מזל טוב, חודש נולד

בתחילת השבוע הבא יצוין ראש חודש אדר ב'. מדי כמה שנים מתווסף חודש אדר שני למעגל חודשי-השנה היהודי, כשהסיבה ה"טכנית" לכך היא הפער שבין פרק הזמן שבו סובב כדור הארץ סביב השמש (כ-365 יום) לבין פרק הזמן שבו סובב הירח סביב כדור הארץ במהלך 12 חודשים (כ-354 יום).

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
  

מציאות זו גורמת לכך שבעוד שעונות השנה (התלויות בחמה) נותרות "קבועות", הרי שמועדי השנה (המתקדשים בהתאם ללבנה) צוברים פיגור. כך עלול להיווצר מצב שבו אחת לכמה שנים לא יחול חודש ניסן בתקופת האביב (בניגוד למצווה בתורה: "שמור את חודש האביב ועשית פסח לד' אלוהיך"). הוספת חודש פעם בכמה שנים "מצמצמת טווחים" ומביאה לכך ששתי המערכות תשארנה מתואמות.

ואולם, מעבר להיבט הפיזי, רעיון מחשבתי עומד מאחורי עיבור השנה - והוא תיאום בין "יסוד החמה" ל"יסוד הלבנה". השמש, עקב היותה עצם גדול ומאיר, הינה ביטוי לגודל האלוהי העומד בשורש המציאות. הלבנה, לעומת זאת, היא כלי הקיבול, הקולט את אור החמה.

הירח הוא ביטוי למימד הארצי, ליכולת הספיגה האנושית את האור האלוהי. הגמרא (חולין ס, ב) מלמדת אותנו שבמצב הראשוני היו שני המאורות "משמשים בכתר אחד" והיו בגודל זהה; אולם "קיטרגה הלבנה" ותבעה את הבכורה, ועל כן התמעטה (הן בגודלה והן בפרק הזמן שבו מקיפה היא את כדור הארץ, שהיה מלכתחילה מתואם עם השמש). קרי, עוד לפני בריאת האדם, כבר התגלה פער מובנה בין שני המאורות. ישנה כאן קביעה עקרונית: המימד הארצי כיום הוא מוגבל מיסודו ואינו יכול לקלוט באופן מלא את ההארה האלוהית.

חודש נולד

התלמוד מלמד אותנו כי חלק מאומות העולם "מונים לחמה" (סוכה כט, א), כלומר, משלימים עם מצב זה ומסתפקים באמונה "מרחפת" המזניחה את חיי היום-יום. עם ישראל לעומתם "מונה ללבנה" (שם): כל חודש אנו מקדשים את הלבנה, מתקנים ומקדשים את המציאות הארצית.

עם זאת, עם ישראל נזהר מ"להיתקע" בחולשותיה של המציאות היומיומית, ולכן גם אינו מתעלם ממניין החמה (בניגוד לאיסלאם, למשל, המונה ללבנה ותו לא). מעבר לקידוש הלבנה, קיים גם עיבור שנה. כלומר, עם ישראל חותר למצב של תיאום מלא בין אור החמה ואור הלבנה, בין המימד האלוהי לבין המימד הארצי. קיים הכרח שחודש ניסן, החודש שבו נולד עם ישראל, יופיע בתזמון מושלם בין הלבנה לחמה. האביביות,

ההתחדשות והפריחה הארצית - מוכרחות הן לבוא יחד עם הופעתו של ישראל, העם האלוהי, על במת ההיסטוריה.

עקב ה"זיווג" בין שני המימדים הללו, "מתעברת" השנה ונולד חודש נוסף: אנו מוסיפים ומאדירים את החודש הקודם לניסן, את חודש אדר. בחודש אדר עם ישראל מקבל על עצמו מחדש את התורה, "הדור קיבלוה בימי אחשורוש" (שבת פח).

על ידי לימוד התורה, העוסקת בקידוש פרטי החיים, אנו מכשירים את הקרקע לחיבור בין שמים לארץ.

• חגי לונדין הוא רב בישיבת ההסדר חיפה ומכון מאיר בירושלים, ומרצה בערוץ "אורות".