתי במיון ילדים שקיבלו טיפולים 'טבעיים' למיניהם כשהם במצב של אפתיה וישנוניות ובסיכון להפסקת נשימה. יש לחשוד ברפואה החלופית ולהימנע ממנה," הוא מזהיר. "מהנתונים האחרונים שיש לי, במסגרת תפקידי כיו"ר, דווקא עולה תמונה של עלייה בשיעור הפניות לרופאי הקופות - בעיקר עכשיו, בחורף. הם מעניקים רפואה מערבית, אחראית, מפוקחת ומבוקרת. אם בנוסף - אבל לעולם לא במקום - ההורים לוקחים את הילדים לעוד 'טיפול,' ניחא."
"רפואה משלימה כתחליף לרפואה עלולה לסכן את ציבור המטופלים," נמסר מההסתדרות הרפואית בישראל. "היא אינה נחשבת חלק מהממסד הרפואי במדינות המערב, אף ששיטות אלה הולכות וחודרות לבתי החולים ולקופות."
הרופאים הקונבנציונליים שמטפלים גם בשיטות אלטרנטיביות מודעים היטב לביקורת".תרופה הומיאופתית מבוססת על צמח, שאין ולא יכול להיות עליו רישום פטנט," מסביר ד"ר לוי. "לכן אין חברת תרופות שתגלה עניין במחקר נרחב בתחום, וזה דן אותנו להישאר מחוץ לגדר. לאנשים פרטיים אין את האמצעים הכספיים הנדרשים לממן מחקר. הלוואי שיקום מישהו ויקצה מעבדה שבה יתבצע מחקר איכותי, אמין ורציני."
"זה נכון שהרפואה המערבית מוכחת, אבל גם היא לא במאה אחוז," מוסיף ד"ר זנדהאוז. "כשהרפואה המשלימה מקלה ומרגיעה, גם אם היא לא מרפאת, זה הסיפוק שלנו".
מחקר מקיף: להומיאופתיה אין ביסוס מדעי
תוצאות מחקר רחב היקף שהתפרסמו בירחון הרפואי היוקרתי 'לנצט' מחזקות את הטענה שלהומיאופתיה אין כל ביסוס מדעי, ולכן השפעת הטיפול בשיטה הזו היא פסיכולוגית בלבד. המחקר המקיף, שנערך בשווייץ, קיבץ יותר ממאה מחקרים שבדקו את יעילותן של התרופות ההומיאופתיות. במקביל נבדקו בהיקף מחקרי זהה תרופות מתחום הרפואה הקונבנציונלית. שני סוגי הטיפול האלה ניתנו לחולים שסבלו מתחלואה דומה: אסתמה, אלרגיות שונות ועוד. התוצאות היו חד-משמעיות: יעילות התרופות ההומיאופתיות היא ברמת הפלסבו (תרופת דמה) בלבד, בעוד שיעילותן של התרופות המערביות הוכחה באופן חד-משמעי. במאמר המערכת כתב עורך הירחון: "על הרופאים להיות הוגנים ואמיצים מול מטופליהם בנושא היעדר הוכחות ליעילות הטיפול ההומיאופתי".
לפנייה לכתב/ת 
