שתף קטע נבחר

נרקומנים עם טאץ'. אנשי התחנה

קומונה של 5 נרקומנים במבנה הרוס; נהג בדואי שחי במונית שירות; עולים מאתיופיה שכועסים על האריתראים שלקחו להם את העבודה; שלוש קשישות שמחכות שמישהו יטפל ב"ג'ונג'ל". סיפורים מהתחנה המרכזית, המקום הכי מוזנח בתל-אביב

פניו של איליה מפוצצות ממכות ודם קרוש מגליד על אפו ועל עצמות לחייו. "אתמול כמה אפריקנים ניסו לקחת ממני את האופניים. הם חושבים שאם אתה נרקומן אז אפשר. הם גם נכנסו לכאן וניסו לשכב בכוח עם הנשים. לאף אחד לא אכפת מאיתנו. בליל סופה הגיע בעל המגרש עם טרקטור ושבר את הקיר של החדר כדי שנעוף מכאן. אין לו לב".

 

 

איליה, מיכאל ושלוש נשים זרוקים במבנה הרוס ומלא בהררי זוהמה ליד המגרש לברזל בשולי התחנה המרכזית בתל-אביב. כאשר הוקמה תחנת המשטרה החדשה בגינת לוינסקי פעלו שוטריה במרץ "לנקות את התחנה המרכזית". בפועל, גירשה המשטרה את הנרקומנים שישבו קודם לכן בחניונים ליד תחנת מוניות השירות "הדר" ללוד, אל המגרש הענקי לברזל בשולי התחנה. בעל המגרש ותושבי הרחוב חתמו על עצומה לראש העיר המסבירה שחייהם הפכו לסיוט, אבל העירייה, הם מספרים, אינה עונה.

 

צילום: שחר רובין

 

מיכאל, 50, מספר שבעברו היה כירורג, עד שהחל להשתמש בסמים והתדרדר להרואין. אחר כך נגמל והיה נקי 14 שנה, אך כשהפסיד את הונו בעסקים, נפל שנית לסם. "במצבים כאלו אדם מחפש תשובה בבורות אפלים", הוא אומר. "אל תשפוט אדם עד שתהיה במקומו. אפילו הבן שלי שגידלתי לא מדבר איתי. אבל הסם חזק ממני. שום דבר לא עזר לי להיגמל. אני לא כועס על השוטרים שעושים את העבודה שלהם, אבל אני פגוע מכך שהם עושים אותה בלי כבוד בסיסי לבני אדם או אפילו לאדם מבוגר. הכי גרועים הם אלו ממשמר הגבול. אלו ילדים חמומי מוח שמתנהגים כאילו הם מעל החוק. כמו מאפיה. כאילו אנחנו אשפה בשבילם. פעם אחת הלכתי עם כיפה, אז הם צעקו לי 'מה קרה נהיית דתי פתאום? תוריד, תוריד את הכיפה'. אמרתי להם שיילכו להזדיין וכמעט קיבלתי על זה מכות". צלצול קוטע את השיחה ומיכאל שולף את טלפון הטאץ' שלו וקובע להיפגש עם ידיד. "גם לנרקומנים, מסתבר, יש טאץ'", הוא אומר בחיוך, לפני שעוזב.

 

פתאום פורצת בבכי אחת הנשים, כשהיא מבינה שלא נשאר הרואין גם בשבילה. בקומונה המוזרה הזו של איליה ומיכאל כולם שותפים כמעט בהכל. מתחלקים במזון ובשתייה, בסיגריות - ואפילו בסמים.

 

כולם נגד כולם

לא הרחק משם נמצא אחד ממעוזי הפעילות של התחנה המרכזית - "נמל מוניות השירות". איברהים מכסייפה עובד בקו לוד-רמלה-תל-אביב. הוא לא חוזר הביתה כל ערב, ומעדיף לישון במונית השירות. אפילו חבל לייבוש הכביסה הוא תולה בתוכה. "ככה אני חוסך כסף", הוא אומר. "אני אוהב לחיות טוב, ועם כסף חיים טוב". מה הוא מתכנן לעשות עם הכסף, הוא "לא מגלה בחיים".


"בלי כבוד לבני אדם". מעצר בתחנה המרכזית (צילום: שחר רובין)

 

נהגי התחנה בנו בחצרה כלוב ברזל שבו הם שותים קפה ומשחקים שש-בש. הסדרן, אשר כהן, מפרט למה הסורגים חשובים כל כך: "אנחנו חייבים הפרדה מהנוסעים, הנרקומנים ודומיהם. האתיופים, למשל, אני מבדיל בינם לשאר האפריקנים לפי הסטלה", הוא מסביר, "חוזרים שיכורים מוקדם בבוקר חזרה ללוד מבילויים בתל-אביב. הרבה פעמים הם מתחילים תגרות וצריך לחצוץ בינינו לבינם".

 

במקום הזה, שבו נשמעות אמירות גזעניות כלפי ישראלים ממוצא אתיופי, משמיעים האתיופים דברים דומים כלפי האפריקנים הזרים. בחנות ברחוב לוינסקי של נפתלי לוי, שמוצאו אתיופי, תוכלו למצוא קפה אתיופי חריף ומיוחד, כדי חרס לשתיית הקפה על מִתקן גחלים וכן שמלות וצעיפים אתיופיים בעבודת יד.

 

"אנחנו בתוך שטח כבוש, כאן היהודים הם המיעוט", הוא אומר, מחויך משהו. "גם הפליטים גזענים. האריתראים בחיים לא יקנו כאן משהו, כי אנחנו אתיופים, למרות שהמוצרים הם אותם המוצרים. אני יודע מה זה להיות פליט. גם אני באתי דרך סודן, אבל אני 30 שנה כאן ושירתתי בצבא. ככה לא מתנהגים במדינה שבה אתה מבקש מקלט מדיני. אני מפחד מהמוסלמים שמתערים בפליטים הנוצרים. מספיק שלושה-ארבעה מסיתים כדי שגל הפליטים הזה יהפוך לטרור".


"התחנה היא הג'ורה של החברה שלנו". מראה אופייני (צילום: רועי דיין)

 

לקוחה אתיופית שנכנסת לחנות אומרת: "מה שהישראלים אמרו עלינו אני מרגישה כלפי הפליטים. מצד אחד אני מזדהה איתם, כי הם יותר דומים לי מהאחרים, ומצד שני גם ככה הם מקבלים מספיק ועדיין מבקשים עוד. עכשיו הם גם לוקחים לנו את העבודות", היא מוחה. "עד עכשיו האתיופים היו עושים את העבודות השחורות, ועכשיו במקום לתת לאתיופי 22 שקל בשעה, משלמים להם רק 18".

 

ואקום שלטוני

מוטיב ברור מקשר בין אנשי התחנה המרכזית. נראה שכולם חיים בוואקום שהותירו הרשויות, רשויות הרווחה, הרשויות העירוניות. שחר רובין, שצילם ותיעד בשנים האחרונות את המקום הזה, על כל חולייו, אומר ש"התחנה היא הג'ורה של החברה שלנו. יש שרשרת של ניצול שמתחילה במקומות עם הרבה כוח ואמצעים ונגמרת בתחנה המרכזית. המקום הזה הוא תוצאה של כל מה שקורה במדינה שלנו, ובמובן מסוים גם של מה שקורה בעולם".

 

"העירייה חולה, היא לא מרגישה טוב כבר הרבה זמן", אומרת שרה (סמרה) שבו, 80, קשישה עיוורת שגרה בשכונת "ראשון לציון" ההיסטורית, שנראית שונה כל כך וירוקה. סמרה שוכבת במיטתה בביתה הצנוע מאוד, שסביבו צריפים עם חצרות ועצי פרי, המופרדים בשביל נסתר מהרחוב הסואן. "אחרי שפינו אותנו מהמעברה, פשוט הניחו אותנו כאן ושכחו מאיתנו. גם אז העירייה לא באה לראות ולא לשמוע. כאן כולם כמו משפחה אחת גדולה. כולם עוזרים לכולם, במיוחד בזמנים כמו היום שבהם מצמצמים בביטוח הלאומי ויוקר המחייה עולה. אבל תראה אותי, אני יכולה להפגין?". 

 

כמה בתים משם, מתחממות מריה משעלי ושמחה אלוש בשמש החורפית. "היום השכונה הזו הפכה לג'ונגל עבור התושבים ובית שימוש עבור העוברים בה. אף ילד לא יכול לשחק כאן, מסוכן לגדל כאן ילדים", אומרת שמחה. מריה מתארת אפיזודה משלה: "פתחתי את הדלת וראיתי נרקומן עם מזרק ביד יושב על הספה בחצר. שאלתי אותו אולי הוא גם רוצה קפה ועוגה קטנה ליד, אבל בסוף התייאשנו ועשינו מהחצר אספלט כי כל לילה זה היה חוזר על עצמו".


נקודות ציון בסביבת התחנה המרכזית

 

עמוד טלפון עומד כמגדל פיזה ומאיים להתמוטט על ביתה. "3 שנים אנחנו מתלוננים, אבל לאיש לא אכפת. לפני שבעה חודשים סוף סוף שמו כאן עמוד טלפון חדש, אבל כמו שאתה רואה, איש עוד לא טרח להעביר את הכבלים מהישן אליו. אבל אל תדאג", היא אומרת בחיוך ממזרי, "יום אחד יהיה כמו מנהטן כאן". פנינו לחברת בזק, שמייד שלחה צוות למקום ומסרה: "בעקבות פנייתכם יגיע צוות למקום לטפל בנושא. חשוב לציין כי שירותי בזק במקום פועלים כסדרם. מנתונים שהובאו לידינו לא נמצא כי היתה פניה בנושא בעבר. בזק עושה כל שביכולתה על מנת לטפל בכל פניה בהקדם האפשרי ולרווחת הלקוחות".

 

גם בעיריית תל-אביב-יפו הודפים את הטענות על הזנחה. משם נמסר בתגובה לכתבה: "העירייה רואה באזור התחנה המרכזית אזור טעון טיפוח ופיתוח ומשקיעה משאבים רבים בטיפול ובשיקום התשתיות במקום. אגף התברואה מבצע מאמצים רבים לשמירת הסדר והניקיון ברחבי האזור ובכל יום (כולל ביום שבת) מתבצעים פינוי אשפה וניקוי רחובות עד השעה 20:00. לגבי דרי הרחוב המשתמשים בסמים, התופעה מוכרת לעובדי היחידה לדרי רחוב, שעורכים סיורים יזומים בכל שעות היממה ומציעים סיוע וטיפול גמילתי מיידי על חשבון העירייה. נדגיש כי איננו רשאים לטפל בדר רחוב או במכור לסמים נגד רצונו וטיפול במקרים כאלו נתון בסמכות המשטרה. נציין כי קיימות מספר תוכניות בניין עיר באזור התחנה המרכזית החדשה והישנה, המקדמות את האזור ואת המתחמים הסמוכים, שתבאנה לשיפור איכות החיים של התושבים ולהתחדשות האזור כולו. תוכניות אלו יכללו פינוי מבנים קיימים והקמת מבנים חדשים לתעסוקה, לחינוך ולמגורים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקום הכי מוזנח בתל-אביב
צילום: שחר רובין
החנות ההודית של פיטר
צילום: בן קלמר
מומלצים