שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פישר: המצב במזה"ת מוכיח - אין לנו כסף לבזבז
    נגיד בנק ישראל התייחס למצב במזרח התיכון, ואמר: "יש לנו משק חזק אך צריך לנהל אותו כך שאם יהיה משבר בעתיד, נוכל לטפל בו מעמדת חוסן". פישר הזהיר מפריצת מסגרת התקציב ואמר: "יש לנהוג באחריות ולהימנע מפופוליזם"

    נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הזהיר הערב (ג') משאננות יתר באשר למצבו של המשק הישראלי, על רקע השינויים הגיאו-פוליטיים שהתרחשו במזרח התיכון בשבועות האחרונים. פישר, שדיבר בכנס הרצליה ה-11 הנערך במרכז הבינתחומי, התייחס במרומז לניסיונות לפרוץ את מסגרת התקציב ואמר: "אין לנו כסף לבזבז, אסור לנהוג בפופוליזם".

     

     

    הנגיד שיבח את מצב הכלכלה הישראלית, ואמר: "יש לנו משק מאד חזק, מאד איתן, בעל חוסן, מרשים. אם אתם לא מאמינים שיש לנו משק מסוג זה, תחשבו על הזעזועים שעברנו לפחות מאז שאני הגעתי: המחלה העצובה של ראש הממשלה שרון, הניצחון של חמאס בבחירות של הפלסטינים, המלחמה בלבנון, המלחמה בעזה, המיתון הגלובלי.  

     

    "במשך כל התקופה הזו המשק הישראלי המשיך לצמוח ובמשך המיתון כמעט לא נפגע, ובוודאי הרבה פחות מהמשקים המערביים האחרים. יש לנו משק שיכול להתמודד עם בעיות. אבל אנחנו צריכים לנהל את המשק כך שאם יהיה משבר בעתיד, אם תהיה הידרדרות נוספת במצב הגיאו-פוליטי שלנו, נוכל לטפל בהם מעמדת חוסן ולא מעמדת חולשה".

     

    הנגיד התייחס לאפשרות שמשברים פוליטיים ייאלצו את ישראל להגדיל את הוצאות הביטחון, ואמר: "יש כאלה שמדברים על הצורך להגדיל את התקציב הביטחוני. תראו מה קרה לתקציב הביטחוני מאז 1960: זה היה 9% אחוז מהתמ"ג, במלחמת ששת הימים תקציב הביטחון הגיע ל-20% מהתמ"ג, וביום כיפור ל-30%. אם אתה מוציא 30% מהתמ"ג שלך על ביטחון יש לך בעיה במשק. במשך השנים התחלנו להוריד את שיעור התמ"ג שהמדינה מוציאה על ביטחון ל-7.5%, כשהוצאות נוספות מגדילות אותו ל-9.5%".

     

    מה לעשות? לנהוג באחריות

    פישר הדגיש: "אם ננהל את המשק נכון נוכל להתמודד. מה צריך לעשות? לשמור על רמות אינפלציה נמוכה, לשמור על מערכת בנקאית חזקה ואיתנה והממשלה צריכה לשמור על התקציב, על המשך הירידה ביחס החוב לתמ"ג בארץ, שעכשיו נמצא בהשוואה בינלאומית ברמה יחסית נמוכה של פחות מ-80%.

     

    "אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו יכולים לשמור על המשמעת הפיסקלית. זה לא הזמן לשחק עם התקציב חודש וחצי אחרי שהועבר. אסור לנו להתבלבל כתוצאה מכך שהתקבולים של הממשלה ב-2010 היו גבוהים מהצפוי. אין לנו כסף לבזבז. יש לנו צורך לשמור על מה שיש לנו. אנחנו צריכים להתנהג באחריות".

     

    פישר שיבח את התנהלות משרד האוצר ואמר: "אני רוצה להגיד שהאוצר מתנהג לגמרי בסדר גמור שר האוצר לוחם כדי לשמור על מסגרת התקציב. זה מתייחס לכל אלה במערכת הפוליטית שחושבים שאנחנו במצב נורמלי. המצב אצלנו השתנה לפני שבועיים, מיום ליום אי הוודאות תעלה ותרד, ויש הרבה יותר אי ודאות היום ממה שהיתה לפני שבועיים.

     

    "אז מה צריך לעשות? להימנע משאננות. לא היה לנו משבר פיננסי, אבל צריך לשמור על מה שיש לנו. ועוד דבר: יש להימנע מפופוליזם".

     

    "המטבע הפך לכלי מלחמה"

    פישר התייחס גם למלחמת המטבעות העולמית, ואמר: "מדינות שהתמודדו היטב עם המשבר וצלחו אותו באופן טוב יחסית מתמודדות היום עם בעיות כלכליות קשות - במיוחד בנוגע לשער החליפין, הכוונה שלי היא למלחמת המטבעות". לדבריו "המטבע הפך לכלי מלחמה".

     

    "חששנו מאוד בתחילת המשבר, יש הרבה שחושבים על המשבר כ'משבר גדול' אך במיתון של שנות השלושים האבטלה הגיעה ל-35% זה היה משהו שלא הגענו אליו במיתון הנוכחי.

     

    "אחת הסיבות שלא הגענו למצב הזה היא שהיה מעט מאוד פרוטקציוניזם (הגנה על הייצור המקומי) לאחר המיתון הזה. הנפילה בהיקפי המסחר הייתה חדה אך היא צמחה חזרה. אחת הסיבות לכך היא המנגנון של ה-WTO - ארגון הסחר העולמי - אשר יכול למנוע פרוטקציוניזם.

     

    "אני לא מאמין שהיו מלחמות מטבעות, שארה"ב השתמשה במדיניות הפיסקלית בכוונה לפגוע במדינות אחרות. רכישת האג"ח של הפדרל ריזרב נועדה לעודד צמיחה, אך כל מדיניות כזאת עשויה להוריד ריבית ולהחליש את המטבע. מכיוון שהפד לא יכול היה להוריד את הריבית הוא רכש אג"ח.

     

    "אין לנו חוקים מקובלים"

    "אם הייתה לי בחירה בין התמודדות עם מצב שבו כלכלת ארה"ב צומחת לאט ואני לא צריך לדאוג לגבי המט"ח ואופציה שכלכלת ארה"ב תצמח במהירות ואצטרך לדאוג לגבי שער החליפין - אני בוחר באלטרנטיבה השנייה. זה לא אומר שאין מדינות שמשתמשות בשער החליפין כדי לתמוך בשווקים שלהן, ואני מתייחס בעיקר לסין.

     

    "הדאגה שמעוררת מלחמת מטבעות עולמית לגבי מדינות כמו ישראל היא שהשקל לא יישחק יותר מידי. יש בעיה בכלכלה הבינלאומית הקשורה למלחמת המטבעות שהיא שאין לנו חוקים מקובלים להתנהגות לגבי שערי חליפין בכלכלה הגלובלית.

     

    "אין לנו חוקים לגבי כמה אנחנו יכולים להתערב, כמה אנחנו יכולים לרכוש מט"ח אך יש חוקים לגבי רגולציה של סחר בסחורות. כעת קרן המטבע העולמית שוקלת לאמץ חוקים כאלה, אילו צעדים יכולות המדינות לנקוט. אלו חוקים שצריך לאמץ כפי שבשנות החמישים אומצו חוקים לגבי הסחר העולמי". 

     

    לדברי פישר, "כלכלת ישראל צומחת, היה לנו מיתון קצר ב-2008. לא היה לנו משבר כלכלי אך אל לנו לשכוח שזה לא היה קל ולא חלק והיו חששות לגבי הבנקים. חששות לגבי מערכת הבנקאות יכולים להפוך מהר מאוד לבעיות אמיתיות".

     

    "הרגשנו שרזרבות המט"ח לא מספיקות"

    "היו הפסדים בפנסיה והממשלה הייתה צריכה לספק רשתות ביטחון. אפילו לפני קריסת ליהמן ברדרס מצאנו את עצמנו מתערבים בשער המטבע עקב היחלשות הדולר. החלטנו להתערב, זאת לא הייתה החלטה קלה, מכיוון שלא התערבנו במשך 10 שנים. עשינו את זה כי ראינו שהמיתון מתקרב ולא היינו מוכנים למכה כפולה - גם מהמיתון העולמי וגם משחיקת המטבע ב-20% לפני הגעת המיתון. התערבנו בקנה מידה רחב", אמר פישר.

     

    "הרגשנו במשך זמן רב שהרזרבות של בנק ישראל לא מספיקות ושלישראל מצב גיאו פוליטי מיוחד ולכן היה צריך להגדיל את הרזרבות. היום אנחנו עומדים על 73 מיליארד דולר רזרבות. אני מרגיש הרבה יותר בטוח והאירועים האחרונים צריכים להסביר מדוע אנחנו שמחים שהרזרבות האלה קיימות.

     

    "אני חושב שארה"ב ואירופה מנסות לצאת מהמיתון ואנחנו במצב טוב שכבר הסתיים פה המיתון ואנחנו צריכים ריבית גבוהה יותר. לאחרונה התחלנו בצעדים למניעת זרימת ההון לטווח קצר. הצעדים האלה הם זמניים ולא רצויים אך הכרחיים. הריבית נמוכה וזה מעלה את מחירי הנדל"ן. בין 2009-2000 מחירי הבתים בישראל עולים ב-20% לשנה".

     

    לדברי הנגיד, "אם אתם רוצים לראות את הסכנות בעלייה מהירה במחירי הנדל"ן תסתכלו על אירלנד. אם יש לכם בתים באירלנד אתם בצרות. אנחנו לא רוצים להיות במצב הזה ושמחירי הבתים ייצאו משליטה".

     

    בהכנת הידיעה השתתפה נעמה סיקולר, "כלכליסט"


    פורסם לראשונה 08/02/2011 19:40

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים