שתף קטע נבחר

גולשים על קיבתכם: מאכלי סקי שאסור לפספס

חופשת סקי היא בראש ובראשונה פינוק. לצד התענוגות שבגלישה עצמה, באטרקציות השונות ובמתקני הספא, מציעים אתרי אירופה גם קולינריה מהמעלה הראשונה, בהתאם למסורת של כל מדינה. חמישה מטעמים

המין האנושי, בעולם המערבי לפחות, כבר מזמן לא אוכל רק בשביל לשרוד אלא בעיקר בשביל ליהנות. הדבר נכון שבעתיים בחופשות סקי, שמספקות את ההזדמנות האידיאלית לשכוח מתוכניות הדיאטה ולהתענג על מטעמים עתירי קלוריות/כולסטרול/פחמימות (או הכל ביחד).

  

כל אחת מהמדינות המהוות יעד סקי מרכזי מתגאות גם במסורת קולינרית-הררית מיוחדת. לפניכם המלצות לחמישה מאכלים שכדאי לכם לטעום לצד המסלולים המושלגים, אך ראו הוזהרתם – רוב המנות אינן נשנוש קל שאחריו אפשר לקפוץ חזרה למגלשיים תוך 5 דקות. תנו להן את הכבוד והזמן הראויים, ובלוטות הטעם והקיבה שלכם כבר יודו לכם.

 

אוסטריה - שְפֵּקנוּדל (Speckknödel)

האוסטרים מפורסמים בעולם בעיקר בזכות השניצל הווינאי, שעשוי מבשר עגל, משוטח דק-דק ומגיע בד"כ במידות של מפת שולחן ענקית. אולם בחבל טירול, שמרכז את מרבית אתרי הסקי במדינה, השליטות הבלתי מעורערות במטבח הן ללא ספק הכופתאות.

 

בין אם זה בכיסונים שמזכירים את הרביולי האיטלקי ובין אם בכדורי בצק מלחם (Knödel), הטירולים אוהבים את הקונספט של מילוי. מתכוני הכופתאות שעברו מדור לדור השתנו והתגוונו במרוצת השנים, אבל הקלאסי שבהם תמיד כולל בשר חזיר (Speck). מדובר במנה משביעה לעניים, שמוגשת כיום כמעדן מסורתי במסעדות הרים באתרי הסקי.

 

מומלץ ל: אוהבי בצק שלא חוששים מבשר לא כשר. לשומרי כשרות מומלץ לבקש כופתאות במילוי גבינה או תרד, שהינן טעימות לא פחות.

כדאי לאכול ב: מאיירהופן (Mayrhofen), אישגל (Ischgl)  סן אנטון (St. Anton) וזולדן (Solden).


שולטות במטבח האוסטרי. כופתאות חזיר (צילום: index open)

 

איטליה - שוּטֶלבְּרוֹט (Schüttelbrot)

ארץ המגף ידועה אמנם בזכות פסטות, לזניה ופיצות, אבל חלק מאתרי הסקי שלה הושפעו דווקא מהשכנה מצפון – אוסטריה. אתרי הסקי בדולומיטים נמצאים באזור המכונה דרום טירול (Sud Tirol), וככאלה, הם מגישים גם מטעמים מהמטבח האוסטרי. אז אם חשקה נפשכם ב- Speckknödel(ראו למעלה) אוSchlutzkrapfen (כיסוני בצק במילוי תרד) - גם כאן תוכלו ליהנות מהם.

 

נוסף לכך, המטבח הדרום טירולי מאופיין בשימוש במרכיבים טריים שגדלים באזור. כך למשל כדאי לנסות את השְפּק המקומי (בשר חזיר בעישון עדין), Schüttelbrot (לחם שיפון שטוח ופריך שמתובל בכמון, שומר, אניס וכוסברה) ו- Graukäse(גבינה רכה).

 

מומלץ ל: מי שמחפש נשנוש קל (יחסית) לפני או במקום מנה משביעה.

כדאי לאכול ב: סלה רונדה (Sella Ronda).

 

צרפת - טרטיפלט (Tartiflette)

את הפונדו הצרפתי – טבילת חתיכות לחם בסיר שכולל מבחר גבינות מותכות ביין לבן – באמת שאין צורך להציג. אך הטרטיפלט, מנה חדשה יותר (יחסית), הולכת וכובשת את אתרי הסקי ומאיימת לגנוב לפונדו את תואר "אוכל הסקי הצרפתי האולטימטיבי".

 

מדובר למעשה בגראטן (מאפה בציפוי גבינה שמוכנס לתנור עד שחלקו העליון נראה זהוב ופריך) של תפוחי אדמה, האם או בייקון, בצלים, שכבות נדיבות של גבינת רבלושון (Reblochon) ושומן חזיר. הטרטיפלט נולד ככל הנראה בעמק Arvis, במטרה להגדיל את מכירות גבינת הרבלושון. בין אם זה עבד ובין אם לא, התוצאה היא מנה עשירה ומשביעה שלא מבחינה בין גולשי סקי לסנובורד ומוכנה לחמם כל אחד מהם באמצע/סוף היום.

 

מומלץ ל: חובבי רבלושון, אוהבי תפוחי אדמה וגולשים שלא מקפידים על שמירת כשרות או ספירת נקודות בדיאטה.

כדאי לטעום ב: ואל טורנס (Val Thorens) טין (Tignes) שאמוני (Chamonix) ושאר אתרי הסקי בחבל Savoie.


מנה שלא מבחינה בין גולשי סקי לסנובורד. טרטיפלט (צילום: Remi Guillot)

 

צ'כיה - גולאש (Gulás)

המרק/הנזיד ההונגרי הקלאסי זכה לגרסאות כיסוי בשלל מדינות, ובהן גם צ'כיה. הגולאש מבוסס על בשר בקר, וכולל בד"כ גם בצלים, ירקות ואבקת פפריקה. בעוד שבהונגרית ההגייה הנכונה היא "גוּיָאש" (מלה שמשמעותה רועי צאן), בצ'כית ההגייה היא גוּלאש והמשמעות היא ערבובייה.

 

העובדה שמדובר בתבשיל קדירה עתיר בשר הופכת את הגולאש למנה אידיאלית לימי חורף קרים באתרי סקי מושלגים, כזו שעוזרת להשביע את הרעב העצום שמפתחים גולשים על המסלולים. לתוך הגולאש שלהם הצ'כים אוהבים להוסיף גם שעועית וקצת קמח (להסמכה), ולהגיש אותו בתוך כיכר לחם מרוקנת בעלת קרום קשה.

 

מומלץ ל: אוהבי בשר בעלי תיאבון גדול, שלא מפריע להם לעצור להפסקת צהריים ארוכה באמצע היום בזמן שהקיבה מתמודדת עם כובד המנה.

כדאי לטעום ב: שפינדלרוב מלין (Spindleruv Mlyn)


הנזיד ההונגרי הקלאסי בגרסת כיסוי צ'כית. גוּלאש (צילום: Shutterstock)

 

שווייץ - רקלט (Raclette)

שמה של מנה זו הוא למעשה שמה של גבינה שוויצרית חצי-קשה מחלב פרות, שנפוצה באלפים של שווייץ ובחלקים מצרפת הסמוכים לגבולה. הגבינה מיוצרת בד"כ בכיכרות במשקל של כ-6 ק"ג ונאכלת לרוב כשהיא מותכת. אם לא זכיתם לטעום אותה עדיין – מחכה לכם תענוג עילאי.

 

מקור השם "רקלט" הוא במלה הצרפתית Racler שמשמעותה לגרד, וזאת משום שאת הרקלט נוהגים לחתוך לחצי או לפלחים, לחמם מתחת למכשיר מיוחד עד שהשכבה העליונה ניתכת ולגרד אותה לצלחת. באופן מסורתי מגישים לצד הרקלט תפוחי אדמה מבושלים, מלפפונים חמוצים, בצלצלי שאלוט ונקניקים (למשל, פרושוטו).

 

מומלץ ל: מי שקרע לעצמו את הצורה על המסלולים ומרגיש שהוא שרף מספיק קלוריות ושומנים כדי לפצות על כך בהמון כולסטרול.

כדאי לטעום ב: צרמאט (Zermatt), ורבייר (Verbier), פלימס לקס (Flims lax).

 

 

 

  • הכותבת מנהלת תוכן אינטרנט בחברת תיירות הסקי SkiDeal

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כופתאות לחם
צילום: Index Open
גבינה רקלט
צילום: Shutterstock
מומלצים