שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    המוח מגלה: אהבה זה כואב
    מחקר חדש מגלה כי לב שבור הוא לא מטאפורה: הכאב שחווים כתוצאה מפרידה פועל על המוח בדומה לכאב פיזי של ממש

    אזורים במוח המגיבים לכאב פיזי חופפים עם אלה המגיבים לדחייה חברתית – כך עולה ממחקר חדש שנעזר בהדמייה מוחית כדי לחקור נבדקים שחוו פרידה רומנטית ומתפרסם היום ברשומות האקדמיה האמריקנית הלאומית למדעים (PNAS).

     

    הכאב שנגרם מדחייה "הוא לא רק מטאפורה", אמר פרופ' אדוארד סמית מאוניברסיטת קולומביה לסוכנות הידיעות AP. לטענתו, המחקר שערך מראה כי אירועים חברתיים או פסיכולוגיים יכולים להשפיע על אזורי מוח שהמדענים סברו עד כה כי הם מוקדשים לכאב פיזי.

     

    המחקר כלל 40 מתנדבים שחוו פרידה לא רצויה במהלך ששת החודשים שקדמו לניסוי ודיווחו כי הפרידה גרמה להם להרגיש דחויים.

     

    מכשיר fMRI שימש את החוקרים כדי ללמוד את מוחם של הנבדקים בארבע סיטואציות שונות: כשהוצגה להם תמונתו של בן הזוג לשעבר והם התבקשו לחשוב על הפרידה, כשצפו בתמונה של חבר והתבקשו לחשוב על חוויה חיובית עם אותו אדם, כאשר הונח על זרועם מכשיר שיצר חום נעים, וכאשר אותו מכשיר היה חם מספיק כדי לגרום לכאב (אך לא לנזק פיזי).

     

    מהתוצאות התברר כי שתי הסיטואציות השליליות – חשיבה על האהוב לשעבר וכווית החום הקלה – עוררו תגובה דומה באזורים חופפים של המוח. מחקרים קודמים לא הראו קשר בין כאב נפשי ופיזי, אך אלו חקרו אירועים פחות דרמטיים מפרידה, כמו למשל עלבון מחבר שאומר לנדבק כי הוא אינו מחבב אותו.

     

    "התוצאות מעניקות משמעות חדשה לרעיון כי דחייה כואבת באופן ממשי", אמר פרופסור איתן קרוס מאוניברסיטת מישיגן שהיה שותף למחקר.

     

    המחקר מצטרף למחקרים קודמים שהראו כי קיימות ראיות לכך שמתח נפשי, כמו זה הנגרם כתוצאה מאובדן של אדם אהוב, יכול להשפיע על אנשים באופן פיזי. פרופסור סמית' אומר כי מחקרים מסוג זה עשויים לעזור לחוקרים למצוא דרכים שיסייעו לאותם אנשים החשים אובדן או דחייה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים