שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    קול השיר נשמע בארץ

    משה דור הזדמן לאמריקה, בדיוק כשחל בה חודש השירה האמריקאי. בחודש אפריל בו העצים מלבלבים והפרחים פורחים גם השירה של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות זוכה למקום. קבלו את שובו של מדור השירה: "קול אמריקה"

    חודש אפריל: העצים מלבלבים, הפרחים פורחים, קול התור (או כל ציפור אחרת הראוייה להיזכר בנסיבות אלו) - ואולי כאן אנחנו רשאים להחליף את הביטוי המפורסם מ"שיר השירים" שלנו ב"קול השיר" - נשמע בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, תקוות חדשות נדחקות במקום אכזבות ותיקות, ו"חודש השירה" האמריקאי מקדם את פניך, אם אינה לך גורלך ונזדמנת לארה"ב דווקא בחודש זה, בחיוך מאוזן אל אוזן.

     

     

    אנו חבים את החודש הזה ל"האקדמיה של המשוררים האמריקאים", מוסד מכובד שקיבל על עצמו לטפח את תודעת השירה בארץ שדווקא איננה מצטיינת בהוקרה לענף זה של היצירה האנושית, אף כי יש לה "שר שירה" פדראלי, המתמנה מדי פעם בפעם על ידי "ספריית הקונגרס", ואין מדינה בין מדינותיה שאין לה "שר שירה" משלה. יש אפילו ערים שבוחרות להן "שר שירה", אף כי אין עובדה משמחת זאת צריכה להתפרש כאילו המוני קוראי שירה צובאים על הספריות הציבוריות.


    אלן פו. "בּוֹטְחִים בְּכוֹכָבִים רוֹגְעִים"

     

    וכך, משנת 1996 ואילך, בזכות "האקדמיה", מקדישים בארה"ב את החודש לשירה - קנדה, השכנה מצפון, החרתה החזיקה אחריה שלוש שנים לאחר מכן, וחנויות ספרים, בתי ספר ומכללות, אוניברסיטאות ומרכזי תרבות, קוראים תיגר על החמרנות האמריקאית, המחזיקה את השירה כביטול זמן או גרוע מזה, סתם שגיון ובלבול מוח.

     

    בחנויות הספרים מנסים למשוך את תשומת לבם של הלקוחות אל ספרי השירה, במערכת החינוך, מהיסודי ועד הגבוה ועד בכלל, קוראים שירים בכיתות ומעודדים את התלמידים לכתוב שירה, משוררים נפגשים עם קהלים קטנים וגדולים, התקשורת מוצאת זמן ומקום למוזות, שבדרך היא אדישה אליהן, ואפילו "הבית הלבן" - תלוי, כמובן, בנשיא המכהן - פותח את שעריו לפני הפייטנים.

     

    לורה בוש, מי שהיתה הגברת הראשונה של ארה"ב בתקופת כהונתו של הנשיא שלפני אובמה, וספרנית על פי מקצועה, ביקשה לזמן משוררים למשכן הנשיא, ולא עלה בידה מפני שהמוזמנים סירבו לבוא בגלל השקפותיהם הפוליטיות. האם מיתקפת השירה קוצרת הצלחה וספרי שירה נושרים מחיקם של אזרחי הדמוקרטיה הגדולה? בבקשה מכם, אל נא תגזימו. אבל משהו בכל זאת קורה, גם עכשיו, כשהמצב הכלכלי איננו מרנין בלשון המעטה: מפלורידה בדרום ועד אלסקה בצפון, מהחוף המזרחי ועד החוף המערבי, השירה מתדפקת על הלבבות.

     

    טבעי איפוא ש"קול אמריקה", שישוב לפקוד אתכם, קוראים נאמנים, כל חודש, לא יפסח על "חודש השירה" של ארה"ב. ואין טוב, במקרה הזה, מאשר להציג לפניכם שורה של משוררים אמריקאים, מן הקלאסיקונים הדגולים ועד נציגי השירה המודרנית. קיראו ותיהנו.

     

    את כל השירים בכתבה תרגם מאנגלית משה דור.

     

    אדגר אלן פו : גיא אִי-הָרֹגַע 

    פַּעַם חִיֵּךְ כָּאן גַּיְא דוֹמֵם

    שֶׁבּוֹ אִישׁ בַּיִת לֹא קוֹמֵם;

    כֻּלָּם יָצְאוּ לִקְרַב עִוְעִים

    בּוֹטְחִים בְּכוֹכָבִים רוֹגְעִים,

    בַּלַּיְלָה, מִצְּרִיחֵי תְּכֶלְתָּם,

    לִנְצֹר פְּרָחִים בְּיִפְעָתָם,

    שָׁם, בֵּינֵיהֶם, עֵת יוֹם זָרַח

    אוֹר שֶׁמֶש נָח בְּאֹדֶם רַךְ.

    עַכְשָׁו כָּל מְבַקֵּר יוֹדֵעַ

    שֶׁגַּיְא נוּגֶה לֹא עוֹד רוֹגֵעַ.

    לֹא בְּשַׁלְוָה כָּךְ יִשְׂתָּרֵעַ---

    רַק צַפְרִירִים קוֹדְרֵי-הָגִיג

    מֵעַל בְּדִידוּת קְסוּמָה חָגִים.

    הָהּ, חֻרְשָׁה בָּרוּחַ לֹא רוֹגֶשֶׁת

    כְּמוֹ יַמֵּי צִנָּה גוֹעֶשֶׁת

    בְּעַרְפֶל הִבְּרִידִים מִטַּשְׁטֶשֶׁת!

    הָהּ, הָרוֹחַ לֹא טוֹרֵד

    עָבִים בַּשַּׁחַק הֶחָרֵד

    מְרַשְׁרְשִׁים עַד לֵיל יֵרֵד,

    עַל פְּנֵי מִשְׁטַח סִגָּלִיּוֹת

    קוֹלְטוֹת עֵינֵיִם צוֹפִיּוֹת---

    נָדִים, בּוֹכִים הַשּׁוֹשַנִּים

    עַל קִבְרֵיהֶם שֶׁל אַלְמוֹנִים!

    מִתְנוֹדְדִים:---מֵרֹאש פְּרָחִים

    נוֹשֵׁר לָעַד טַל-נִחוֹחִים.

    בּוֹכִים:---מִגִּבְעוֹלֵי תּוּגוֹת

    דְּמָעוֹת-מַרְגָּלִיּוֹת זוֹלְגוֹת.


    "מתנודדים - מראש פרחים" (צילום: index open)

     

    ב-19 בינואר 2009 מלאו מאתיים שנה להולדתו של אדגר אלן פו, מגדולי הספרות האמריקנית לדורותיה, אבי הסיפור הבלשי המודרני, יוצרם של סיפורי-זוועה שכוחם לא נמוג עד עצם היום הזה ומשורר בעל טכניקה מושלמת שהביא לעולם את "העורב" ואת "אנאבל לי". פו היה רק בן ארבעים במותו. את השיר המובא כאן כתב ב-1845, ארבע שנים לפני פטירתו.

    היברידים הם קבוצת איים מצפון לסקוטלנד הידועים בים הסוער המקיף אותם וברוחות העזות החולפות מעליהם.

     

    פראנק בידארט: אמריקאי בהוליווד

    לְאַחַר שֶׁנָּשַׁךְ אוֹתְךָ זְאֵב וְנֶהְפַּכְתָּ

    לְמִפְלֶצֶת הַנִּזּוֹנָה מִיצוּרֵי אֱנוֹשׁ אֲחֵרִים

     

    מִדֵּי מִלּוּי הַיָּרֵחַ וּמִשּׁוּם כָּךְ, בִּסְלִידַתְךָ

    כִּי רַבָּה, שׁוֹאֵל אֶת נַפְשְׁךָ לָמוּת, אַתָּה חוֹשֵׁב הָרָצוֹן לָמוּת אֵינוֹ

    נוֹבֵעַ מִתּשׁוּקָה לְהִתְאַבֵּד. הוּא מִתְכַּחֵשׁ לְכָל פְּעוּלָה לִשְׁמָהּ. רָצִיתָ

     

    לָמוּת מֵרֶגַע הֻלַּדְתְּךָ.

     

    סִפּוּרֵי עֲלִילָה מְטֹרָפִים—זוֹ הַשְׁלָכָה שֶׁל מַה שֶּׁמִּמֵּילָא

    מָצוּי בְּךָ, וּלְפִיכָךְ יַחֲזֹר-בְּקָרוֹב-עַל-עַצְמוֹ,

     

    הָאַשְׁלָיָה הַחוֹמֶקֶת שֶׁל הִגָּיוֹן וְסִבָּה.

     

    אַתָּה חוֹשֵׁב אֵלֶּה הַחַיִּים שָׁם, בַּמַּלְבֵּן הַזּוֹהֵר,

    מוֹבִילִים אֶת חַיֵּינוּ הָאֲמִתִּיִּים! הֵם לֹא, כְּשֵׁם שֶׁכָּפוּ

     

    עֲלֵינוּ כָּאן, כָּרְתוּ אֶת זְרוֹעוֹתֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם.

     

    שָׁם, אַתָּה מֵיטִיב לְחוֹלֵל כִּפְרֶד אַסְטֵייר,

    אַף כִּי פֹּה, מִטְּעָמִים סְתוּמִים, נִבְצָר הַדָּבָר מִמְּךָ.

     

    בִּיב שׁוֹפְכִין. מַיִם עוֹמְדִים שְׁחוֹרִים

     

    שֶׁעַל-גַּבֵּי הָאַסְפַּקְלָרְיָה שֶׁלָּהֶם

    מִשְׁתּוֹחֲחוֹת פָּנֶיךָ. כִּיּוֹר מִי-טְבִילָה.


    "אתה מיטיב לחולל כפרד אסתר" (צילום: GettyImages)

     

    פראנק בידארט נולד ב-1939 בבייקרספילד שבקליפורניה ומשמש פרופסור לספרות במיכללת וולסלי. זכה בפרסים ספרותיים נחשבים. הצֶ'פְּבּוּק - ספר המכיל פחות מארבעים עמודים - שלו "מוסיקה כעפר הארץ" הוא הצ'פבוק היחיד שהיה מועמד לפרס פוליצר. בידארט הוא הומוסקסואל גלוי.

     

    ג'ון אפדייק: מתהפך על משכבו

    לָרוּחַ יֵשׁ אֵינְסְפוֹר פָּנִים, אַךְ לַגּוּף

    יֵשׁ מִגְבָּלָה, מִסְפַּר צְדָדָיו זָעוּם.

    יֵשׁ צַד שְׂמֹאל,

    צַד יָמִין, הַגַּב, הַבֶּטֶן, וּבֵין-לְבֵין

    הַמְּפַתִּים, צְפוֹן-מִזְרָחִיִּים וּצְפוֹן-מַעֲרָבִיִּים,

    מַרְמִיזֵי הַלֵּב שֶׁבִּמְהֵרָה יִבְלְמוּ אֶת מַחֲזוֹר הַדָּם

    בִּזְרוֹעַ זוֹ אוֹ בַּאֲחֶרֶת.

    אַף עַל פִּי כֵן אֲנוּ נִפְנִים

    בְּתִקְוָה מְחֻדָּשָׁה, מַאֲמִינִים שֶׁהַשָּׁנָה

    תִּפְקֹד אוֹתָנוּ כָּאן, תִּגְלֹשׁ כְּמוֹ מַלְאָךְ

    בְּמוֹרְדוֹת זָוִית שֶקּוֹבֵעַ מַדְזָוִית בְּשָׂרֵנוּ,

    הַנָּטוּי כְּלַפֵּי אוֹתוֹ כּוֹכָב בִּלְתִּי מֻשָּׂג

    הַתָּלוּי בַּלַּיְלָה בֵּין גְּבִינֵינוּ, שֶׁמֵהֵם

    זוֹרְמִים הַחֲלוֹמוֹת וְהַמָּזָל הַטּוֹב.

    הַסֵּר אֶת

    קַרְסֻלֶּיךָ זֶה מִזֶּה. רַפֵּה אֶת מִשְׁנַתְךָ זוּ הַקְּמוּצָה.

    אֶת הַמִּטָּה הַזֹּאת הִמְצִיאוּ אֲחֵרִים; דַּע שֶׁאֲנַחְנוּ נִרְדָּמִים

    פָּחוֹת כְּדֵי לָנוּחַ מֵאֲשֶׁר לְהִשְׁתַּתֵּף

    בְּעִקּוּלֵי עוֹלָם אַחֵר.

    הַגְּעִישָׁה הַזֹּאת הִיא מַסָּעֵנוּ.

    הִיא נִגְמֶרֶת,

    יְכֹלָה לְהִגָּמֵר רַק סְבִיב פִּנָּה

    שֶׁאֲנוּ נִבְעָרִים מִדַּעַת

    שֶׁנִּסְתּוֹבֵב בָּהּ.


    "כוכב בלתי מושג"

      

    נפרד לשלום מעל ילדים צעירים מאוד 

    זֶה לֹא יִהְיֶה כָּךְ בַּפַּעַם הַבָּאָה. הָאֲמִירוֹת

    הַחֲמוּדוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁמַּחֲטִיאוֹת אַךְ בִּמְעַט, תְּשֻׁפַּצְנָה.

    עֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה יוֹתֵר סַפְקָנִיּוֹת, מְרֻתָּקוֹת

    לְהֶמְיַת הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁעִנְיָנָהּ

    הַטֵּלֵוִיזְיָה, הָאָלֶף-בֵּית וּרְכִילוּת הָרְחוֹב,

    וְהַתַּרְבּוּת תְּאַלֵּחַ אֶת טָהֳרַת הַכְּחֹל שֶׁל מַבָּטָם.

    דָּבָר זֶה מְאַפְשֵׁר לְךָ לְהַבְחִין סוֹף סוֹף בַּחֲשִׁיבוּת

    אוֹתָם דּוֹדוֹת וּשְׁכֵנִים מְשַׁעֲמְמִים (הַמַּדִּיפִים

    רֵיחוֹת זֵעָה קֵיצִית וְסִיגָרְיוֹת, פְּנֵיהֶם

    כִּדְמֻיּוֹת שָׁמַיִם בֵּין הֶעָלִים הַמְצִלִּים)

    הַמַּכִּירִים אוֹתְךָ מִבְּרֵאשִׁית, כְּשֶהֲיִיתָ אֶפֶס,

    הוֹגֶה כְּיוֹנָה אֶת לֹא-כְלוּמֵיהֶם בְּטֶרֶם תּוּכַל לְהִשְׁתַּעֲמֵם

    אוֹ לָדַעַת שֵׁם, אַף לֹא שִׁמְךָ שֶׁלְּךָ, אוֹ אֵיךְ

    הָעוֹלָם הַמִּתְעַצֵּם בְּבִרְכוֹת שָׁלוֹם דּוֹחֶה פְּרִידוֹת מִכָּל וָכֹל.

     

    ג'ון אַפְּדַיְיק, מבכירי הסופרים האמריקנים של זמננו, יליד שילינגטון שבמדינת פנסילוואניה, נפטר בראשית 2009 מסרטן הריאות והוא בן 76. בצד כתיבת סיפורת, רומנים וסיפורים קצרים - עיר הולדתו וגידולו שימשה לו דגם לנופי הפרוזה שלו, לרבות רביעיית הרומנים המפורסמים של "ארנב" - שהיקנו לו את החשובים שבפרסי-הספרות של ארה"ב, וכן מסות וביקורת, כתב אפדייק במשך כל חייו היוצרים גם שירה, שאף היא הוציאה לו מוניטין.

     

     

    מדע: אִי. אתלברט מילר

    כְּשֶׁלָּמַדְתָּ בְּבֵית-סֵפֶר יְסוֹדִי

    לא סִפֵּר לְךָ אִישׁ עַל הַחֻקִּים הַשְּׁחוֹרִים

    שֶׁל סִבָּה וּמְסוֹבֵב.

    הַמּוֹרֶה שֶׁלְּךָ לְמַדָּעִים

    פָּסַח עַל הָהוֹרָאָה שֶׁעִנְיָנָהּ מַדּוּעַ כְּשֶׁאַלַּת

    שׁוֹטֵר חוֹבֶטֶת בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם שָׁחוֹר

    בַּדָּרוֹם תּוֹצְאוֹת הַחֲבָטָה הֵן שְׂרֵפַת בַּיִת

    בּצָּפוֹן אוֹ כֵּיצַד מְסֻגֶּלֶת דֵּעָה קְדוּמָה

    לַהֲפֹךְ חִיּוּךְ שֶׁל זַבָּן בְּחָנוּת לְקֹר

    שֶׁמִתַּחַת לִנְקֻדַּת הַקִּפָּאוֹן. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת נִמְצֵאתָ

    תּוֹהֶה, כְּשֶׁעָמַדְתָּ בַּתּוֹר, אֵיךְ יֵשׁ לְאֵל יָדְךָ

    לַהֲפֹךְ לְבִלְתִּי נִרְאֶה לְכָל פְּרוּדָה

    בָּעוֹלָם. אַתָּה מְנַסֶּה לְהָבִין אֶת

    הַטְּעָמִים לְמַצַּבְךָ. כָּל הַ"בְּלוּז" הַיְּדוּעִים לְךָ

    אֵין בְּכֹחָם לִקְרֹא תִּגָּר עַל הַכְּבִידָה. כָּל

    הַגֶּ'ז שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אֵינֶנּוּ מְסֻגָּל לִמְנֹעַ בַּעַדְךָ

    מִלְּהִתְפּוֹצֵץ כְּכוֹכָב.

     

    אִי. אֵתֶלְבֶּרְט מִילֶר נולד בעיר ניו יורק ב-1950 וסיים את חוק לימודיו באוניברסיטת הווארד השחורה בוושינגטון הבירה. הוא נמנה עם הדמויות המרכזיות בספרות האפרו-אמריקנית של ימינו, פעיל בתחום היצירה השחורה, פירסם קובצי שירה רבים ועומד בראש "המרכז למשאבים אפרו-אמריקניים" באוניברסיטת הווארד.

     

    ג'ורג' גרין: הפורטוגזים במֶרְגִי

    בִּלְעֲדַיִךְ אֲנִי כְּמוֹ הַפּוֹרְטוּגֶזִים בְּמֶרְגִּי

    שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת שְׂפָתָם

    אְַך עֲדַיִן הוֹלְכִים לַכְּנִסִיָּה,

    שֶׁלֹּא כִּשְׁכֵנֵיהֶם, שׁוֹדְדֵי-הַיָּם שֶׁל סַאלוֹן,

    הַחַיִּים לְיַד שִׂרְטוֹנוֹת הַבּוֹץ

    וְסוֹחֲרִים בִּפְנִינִים בַּעֲבוּר אוֹפְּיוּם.

     

    בִּלְעֲדַיִךְ אֲנִי תּוֹפָעָה גֵּיאוֹפּוֹלִיטִית

    כְּאֵשֶׁת לוֹט, שֶׁרַק הֵסֵבָה אֶת רֹאשָׁהּ

    כְּאַיָּלָה בַּיַּעַר

    כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן בָּעִיר הַבּוֹעֶרֶת

    וְהַפּוֹלֶטֶתּ קוֹלוֹת נֵפֶץ וּמַפְּחֵי אויר.

     

    בִּלְעֲדַיִךְ אֲנִי חַיָּב לְחַכּוֹת לְבַדִּי בַּגַּן הַזָּנוּחַ הַזֶּה,

    וְאַף כִּי יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי זָקוּק לְצִחְצוּחַ נַעֲלַיִם

    מִקְטוֹרֶן-הַסְפּוֹרְט הָאָדֹם הַמַּבְרִיק שֶׁלִּי

    מְשַׁוֶּה לִי הַדְרַת כָּבוֹד שֶׁל נַקָּר

    וְסַמְכוּתִיּוּת שֶׁל תַּרְנְגוֹל.

     

    בּלְעֲדַיִךְ הֵבֵאתִי עוּגִית

    לִכְבוֹד יוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל צֶ'סְטֶר נִימִיץ,

    אֲשֶׁר גָּדַל בֵּין הַגְּבָעוֹת הַיְּבֵשׁוֹת שֶׁל טֶקְסָס,

    רָחוֹק מִכָּל חוֹף יָם,

    וּבְכָל זֹאת הִתְעַלָּה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מְפַקֵּד הָאַרְמָדָה

    הָאַדִּירָה בְּיוֹתֵר בְּדִבְרֵי יְמֵי הָעוֹלָם.

     

    וּכְלוּם אֲנִי עַצְמִי אֵינֶנִּי אַדְמִירַל הַעֲנָנִים?

    בְּתוֹר שֶׁכָּזֶה אֲנִי פּוֹקֵד עַכְשָׁיו עֲלַיִךְ לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

     

    ג'ורג' גרין נולד במערב פנסילוואניה ובמשך שלושים שנה התגורר בדירה שֶׁשְׂכָרָהּ מסובסד באיסט וילג' של ניו יורק. קיבל תואר מוסמך לכתיבה יוצרת מה"נְיוּ סְקוּל" שבאותה עיר. שיריו ראו אור בכתבי-עת ובאנתולוגיות. צ'סטר נימיץ: המפקד העליון של הצי האמריקאי במלחמת העולם השנייה.

     

    דייויד סט. ג'ון: עלטה

    אֲבָל מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁהֲיִיתִי רוֹצֶה לְזַיֵּן אֶת אוֹפֶלְיָה

     

    כְּלוּם אֵין זֶה כָּל הַעִנְיָן כֻּלּוֹ שֶׁהִיא בִּקְשָׁה

    עוֹרָהּ שֶׁלָּהּ צָחוֹר כְּבִטְנָהּ שֶׁל טְרוּטָה

    וְכִמְעַט שָׁקוּף בָּאוֹר הַנּוֹזְלִי

    שֶׁהַלְּבָנָה מַנִּיחָה לִגְלֹש מִבַּעַד לְחַלּוֹנָהּ

     

    פָּשׁוּט דַּמֵּה אוֹתִי כְּפִי שֶׁאָמְרָה

    מִטַּת הָרֶפֶשׁ שֶׁל אִזְמַרְגָּד וְכֶסֶף שֶׁמִּתַּחְתַּי

    הַמַּיִם הַמַּחֲלִיאִים הַמְּלַקְּקִים אֶת יְרֵכַי

    אַךְ שֶׁלֹּא כְּאוֹפֶלְיָה הַצָּפָה שֶׁלְְּךָ

     

    אֶהְיֶה עֵירוֹמָה שְׂעָרִי מְנִיפָה לַחָה אֲדֻמָּה

    וַאֲפִלּוּ פִּרְחֵי פִּטְמוֹתַי יַרְגִּיעוּ

    מִתַּחַת לַעֲלֵי הַחֲבַצֶּלֶת כְּשֶׁתִּגְחַן מֵעָלַי

    עוֹרֵג לְפַשֵֹֹּק אֶת רַגְלַי עַד שֶׁמְלוֹא

     

    הָעוֹלָם שֶׁל מוֹתִי יִמְשׁךְ אוֹתְךָ לְחִבּוּקוֹ

     

    דיוויד סט. ג'ון, אחד הקולות הבולטים בשירה האמריקנית המודרנית, נולד ב-1949 בפְרֶסְנוֹ שבקליפורניה ומשמש פרופסור לספרות באוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס. הוא מחברם של כמה וכמה קובצי שירה, חתנם של פרסי ספרות רבים ויצירתו הפיוטית - שאחד מְֵרכִיבֶיהָ המרכזיים הוא "ציור דיוקנאות בלתי-רגשניים של אהבה ומין" - הושוותה לסרטיו של הבמאי הצרפתי המפורסם גודאר ולשירת ת.ס אליוט המוקדם. אופליה: אהובתו של המלט השייקספירי שהתאבדה בטביעה.

      

    אדרייאן ריץ': פי מרפרף על פני שדייך

    פִּי מְרַפְרֵף עַל פְּנֵי שָׁדַיִךְ

    בְּאַחַר-הַצָּהֳרַיִם הֶחָרְפִּי הַקָּצָר הָאָפֹר

    בְּמִטָּה זֹאת אֲנַחְנוּ עֲדִינוֹת

    וְנוֹגְעוֹת כֹּה לוֹהֲטוֹת מִשִּׂמְחָה שֶׁאֲנוּ מַפְתִּיעוֹת אֶת עַצְמֵנוּ

    אַלִּימוֹת וַעֲנֻגּוֹת אֲנוּ מְשַחֲקוֹת בְּמַעְגָּלִים

    זוֹ סְבִיב זוֹ נֵר יוֹמֵנוּ בּוֹעֵר

    בְּאוֹרוֹ הַמְיֻחָד וְאִם הַשֶּׁלֶג

    מַתְחִיל לָרֶדֶת בַּחוּץ בְּגָדְשׁוֹ אֶת הַעֲנָפִים

    וְאִם הַלַּיְלָה יוֹרֵד בְּלִי הוֹדָעָה

    יֵשׁ תַּעֲנוּגוֹת הַחֹרֶף

    פִּתְאוֹמִיּוֹת, פְּרָאִיּוֹת וַעֲדִינוֹת אֶצְבְּעוֹתַיִךְ

    תּוֹבְעוֹת בְּחָזְקָה אֶת לְשׁוֹנִי תּוֹבְעוֹת בְּאוֹתוֹ רֶגַע

    שֶׁנֶּעֱצָרוֹת לִצְחֹק לִבְדִיחָה

    אַהֲבָתִי חַמָּה עַל נִחוֹחֶךְ עַל שְפַת גְּבִיעַ הַחֹרֶף

     

    אדרייאן ריץ', ילידת 1929, יהודיה למחצה, נמנית עם חשובי המשוררים האמריקאיים של ימינו. היא מתגוררת בקליפורניה עם בת-זוגה. קובצי שיריה זכו בפרסי ספרות נחשבים.

     

     

    אמילי דיקינסון: אמור את האמת

    אֱמֹר אֶת הָאֱמִת אַךְ בִּמְצֻדָּד –

    הַהַצְלָחָה טְמוּנָה בְּמַעְגָּל

    מִדַּי זוֹהֶרֶת לִרְפִיסוּת הֲנָאֲתֵנוּ

    פְּתִיעַת אֱמֶת כְּשׂוא הַגַּל


    "את הברק לילדים יש להסביר"

     

    אֶת הַבָּרָק לִילָדִים יֵשׁ לְהַסְבִּיר

    בְּנֹעַם וּבְחֵן לְבַל יֻכּוּ מָגוֹר

    כָּךְ הָאֱמֶת חַיֶּבֶת לְסַנְוֵר בְּהַדְרָגָה

    אַחֶרָת בְּכָל עַיִן יִכְבֶּה לָעַד הָאוֹר

     

    אמילי דיקינסון (1830-1886) נמנית עם גדולי השירה האמריקאית לדורותיה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אשר שמש
    דור. על שירת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
    צילום: אשר שמש
    לאתר ההטבות
    מומלצים