חוק בדרך: ניתן להחזיק מסתנן 3 שנים במשמורת
מעצרים לתקופה ממושכת, עם מנגנוני בקרה בעיתיים, ועונשים כבדים של 5 שנות מאסר. כך מתכננת ישראל להיאבק במסתננים. הצעת החוק הממשלתית תעלה היום בקריאה ראשונה ויש מתנגדים: "חוק מביש ופסול"
ביום האחרון למושב הכנסת, ורגע לפני היציאה לפגרה, תעלה היום (ד') הצעת החוק הממשלתית למניעת הסתננות. בין הסעיפים הבעייתיים שטומן החוק בחובו - אפשרות להחזיק מסתנן במשמורת שלוש שנים. על-פי ההערכות בקואליציה, צפוי רוב להצעה, המגדירה את אופן הטיפול במסתננים.
אם תתקבל הצעת החוק, אפשר יהיה להעמיד לדין פלילי כל מבקש מקלט, ועונשו יהיה מאסר של עד חמש שנים. זה גם יהיה עונשו של מי שיסייע למבקש מקלט או ייתן לו מחסה. מי שיסייע או ייתן מחסה שוב - עונשו יהיה 15 שנות מאסר.
מצאו את ההבדלים:
עוד לפי סעיפי החוק החדש, הביקורת על מעצר מבקשי מקלט תתבצע לאחר 14 ימים ולא אחרי 96 שעות, כפי שנקבע בחוק הכניסה לישראל. באגודה לזכויות האזרח ובמוקד הסיוע לעובדים זרים טענו כי "הצעת החוק נועדה לאפשר החזקה של מסתננים במשמורת למשך תקופה ארוכה באופן משמעותי מזו הקבועה בחוק הכניסה לישראל. על פי ההצעה, מבקשי מקלט וילדיהם שייכנסו לישראל דרך גבול מצרים יוכלו להיעצר לתקופה של שלוש שנים ולא ל-60 ימים, כפי שקובע חוק הכניסה לישראל".
- עדכוני חדשות שוטפים גם בעמוד הפייסבוק של ynet
ביקורת תקופתית על המעצר לא תתקיים מדי חודש, כפי שקובע חוק הכניסה לישראל, אלא מדי חודשיים. עוד קובעת הצעת החוק, כי אם מבקש מקלט מגיע לישראל ממקום שבו לפי חוות דעתם של גורמי הביטחון מתבצעת פעילות העלולה לסכן את בטחון ישראל (למשל, חבל דרפור שבסודן), אי אפשר יהיה לשחרר את מבקש המקלט וילדיו ממעצר, גם אם יש נסיבות הומניטריות המצדיקות את השחרור, ואין כל עדות לכך שמבקש המקלט עצמו היה מעורב אי פעם בפעילות ביטחונית.
ביולי אשתקד נאלצה הממשלה למשוך את הצעת החוק הקודמת בנושא שביקשה להעביר, לנוכח ביקורת ציבורית חריפה. בארגוני זכויות האדם טוענים ש"בניגוד להצעת החוק הקודמת, שהתכסתה בנימוקים ביטחוניים, בדברי ההסבר להצעת החוק החדשה - הממשלה אינה מסתתרת עוד, אלא חושפת את תכליותיה האמיתיות: הרתעתם של מבקשי המקלט שנכנסים לישראל בשנים האחרונות מלבוא לארץ. היא עושה זאת על ידי מעצר ממושך, והתגברות על הוראות חוק הכניסה לישראל, שמחייבות לשחרר ממעצר את מי שאי אפשר לגרשו מהארץ".
הצעת החוק הממשלתית הזו תעלה לדיון בתחילת יום הדיונים, לפי בקשת חברי הסיעות הערביות, המבקשים להשתתף היום באירועי יום האדמה. החוק עבר אישור של ועדת השרים לענייני חקיקה. יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין מהליכוד, אמר ל-ynet: "הממשלה הניחה ביום שני שבעה חוקים ממשלתיים שהיא מבקשת לקדם לפני תום המושב הנוכחי ורק אחד מהם הוא חוק ההסתננות. אין פה מחטף ואין פה חריג. אין המדובר בקריאה שנייה שלישית וצפויים עוד דיונים ארוכים בוועדות ובמליאת הכנסת בטרם יאושר החוק במושב הקיץ. כל טענה על מחטף אין לה על מה לסמוך - הכל ברור ונעשה על פי כל הכללים".
"הצעת חוק דרקונית"
אבל באגודה לזכויות האזרח ובמוקד הסיוע לעובדים זרים טוענים מנגד כי "מדובר בהצעת חוק דרקונית, שמתנערת מחובותיה של מדינת ישראל כלפי פליטים ומבקשי מקלט. במדינה דמוקרטית אין מציעים הצעת חוק שכזו, ודאי שאין מעבירים אותה במחטף ברגע האחרון לפני צאת הכנסת לפגרה". עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח אמר: "כמדינה שקמה כדי לספק בית לפליטים, ואשר היתה מעורבת מאוד בניסוח האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951, כל אמצעי הננקט על ידי המדינה חייב לקחת בחשבון את החובה המוסרית והמשפטית שלא לכלוא פליטים ומבקשי מקלט ולא להענישם".
עו"ד יונתן ברמן ממוקד הסיוע לעובדים זרים הוסיף כי "על מנת לקיים את החוק הבינלאומי ולהבטיח טיפול הומני בפליטים, על החוק להגדיר במפורש מיהו פליט ומיהו מבקש מקלט, לקבוע את אופן הטיפול השונה בהם, ולייסד מנגנונים שיבטיחו את הטיפול המתחייב".
ח"כ זהבה גלאון ממרצ, ששבה לכנסת רק לפני יומיים במקום חיים אורון שפרש, אמרה כי "מדובר בחוק מביש ופסול שמאפשר לצוד בני אדם בתואנה של איום ביטחוני. פליטים מבקשי מקלט ומהגרי עבודה, יוענשו על פי החוק החדש בצורה מחמירה ובלתי סבירה. מי שברחו מרדיפות חמורות ומרצח עם הם לא פושעים - הם פליטים. זו ממשלה שהופכת את מדינת ישראל למנודה, משוקצת ומצורעת בכל העולם. ממשלת העולם נמנעת מחובה בסיסית להתייחס לבני אדם כבני אדם".
לפנייה לכתב/ת 
