שתף קטע נבחר

 

ישראל בבידוד מדיני: "יהיו לכך השלכות כלכליות"

ארצות-הברית הטילה וטו, אבל תמיכת גרמניה, בריטניה וצרפת בהצעת הגינוי הפלסטינית מסמלת את עוצמת התסבוכת הישראלית. "כל מכרז להתנחלויות מרחיק אותנו מהאירופיות", אומרים גורמים מדיניים. "יש מדינות שמחרימות תוצרת ישראלית, והמצב עשוי להידרדר". והווטו? "שמחת עניים"

גינוי לא היה, אבל תוצאות ההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם הראו פעם נוספת את גודל הפער שנוצר בין ישראל לאירופה. גורמים מדיניים, המעורים ביחסי ישראל-אירופה, אמרו אמש (שבת) ל-ynet כי הווטו האמריקני, שמנע גינוי על הבנייה בהתנחלויות, הוא "שמחת עניים". על פי הגורמים, "ישראל הופכת למבודדת יותר ויותר במדינות מערב אירופה, שרואות בהתנחלויות סדין אדום", והם אינם מוציאים מכלל חשבון השלכות כלכליות לאותו בידוד.

 

הווטו מנע גינוי: כותרות אחרונות ב-ynet

 

למרות הווטו, חזית קרה קיבלה ישראל גם מארצות-הברית. מזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון, כינתה את ההתנחלויות "בלתי חוקיות", בראיון לרשת ABC שישודר היום בתוכנית "השבוע". הראיון עם כריסטיאן אמנפור התקיים זמן קצר לאחר הטלת הווטו, ובו ביקשה קלינטון להבהיר שאותה הצבעה אינה מהווה תמיכה אמריקנית בהתנחלויות.

 

קלינטון מבהירה: "ההתנחלויות לא חוקיות"

""ברור לחלוטין שהמדיניות האמריקנית ארוכת השנים היא שההתנחלויות לא חוקיות", הצהירה קלינטון והוסיפה כי "העדיפות העליונה של ממשל אובמה היא להמשיך לעבוד עם הישראלים והפלסטינים לקראת פתרון של שתי מדינות". השגרירה באו"ם, סוזן רייס, אמרה בתדרוך טלפוני לכתבים אחרי הצבעתה באו"ם, כי ארה"ב הטילה וטו בגלל שההצעה הפלסטינית היוותה סכנה לתהליך השלום.


סוזן רייס מרימה יד ומטילה וטו: "ההצעה סיכנה את השלום" (צילום: AFP)

 

פרט לארצות-הברית, כל 14 המדינות החברות האחרות במועצת הביטחון תמכו בהצעת הגינוי הפלסטיני, שנבלמה בגלל אותו וטו אמריקני. בין התומכות היו גרמניה, בריטניה וצרפת. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ונציבת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, הבהירו בעבר, הן בפומבי והן בגלוי, את התנגדותן החריפה להמשך הבנייה בהתנחלויות, ולקיומן של ההתנחלויות בכלל.

 

בישראל אמרו כי "בכל פעם שבארץ מוציאים עוד מכרז לבנייה בהתנחלויות, זה מרחיק את מדינות אירופה הידידותיות. יש לנו בעיה קשה ביותר, והעובדה שאין תהליך מדיני מקשה על יחסי החוץ ועל האפשרות לגרום למדינות מערב אירופה לתמוך בישראל. מרקל וניקולא סרקוזי זועמים על נתניהו ולא מקבלים את העובדה שראש הממשלה לא האריך את ההקפאה בשלושה חודשים נוספים".

 

"ההתנחלויות גורמות לדה-לגיטימציה של ישראל"

גורמים מדיניים הזהירו מפני האפשרות כי גם היחסים הכלכליים בין ישראל ובין מדינות אירופה עשויים להיפגע בעתיד מהמצב. "ההערכה היא כי להצבעה בסוף השבוע יהיו גם השלכות כלכליות מול אירופה. כבר כעת ישנן מדינות שמחרימות תוצרת ישראלית, והמצב עשוי להידרדר עוד יותר".

 

באירופה, טענו אותם גורמים, לא מביטים על התוצאה הסופית - וטו אמריקני - אלא על עמדת המדינות המובילות באיחוד, שתמכו בהצעת הגינוי. "הם שמים לב לעובדה שהמדיניות של אשטון היא חד משמעית נגד ההתנחלויות. ההתנחלויות והבנייה בהן תורמות לתהליך הדה-לגיטימציה של ישראל באירופה כולה. בעבר ניתן היה להשפיע על מדינות אירופה, אולם כיום זה כמעט בלתי אפשרי".


מרקל ונתניהו. רה"מ לא ממריא, הקנצלרית מבקרת (צילום: גיל יוחנן)

 

גם שגרירי ישראל באירופה שיגרו בחודשים האחרונים אזהרות למטה בירושלים, בהם התריעו מפני האפשרות כי הבידוד של ישראל יגבר, לנוכח המדיניות של הממשלה. דיפלומטים ישראלים סיפרו כי "ההערכות שמועברות לארץ כוללות גם פירוט של מה שמתרחש באירופה, כולל העובדה שישראל מאבדת מן הלגיטימיות שלה, ואירופה מתרחקת מן העמדות הישראליות. אפשר לתקן את המצב, אולם בירושלים חייבים לשנות מדיניות. מה שקורה כיום, לא תורם למצבה של ישראל".

 

נערכים לגינוי בעצרת הכללית

אחרי שהצעתם לא עברה במועצת הביטחון, ברשות איימו כי יעלו אותה גם בפני העצרת הכללית, שעשויה גם לדון בבקשה להכרה במדינה פלסטינית בגבולות 1967, שבירתה מזרח ירושלים. בכירים במשרד החוץ אמרו כי למרות היחסים המעורערים עם אירופה, ישראל תנסה לגבש קבוצה של 20 או 30 מדינות אירופיות שיצביעו בעצרת נגד הצעת הגינוי הפלסטינית.

 

"ברור לגמרי כי לפלסטינים יש רוב אוטומטי, אך ננסה כרגע להשיג את התמיכה של מדינות מזרח אירופה, ואולי כמה ממדינות המערב", אמרו אותם הבכירים. "אם הפלסטינים יקצינו את ההצהרה, הרי שיהיה לנו יותר קל לגייס את בריטניה או צרפת. אם ההצהרה תהיה כפי שהיתה במועצת הביטחון, הרי שלא מן הנמנע כי ישראל תספוג גינוי נוסף, שאין לו משמעויות מעשיות".

 

התהליך בהקפאה, ונתניהו נשאר בבית

בתוך כך, גורמים מדיניים ציינו לאחרונה לרעה את העובדה כי ראש הממשלה לא קיים בחודשים האחרונים אף נסיעה מדינית מחוץ לגבולותיה של ישראל. קנצלרית גרמניה ותשעה משריה ביקרו אמנם לאחרונה בישראל, ושרים בכירים מרחבי העולם הגיעו לירושלים בחודשים האחרונים, אך נתניהו עצמו לא נפגש זה חודשים ארוכים עם עמיתים באירופה. למעשה, מאז נכנס התהליך המדיני להקפאה, ראש הממשלה לא נפגש עם אף אחד מראשי המדינות הבולטות באירופה מחוץ לגבולות המדינה.

 

בירושלים העריכו כי לנוכח ההצהרה של הפלסטינים על קיום בחירות ברשות, וכן לנוכח פעולותיהם בזירה הבינלאומית, ספק אם התהליך המדיני צפוי להתחדש בחודשים הקרובים. גורם בכיר בירושלים אמר כי "ההערכה היא שהתהליך המדיני יישאר תקוע בחודשים הקרובים, ולא יזוז שום דבר. הפלסטינים לא ירצו להיכנס למשא ומתן בתקופה של בחירות, על מנת לא להיתפש כמי שמנהלים משא ומתן על ישראל על ויתורים".


בנייה בקריית ארבע. תוביל לגינוי בעצרת האו"ם? (צילום: AP)

 

בישראל ציינו, עם זאת, כי בארצות הברית ממשיכים לקיים דיאלוג עם ישראל, ומאמינים כי ניתן להתניע את המשא ומתן. בביקורו האחרון בארצות-הברית, אמרו האמריקנים לשר הביטחון, אהוד ברק, כי דווקא לנוכח המתרחש במזרח התיכון, ניתן יהיה לחדש את השיחות בין ישראל ובין הפלסטינים. בסביבתו של נתניהו נותרים עם זאת סקפטיים ואומרים כי "כרגע, הדיאלוג מתנהל עם האמריקנים, ומחפשים דרכים לחדש את המשא ומתן".

 

במערכת הפוליטית והמדינית נפוצו בימים האחרונים שמועות כי ישראל וארצות הברית, ביחד ולחוד, מנסות לגבש תוכנית מדינית שתוצג על ידי הנשיא האמריקני, ברק אובמה. תוכנית זו נועדה להחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן, אולם חוסר היציבות במזרח התיכון לא מאפשר בשלב זה התקדמות במגעים, שכן לא ברור עדיין אילו משטרים ינהיגו את האזור בשנים הקרובות, דבר המקשה על האפשרות להציג תוכנית שלום אזורית, שתכלול מדינות נוספות פרט לפלסטינים.

 

בכירים בממשלה, ובהם שרים בשביעייה, אמרו לאחרונה כי "צריך לקחת יוזמה ולקדם את התהליך המדיני. הסטגנציה הקיימת אינה טובה לישראל בשום דרך, וצריך לעשות הכל על מנת לחזור לשולחן המשא ומתן".

 

Read this article in English

 

 

בהכנת הכתבה השתתף יצחק בן-חורין, וושינגטון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מועצת הביטחון. 14 תמכו, ארה"ב הטילה וטו
צילום: AFP
בונים בקריית ארבע. "סדין אדום"
צילום: AP
מומלצים