שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    קלע לנו בול בפוני

    גד אלמליח, אחד האנשים הכי מצחיקים בצרפת, הלהיב את קהל היכל התרבות בתל-אביב בערב סטנדאפ שיכול לעשות בית ספר לקולגות מהארץ. חבל רק שהישראלים לא יכלו ליהנות מהופעתו

    אם זר היה נקלע אמש (ב') להיכל התרבות בתל-אביב, ספק אם היה יכול לנחש במבט ראשון לאן הגיע. במקביל לישראל הרשמית, זו שמעל לפני השטח, הולכת ומכה שורשים קהילה אדירה, מיני-צרפת, בעלת כוח כלכלי עצום - לא רק בתחומי הנדל"ן, אלא גם בתרבות אותה היא מייבאת בשנים האחרונות לישראל, בהיקף גדל והולך, וממנה היא ניזונה במקביל לערוצים הקיימים.

     

     

    אל המופע של גד אלמליח, מהקומיקאים הבולטים כיום בצרפת, הגיעו אלפים מכל קצות הארץ ואף מחו"ל. הם הגיעו לא רק כדי לצחוק, אלא גם על מנת להיות ביחד, להתרפק לשעתיים על הבית שהשאירו מאחור, להרגיש שייכים לקבוצה.


    אלמליח. מסיבה משפחתית (צילום: Clarisse)

     

    במובן זה, המופע של אלמליח הפך לחגיגה כפולה, מעין מסיבה משפחתית שמחה ויוצאת דופן בעבור הקהל, לא פחות מאשר בעבור האמן המוכשר הזה, שנתן לתל-אביב את הלב והקרביים, הצביע על נקודות התורפה וגם על האיכויות של המדינה הפרדוכסלית הזו ואנשיה, שאליהם, אין כל ספק, הוא מרגיש מחובר בכל נימיו.

     

    זר בתוכנו, משלנו

    אמנות הסטנד-אפ דורשת התבוננות מחודדת בניואנסים שמרכיבים חברה. כוחו של אלמליח כפי שבא לידי ביטוי במופע שאינו דומה לשום מופע אחר שלו בעולם, היה ביכולת ההתבוננות שלו בחברה הישראלית בעין חיצונית, של מי שאינו חי פה, אבל שייך לכאן.


    היכל התרבות. אלמליח ידע מי הופיע שם לפניו (צילום: צביקה טישלר)

     

    זה יוצא דופן - ובשל כך עוצמתי. הפרסונה הבמתית של אלמליח מחודדת, מכוונת מטרה, אנושית מאוד ומצחיקה עד דמעות. על במת היכל התרבות, שעצם העמידה עליה ריגשה אותו ביותר (ונדמה כי ידע מי קדמו לו עליה), הוא העלה שאלות נוקבות אבל לא בוטות על מקומה של קהילת העולים בחברה הישראלית, שאלות על אמונה עיוורת ודת (יותר ממחצית האולם היו חובשי כיפה), על האגרסיביות, הסחבקיות והמאכעריות הישראלית, אבל גם על החום, הפתיחות והישירות שבה.

     

    אלמליח שולט היטב לא רק בקהל שאליו הוא מדבר, אלא גם בשפתו. למופע אמש שורבבו לא מעט מילים בעברית ובמרוקאית, שגלגלו את הקהל מצחוק בעיקר כי בתוך כל תצוגת התכלית המטורפת הזו, הוא איפשר ליושבים מולו בהיכל לזהות את עצמם.

     

    הוא דיבר על "יצר הרע" ועל הקהל שרק בישראל צועק לו בכל פעם שהוא לוגם מבקבוק המים המינרלים "תגיד: שהכל.." ומתכוון לתפילה "שהכל נהיה בדברו". הוא ציטט גם מילים כמו "צניעות" ו"ברוך השם" שנפוצות בלקסיקון העולים החדשים שגילו על הדרך את אלוהים שישמור.

     

    מנגד, תיבל אלמליח את המופע גם בחיקויים של דמויות מוכרות מהמולדת הישנה, צרפת, כמו הזמר פרנסיס קברל והפגין את יכולותיו המרשימות על הגיטרה שהפכה לפרקים לדרבוקה או על פסנתר הכנף שהוצב על הבמה רחבת הידיים.

     

    רק בישראל

    המופע של אלמליח, הוכיח גם את הברור מאליו, והוא שכל מה שצריך כדי לנפק סאונד מצוין למופע שאינו של התזמורת הפילהרמונית הישראלית על במת היכל התרבות בתל-אביב, הוא רצון טוב של הפקה אכפתית. גם עיצוב התאורה של המופע נעשה בניגוד למופעים אחרים מסוג זה שהופיעו בשנים האחרונות על במת ההיכל, מוקפד ומעשיר.

     

    כמחווה של רצון טוב העלה אלמליח את הקולגה ישראל קטורזה לבמה, לקטע ארוך מדי שהחל כמו מפגש רעים חביב והפך למסטיק.

    השניים החליפו ביניהם חוויות מפריז שלא עניינו ולא הצליחו להצחיק, בין היתר בשל בעיות תקשורת ושפה. אבל במסיבה משפחתית נהוג להחליק גם על רגעים שכאלה, כמו גם על האיחור הבלתי נסבל של 30 דקות בעלייה לבמה, ככל הנראה בשל בעיות בקופות הכרטיסים.

     

    "רק בישראל אתה יכול להתחיל מופע ב-30 דקות איחור ולהגיע לפני הקהל שמסתכל עליך כשהוא נכנס לאולם במבט נעלב שאומר: מה, התחלת בלעדיי?", כיוון אלמליח וירה לנו בול בפוני, רגע לפני שהעיף את הגג של היכל התרבות בערב סטנדאפ שיכול לעשות בית ספר למרבית הקולגות בישראל. חבל שמערב שכזה לא יכול היה ליהנות גם קהל ישראלי דובר עברית. אולי בפעם הבאה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אלמליח. חוויה צרפתית בתל-אביב
    צילום: Getty images Image bank
    לאתר ההטבות
    מומלצים