נכסי נאמנות: מקובי בראיינט ועד טוני פארקר
בין עשרות השחקנים ב-NBA, בולטים מספר בודדים ששיחקו בקבוצה אחת בכל הקריירה. מבחן התוצאה מוכיח כי הנאמנות משתלמת, לאו דווקא במקרה של ג'ו סמית
בזמן שקבוצות ה-NBA מנסות לסגור טריידים ברגע האחרון, יש שחקנים שלא חושבים אפילו לעזוב את הקבוצה בה החלו את הקריירה המקצוענית.
אמנם רק מעטים משחקני ליגת הכדורסל הטובה בעולם שיחקו רק במגרש ביתי אחד, אבל לרוב מדובר בכוכבים, שמסמלים יותר מכל את הקבוצה שלהם בעשר השנים האחרונות. הנה הרשימה של הבולטים מבינהם.
קובי בראיינט - 15 עונות בלייקרס
בראיינט הצהיר לפני הדראפט ב-1996 כי הוא מעוניין לשחק רק בלייקרס. שארלוט אמנם בחרה אותו בדראפט במקום ה-13, אך העבירה אותו בטרייד ללוס אנג'לס. מאז הפך קובי לכוכב הקבוצה. הוא זכה בשלוש אליפות עם שאקיל אוניל ובשתיים בלעדיו. רשימת התארים האישיים בהם זכה ארוכה ורק בלילה בין ראשון לשני הוא זכה בעוד הישג - MVP במשחק האולסטאר.למה להישאר? מה יעשו אוהדי הלייקרס אם הסמל שלהם יעזוב? בנוסף, עוד חמש עונות בצהובים סגולים ובראיינט שובר עוד שיא. ג'ון סטוקטון האגדי שיחק 19 עונות ביוטה ולא פזל לאף קבוצה אחרת, ולקובי יש עוד כמה שנים לשחק - הוא רק בן 32.
למה לעזוב? בתום העונה עוזב המאמן פיל ג'קסון, אחרי שזכה ב-11 אליפויות בלוס אנג'לס ובשיקגו. מה שבטוח, המאמן שיבוא אחריו יהיה פחות טוב והרבה פחות מנוסה. מה גם שהלייקרס די חלשה בכמה עמדות.
טים דאנקן. לעד ישוו אותו לדייויד רובינסון (צילום: AP)
טים דאנקן - 14 עונות בסן אנטוניו
הבחירה הראשונה בדראפט 1997 כבר זכה בארבע אליפויות במדי הספרס. הוא כמעט ולא פספס אף משחק אולסטאר ובשנים האחרונות מסייעים לו טוני פארקר ומאנו ג'ינובלי כדי להישאר בצמרת.למה להישאר? הארגנטינאי והצרפתי עוד מסוגלים להביא את הקבוצה יחד עם דאנקן בן ה-34 להישגים נוספים.
למה לעזוב? אף פעם הוא לא ייחשב לסמל של הקבוצה. תמיד ישוו אותו לדייויד רובינסון.
פול פירס - 13 עונות בבוסטון
פירס בן ה-33 אמנם נולד בקליפורניה, אך הוא נאלץ לעבור לחוף המזרחי, מפני שהקבוצה שבחרה אותו במקום העשירי בדראפט של 1998 היתה בוסטון. מספר 34 בירוק לבן הפך לשחקן חמישייה כבר בעונה הראשונה שלו, אבל הוא המתין בסבלנות כמעט עשור עד שהקבוצה צירפה את ריי אלן וקווין גארנט, שיחד איתו הביאו לסלטיקס אליפות.למה להישאר? אלן וגארנט כבר לא צעירים, וכמוהם גם שאקיל וג'רמיין אוניל. פירס בהחלט יכול לסייע לבנות את בוסטון מחדש יחד עם ראג'ון רונדו אחרי פרישת הקשישים.
למה לעזוב? בלי גארנט ואלן, בוסטון תחזור לימיה האפרוריים מסוף שנות ה-90. אם פירס רוצה טבעת אליפות שנייה - בוסטון זה לא המקום מהשנה הבאה.
דירק נובציקי - 13 עונות בדאלאס
השחקן הגרמני בכלל נבחר על-ידי מילווקי במקום התשיעי בדראפט 1998, אך הוא הועבר מהר מאוד בטרייד לדאלאס. אחרי עונה ראשונה פושרת, הפך נוביצקי לכוכב. הוא אמנם לא הצליח להוביל את הקבוצה לאליפות, אבל בשנת 2006 הוא היה קרוב, כשהקבוצה מטקסס הגיעה לגמר ה-NBA, שם הפסידה למיאמי. עונה לאחר מכן נבחר נוביצקי ל-MVP של הליגה.למה להישאר? הבעלים מארק קיובן בנה קבוצה סביבו, לא יפה שהציר המרכזי עוזב.
למה לעזוב? השעון הביולוגי מתקתק. נוביצקי יהיה בקיץ בן 33 ועדיף לו אולי לוותר על כמה מיליונים, להצטרף לקבוצה בה משחק סופרסטאר, כדי לנסות להביא טבעת אליפות לפנסיה בגרמניה.
ג'ף פוסטר - 12 עונות באינדיאנה
בניגוד לשחקנים הקודמים, יש ברשימה גם שחקן אפור. פוסטר נבחר בדראפט 1999 על ידי גולדן סטייט והועבר מזרחה לפייסרס. בעונה הראשונה הוא כמעט שלא שותף, אך בהמשך הוא קיבל קצת יותר מ-20 דקות למשחק. העונה שוב חלה ירידה ביכולת והסנטר בן ה-33 קולע פחות מארבע נקודות בממוצע למשחק.למה להישאר? העונה הוא קיבל 6.6 מיליון דולר ובסוף העונה מסתיים החוזה שלו. אולי מישהו באינדיאנה יפתח קצת את הכיס בטעות ופוסטר יקבל עוד כמה מיליונים על דקות משחק מעטות, כי אין הרבה סנטרים בליגה. אבל, סביר להניח, שזו תהיה עונתו האחרונה בקבוצה.
למה לעזוב? אירופה יכולה להיות אופציה לא רעה, אם פוסטר רוצה לקבל קצת יותר דקות משחק.
אנדריי קירילנקו - 10 עונות ביוטה
עוד נציג ליבשת אירופה. השחקן הרוסי בן ה-30 נבחר בדראפט 1999 במקום ה-21 על ידי יוטה. אבל רק בעונת 2001/02 הוא עבר ליוטה, כיוון שנשאר בצסק"א מוסקבה. בג'אז הוא שומר על יציבות. תארים באירופה יש לו, אבל ב-NBA עדיין אין.למה להישאר? אם סטוקטון ומאלון לא הצליחו להביא אליפות, קירילנקו ו-וויליאמס יצליחו?
למה לעזוב? אם קירילנקו רוצה לזכות בטבעת אליפות, עליו למצוא קבוצה אחרת. ביוטה, לפחות בעשור הקרוב, זה לא יקרה.
פארקר עם ג'ינובילי ופופוביץ'. מראים לו את הדרך החוצה? (רויטרס)
טוני פארקר - 10 עונות בסן אנטוניו
השחקן היחיד ברשימה שטרם מלאו לו 30 הוא הצרפתי של סן אנטוניו. פארקר נבחר במקום ה-28 בדראפט של שנת 2001. יש לו כבר שלוש אליפויות, תואר MVP של סדרת הגמר וגם שלוש הופעות באולסטאר.למה להישאר? כל עוד דאנקן וג'ינבולי משחקים קבוצה, אין טעם לחשוב על נדודים.
למה לעזוב? פארקר מרוויח העונה 13.5 מיליון דולר, אך בסיומה החוזה שלו מסתיים. בזמן שדאנקן, ג'ינובלי וגם ריצ'ארד ג'פרסון יקבלו עוד כמה מיליוני דולרים, יכולת ההתמקחות של פארקר תרד. אולי מישהו יציע לו הצעה מפתה.
ג'ו סמית מול לברון. 12 קבוצות והיד עוד נטויה (צילום: רויטרס)
עוד ברשימה: מייקל רד הפצוע (10 עונות במילווקי). טיישון פרינס (9 עונות בדטרויט), מאנו ג'ינובלי (9 עונות בסן אנטוניו) וננה (9 עונות בדנבר).
ומנגד יש שחקנים שאוהבים לנדוד. ג'ו סמית, שנבחר ראשון בדראפט 1995, כבר הספיק לשחק ב-12 קבוצות (שיא NBA ביחד עם שלושה
שחקנים נוספים).
את הקריירה שלו הוא החל בגולדן סטייט, משם עבר לפילדלפיה, המשיך למינסוטה ושיחק גם בדטרויט, מילווקי, דנבר, שיקגו, קליבלנד, אוקלהומה, אטלנטה, ניו ג'רזי ועכשיו הוא לובש את מדי הלייקרס. אגב, השחקן בן ה-35 שיחק העונה בקבוצה מלוס אנג'לס חמישה משחקים בלבד, בהם קלע יחד ארבע נקודות.
לפנייה לכתב/ת 
