עצה מיהושע בן-נון למנכ"ל דלק
כשבני ישראל נכנסו לארץ קבע יהושע בן-נון תקנות שמחלקות את המשאבים - אם זה דיג חופשי בכנרת או רעיית הצאן בחורשת השבט השכן. למנכ"ל דלק יש ממי ללמוד
יום אחד נגמרים הנדודים, והחלום על הארץ המובטחת מתגשם. חלום הוא תמיד נהדר יותר מהקשיים שעורמת המציאות, וכדי שהנפילה לא תהיה כואבת מדי, מומלץ להיערך בהתאם.
יהושע בן-נון הבין את העניין, והתלמוד מספר לנו על עשרת "תקנות יהושע" (תלמוד בבלי, בבא קמא פ, עא) שנועדו להסדיר את היחסים בין השבטים ואת היחסים בין היחיד לבין הכלל. כך למשל, הזמינו התקנות את כל מי שהכין לעצמו חכה לבוא ולדוג בכנרת, למרות שהיא נמצאת בשטחם של בני שבט נפתלי. הנפתלים לא יכולים לגדר את הימה בגדרות ולגבות דמי כניסה משאר אחד עשר שבטי ישראל. התקנות גם קובעות, כי ברוב החורשות מותר לרועים לרעות את צאנם, גם אם השטח שייך לשכנים.
יהושע הבין עיקרון פשוט: אנשים חייבים לחיות בשלום זה עם זה, הם חייבים לחיות בשלום עם האדמה שעליה הם יושבים והם חייבים לחיות בשלום עם הקב"ה. כדי להצליח במשימה המשולשת הזו יש צורך בחוקים ברורים, שהם תוצאה של עקרונות מוסריים: מה שמנחה את יהושע הוא האמונה שהקב"ה הוא אדון הארץ ולו תבל ומלואה. הוא בטובו נתן לנו ארץ וחובה עלינו לדאוג לה ולשמור עליה כדי להמשיך ולקיים חיים על-פני האדמה ולא פחות חשוב – כי היא לא שלנו. היא שלו.
כדי שלא תהיינה אי-הבנות הדברים נאמרים במפורש: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי-לִי הָאָרֶץ: כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" (ויקרא, כה, כג). הכנרת לא שייכת לשבט נפתלי – היא ניתנה לו כפיקדון והוא חייב לשמר אותה לטובת כלל הציבור.
ועדת ששניסקי לפי יהושע
על-פי עקרון זה, אם, למשל, מוצאים משקיעים משבט אשר מרבצי גז טבעי עצומים אל מול חוף הים שלהם, הם צריכים לזכור מי היה שם לפניהם, ומה זה אומר: הקב"ה הוא זה שהביא אליהם את המשאב החשוב הזה, והוא שמורה להם לחלוק אותו עם הכלל. הם לא אמורים להפסיד, אבל הם לא אמורים לקחת את כל הקופה. בטח שלא לצעוק בראש חוצות ש"שדות הגז אינם שייכים לציבור או לאזרחים", כפי שאמר שמנכ"ל "דלק", אסי ברטפלד.
אותם משקיעים צריכים לזכור את הציווי שמופיע אינספור פעמים בתורה – לזכור כי עבדים היינו בארץ מצרים. בימי העבדות היינו רכוש בעצמנו. היינו רכוש לאנשים ששכחו שהם לא אלוהים, שלא הכול יכול להיחשב לרכוש וכי רכושנות מוגזמת עלולה להוביל לעיוורון ולמרדף בלתי פוסק אחרי עוד ועוד. לכן, קובעת התורה, שכאשר העבדים יוצאים לחופשי הם חייבים לזכור כי הם היו עבדים והמדרון החמדני הוא חלקלק.
זוהי מורשת שעוברת מדור לדור: בשבת אנחנו מצווים לזכור שהיינו עבדים וכך גם בשנת שמיטה וביובל, בשלושת הרגלים ובשפיטת משפט צדק: אל ירום לבבכם, תזכרו מאיפה באתם ואיך הרגשתם ומי כאן בעל הבית האמיתי. שפטו בצדק והתחלקו בטוב הארץ שניתנה לכם במתנה - במים, בשטחי המרעה, בחורשות ובמעברים בהם עוברים הולכי דרכים. אם מצאתם גז טבעי, הוא הגז של כולנו.
אחריות לדורות הבאים
אנו נמצאים סמוך לט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, יום הדין הסביבתי. המדרש המוכר מספר לנו על חשיבות הנטיעות - "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם" - אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף-על-פי שתמצאו אותה מלאה כל-טוב
לא תאמרו: נשב ולא נטע אלא הוו זהירים בנטיעות: כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו נוטעים לבניכם (מדרש תנחומא).הנטיעות מסמלות את שפע הארץ. יש לנו אחריות להמשך קיומו של העולם לדור הבא אחריו. יש לנו אחריות שלא לקצץ בנטיעות שנטע הקב"ה למען כולנו, למען כל תושבי הארץ הטובה: ט"ו בשבט מגיע ומזכיר לנו שאל לנו להפקיר את המשאבים השייכים לכלל אזרחי המדינה, כי יש לנו פיקדון וכי יש לנו אחריות לצאצאים שלנו: וַעֲשִׂיתֶם, אֶת-חֻקֹּתַי, וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם--וִישַׁבְתֶּם עַל-הָאָרֶץ לָבֶטַח. וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע; וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ (ויקרא, כה, יח-יט).
- הציבור מוזמן ללימוד ולדיון בנושא משאבי הטבע ותמלוגי הגז במסגרת "מסיבת רחוב ט"ו בשבט בעלמא", שתתקיים ביום שישי 21.1, ט"ז שבט בבית "עלמא" ובגלריה ג'ולי. הכותבות פעילות בעמותת "טבע עברי".
לפנייה לכתב/ת 
