שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    לה דולצ'ה וינו

    בשנים האחרונות סובל היין הטוסקני מתדמית נחותה ומוגדר כיין לתיירים - שופטים אותו על פי קנקנו היפה והרומנטי ולא לפי טעמו. התחרות השנתית ליינות בטוסקנה נועדה להחזיר את היינות המשובחים אל המדפים. שגיא קופר יצא לבדוק

    אני מסיר את הכובע בפני יקבי רמת הגולן: ירדן מרלו קלע 2005, אחד מיינות ה-Single Vineyard של היקב, הוא מהיינות הישראליים הטובים ביותר שטעמתי בשנתיים האחרונות. אהבתי אותו בקיץ 2009 כשטעמתי אותו טרם שהושק, וגם לאחרונה, בארוחת ערב חגיגית, שנערכה לכבודו של שף אביגדור ברי - השף של הילטון - שאותה הכין יחד עם קולגה מוערך, שף שייניה מאדה ממסעדתו של גורדון רמזי בטוקיו.

     

    הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק

     

    ברי מארח שפים-חברים נודעים מרחבי תבל לרגל פרישתו במהלך 2011. עד 31 במארס 2011 יגישו במסעדת "המלך שלמה" שבהילטון תל אביב, את המנות שיצר מאדה, וביניהן מנת הפילה המוגשת עם ירקות בניחוח - 'אינפוזיית' - כמהין. היין והבשר משתלבים כאן בצורה יפייפיה, ועוד יותר טוב חוגגים טעמי הכמהין עם היין, שהוא פרחוני מצד אחד ובשרני מאוד מצד שני. את המרלו קלע ראיתי לאחרונה במחיר של 125 ש"ח לצרכן. יין פשוט גדול. ועם הכמהין של מאדה, אפשר לעבור בקלות לכמהין של טוסקנה, בירת הכמהין הלבנה.

     

    טוסקנה

    טוסקנה היא אחד מהאזורים האהובים ביותר על ישראלים באיטליה, ואין פלא: זהו אחד מחבלי הארץ היפים ביותר שיש, ובו גם כמה ממרכזי התרבות החשובים, כמו פירנצה, פיזה וסיינה. תשאלו כל מודעת צימר שניה בישראל, והיא תתחייב שאצלה הכל זה "כמו בטוסקנה".

     

    אבל טוסקנה היא גם אחד מאזורי היין החשובים של איטליה ויש בו מאות רבות של יקבים. אנחנו מכירים את קיאנטי כאזור היין המרכזי שלה, אבל מדובר במספר רב של אזורי יין, חלקם הרריים ויבשים, חלקם סמוכים לחוף הים וחלקם אפילו איים בעצמם. משרד התיירות של טוסקנה קבע בה לא פחות מאשר 21 דרכי יין שונות ומשונות, חלקן תחת כותרות ביזאריות למדי, כמו דרך היין האתרוסקית, לצד דרכי יין מפורסמות יותר, כמו זאת שבקיאנטי קלאסיקו או זאת של הווינו נובילה דה מונטפוליצ'יאנו.

     

    במקום שבו יש מאות רבות של יקבים - ויותר - יש יין במגוון איכויות. ישנם יינות טובים, ויש טובים פחות. בכלל, על טוסקנה עברו שנים לא טובות, של יינות בינוניים ומטה, של זיופי יין ועוד ועוד. האזורים הצפוניים יותר - ונטו ופיימונטה - זוכים ליוקרה ולתחייה, בעוד אזורי היין של הדרום נהנים ממחירים נמוכים יותר. טוסקנה, ובעיקר קיאנטי, עדיין סובלים מתדמית בקבוקי הקש המפורסמים; תדמית של יין פשוט ונחות, ארוז לתיירים, במקרה הטוב. כך, לצד ה'סופר טוסקניים', שעוד אזכיר תכף, יש הרבה יינות שלא מגיעים לכותרות, וחבל.

     

    במאמץ לשפר את איכות היינות של טוסקנה, עורכים אנשי היין שלה מעין 'תחרות' שנתית, שהיא לא כל כך תחרות, אלא 'סלקציה'. למסגרת הזאת יכולים כל היקבים להגיש יינות - ההגשה חינם - ובמידה וזוכים במדליה או תו הצטיינות, מתבקש היקב לתרום משהו לטובת פרסום קטלוג התערוכה.

     

    השנה נערכה ה'תחרות' בפעם ה-9, והוגשו 1364 יינות, מספר שהופך את התחרות לשניה בגודלה באיטליה, אחרי ויניטלי. את היינות טעמו ושפטו 77 שופטים (שבעה (!) בכל פאנל שיפוט): למעלה מ- 250 יינות קיבלו ציון 85 ומעלה, ב-19 קטגוריות שונות, אבל מנגד, כמעט 30% לא עברו את סף האיכות.

     

    עם ההכרזה על היינות המצטיינים, ארגנה הוועדה המארגנת מפגש מקצועי עם היינות הטובים ביותר ועם יקבים שונים. זאת היתה הזדמנות רצינית לדגום כמה יינות מצוינים, וגם לסייר באזור. חלק מהיינות מיובאים לארץ, חלק בדרך לכאן וחלק הם בבחינת 'מדריך' קצר, למה כדאי לחפש בביקור הבא שלכם, בשפע חנויות היין והאנוטקות, ובשלל היקבים לאורך כל אותן 21 דרכי יין טוסקניות. אם אתם מעוניינים בקטלוג המלא של ה-Selezione dei vini di Toscana, תמצאו אותו כאן.


    (צילום: שגיא קופר) 

     

    מיינות התחרות

    ככלל, יש דגש רב מאוד, לצערי, על יינות 'מודרניים', שמכילים הרבה קברנה סוביניון, מרלו וסירה. העניין הזה משתנה, אבל את שינוי הגישה כלפי הזנים המקומיים נראה רק בבצירים הבאים. כרגע, הרבה מהיינות התחרות היו מה שמגדירים "יינות סופר טוסקניים". אלה הם יינות שמכילים זנים בינלאומיים בריכוז גבוה מהמותר על פי חוקי ה-DOC. מצד אחד הם מוגדרים אז כיינות שולחניים פשוטים, אך מצד שני הם עשויים היטב, מושקעים מאוד ויקרים. איך יודעים מתי סופר טוסקן הוא באמת יין טוב, ומתי הוא מתאים למדפים התחתונים של הסופרמרקט? קצת לפי שם היקב, קצת לפי המחיר ויעוץ מקומי, והרבה לפי טעימה וטעם אישי, כמו תמיד.

     

    מבין הזנים הבינלאומיים, המרלו נותן תוצאות מצוינות בכל האזור, ומשתמשים בו הרבה. למעשה זהו זן שהטוסקנים מתיחסים אליו כבר כזן מקומי, בעיקר בגלל הוותק שלו באזור, אבל גם בגלל שהוא נותן באמת תוצאות טובות. מה שיותר מאכזב, הוא שיצרנים רבים לקחו את הענב הלאומי של טוסקנה - הסנג'ובזה - והפכו אותו למשהו כמעט אנמי. זהו ענב טאני, בעל אופי, שנותן יינות למרחקים ארוכים. כיום יש מגמה לעשות ממנו 'סופר טוסקן מקומי': יינות מלטפים, מתחנפים, קטיפתיים, שהפכו כמעט אנמיים, ואבדו את האופי האזורי-זני שלהם. זה חבל.

     

    הנה כמה דוגמאות של מספר יינות. בכתבה הבאה, יותר בפרוטרוט, על כמה יקבים.

     

    Vernaccia Di San Gimignano DOCG "Castello Montauto " 2009

    Castello di Montauto שייך למשפחה שמקדישה את כל מרצה לייצור היין הלבן הזה, שעשוי מה"זן הלאומי" של סן ג'ימיניאנו - ורנאצ'יה. אחזור אליו כשאדבר על סן ג'ימיניאנו, אבל זהו יופי של יין, עם פרי וגוף וחמיצות מאוזנת. טיפה מתיקות באף, והרבה פרחוניות. 

    www.castellodimontauto.it

     

    Chianti Colli Fiorentini DOCG "Ugo Bing" 2008

    הנה דוגמא נפלאה ליין טרוארי אמיתי, שמשלב גם זנים מקומיים וגם זנים בינלאומיים, בצורה חכמה. הבעלים, אוגו בינג, והינן, פדריקו סטֶדֶריני, עושים שני יינות אדומים בלבד. זהו בלנד של סנג'ובזה, קאנאיולו, קולורינו, מרלו וסירה, בחביות גדולות מעץ סלבוני או חביות ישנות. צבע מצוין, אף פנטסטי - פירותי מאוד ועסיסי. הפה עבה, חלק ומהנה, מתובל, עם טאנינים שאפשר לחוש בהם וחמיצות מעולה.

    www.fattoriadifiano.it

     

    Chianti Colli Senesi Docg "Titolato Colombaia" 2008

    Casale Falchini הוא שם דבר באזור סן ג'ימיניאנו. היקב נמצא ממש מחוץ לחומות העיירה, כך שנח להגיע אליו. הם מייצרים לא מעט ורנאצ'ה טוב, אבל גם יינות אדומים, וזה שלפנינו פשוט יוצא מהכלל. פנינה אמיתית מכרם בודד, 85% סנג'ובזה. הוא מאוד מעניין, אנימלי, בעטני וטאני להחריד. כרגע פשוט צעיר מאוד.

    www.casale-falchini.it

     

    Vino Nobile Di Montepulciano DOCG "Antico Colle" 2007

    הכרמים של יקב זה נמצאים בצידו המזרחי של אזור מונטפולצ'יאנו. היין עשוי 100% Prugnolo Gentile, שהוא בעצם קלון מקומי של סנג'ובזה. היין עדיין בחיתוליו, אך בעל טעמים בשרניים, לצד פרי צעיר ועסיסי. זהו יין בעל יכולת התישנות מצוינת, מיקב בעל מסורת ארוכה, בבעלות הדור הצעיר.

    www.anticocolle.it

     

    Brunello Di Montalcino DOCG "Celestino Pecci" 2004

    צ'לסטינו פקי נולד במונטלצ'ינו קצת לפני מלחמת העולם ה- II, אבל נאלץ לעזוב את נחלת המשפחה. הוא חזר אליה בשנות ה- 60, שיפץ ושחזר את החווה וגם יצר בה יין, שכולו היה לצריכה עצמית. בשנת 2003 הבינה ביתו היחידה, טיציאנה, שמיינות כאלה אי אפשר לחיות, והחליטה לקחת את החווה לידיה. כיום היא מייצרת יינות גדולים, שמתישנים ארוכות, ומתפרנסת לצידם מתיירות יין. היין הזה מאוד מרשים. נכון, הרבה עץ (ארבע שנים!) אבל לא פחות מזה דובדבנים עשירים, 'חציר' ואנימליות. הטאנינים עדיין צעירים והיין - משנה טובה, אגב - עם פוטנציאל להתישנות.

    www.aziendapeccicelestino.com

     

    La Cipriana Bolgheri Doc Rosso "Scopaio" 2008

    80% קברנה סוביניון ו- 20% סירה מיקב של אחוזה תיירותית יפה בבולגרי (600 יורו לדירה, לשבוע, למעוניינים). זהו היין האמצעי במגוון של יינות, שמחירו 11 יורו לבקבוק, ביקב. הוא טאני ובעל חמיצות טובה, עם מעט ירקרקות נעימה מהקברנה סוביניון. בולגרי הוא אזור בו יינות קברנה סוביניון יכולים להיות יינות DOC ולא IGT.

    www.lacipriana.it

     

    Chianti Classico DOCG Riserva "Le Balze" 2001

    Il Poggiolino היה אחד היקבים הראשונים שהצטרפו לקונסורציום של קיאנטי, ב- 1964, ורק מתאים שאחתום בו. הכרמים נטעו בחלקם מחדש ב- 1998, אבל יש בהם גם כאלה משנות השבעים. זהו יין מעולה, 95% ממנו סנג'ובזה, והשאר קולורינו. צבע יפהפה ואטום, במיוחד ביחס לגילו. באף - חציר וקרקעית יער, פרחים והרבה חיוּת. יש ליין הזה עוד שנים רבות לפניו. מחיר? כ-40$ בארצות הברית.

    www.IlPoggiolino.com

     

    שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים