שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גוגל Street View? אהלן וסהלן! / דעה
    מפחדים משירות צילום הרחובות של גוגל, שעולה ארצה בקרוב? אל חשש; יהונתן קלינגר מסביר כיצד תוכל גוגל להפעיל את ניידות הצילום שלה גם בלי לפגוע בפרטיות אזרחי ישראל

    << תוכנית ויסקונסין אחת כבר נכשלה

     

    בימים אלה מתנהל דיון ציבורי על שירות צילום הרחובות של גוגל, Street View והגעתו לישראל. הסיבה העיקרית לחששות מהשימוש בשירות היא הפגיעה בפרטיות של עוברי אורח. בצורה מוזרה, למרות סלידתי ממאגרי מידע גדולים אני מאמין שדווקא השימוש בסטריט ויו עשוי להועיל ושהחששות מהפגיעה בפרטיות יכולות להיות מבוטלות ברגע שגוגל תחליט להשתמש במנגנונים להגברת הבקרה ויכניסו שינויים בשירות.

     

    השירות הוא לא מסובך: ניידות של גוגל מצלמות את הרחובות בתמונה רב ממדית ומעבירות את המידע לשרתי החברה. בעבר החברה אספה מידע נוסף שכלל נתוני רשתות אלחוטיות, פרטי חשבונות התחברות ושמות של נקודות גישה; אלא, שלאחר ביקורת ציבורית רבה, הפסיקה את איסוף המידע הזה ונותרה אך ורק עם המידע הוויזואלי.

     

    על היתרונות בשירות לא צריך להרחיב, אלא רק לדון בפרטיות. על סמך מדיניות הפרטיות של שירות סטריט ויו, ניתן להבין כי גוגל אוספת מידע

    ויזואלי בלבד ולא מייצרת אינדקס שמאפשר חיפוש בני אדם, אלא רק רחובות. גוגל טוענת שהיא מטשטשת אוטומטית פנים אנושיות ולוחיות רישוי. אלא, לעיתים טשטוש יכול להיות הפיך וניתן לקחת תמונות מעוותות ולהשיבן למצב המקורי. לאור טכנולוגיות שמאפשרות זיהוי פנים שנמצאות כבר אפשר להניח שבהנתן כח מחשוב חזק מספיק יהיה אפשר לחפש במאגר.

     

    החוק דווקא מפרגן

    חוק הגנת הפרטיות אוסר פרסום תמונה של אדם שצולמה ברשות הרבים אם "עלול הפרסום להשפילו או לבזותו"; בתי המשפט הרשו לפרסם תמונות כאלה, כל עוד האדם היה מודע לצילום. במקרה אחד פסק בית המשפט כי "כל זמן שהמצלמה לא פועלת לתיעוד ספציפי של מי מהבאים אלא הם נקלטים באקראי אין פגיעה בפרטיות". כך גם בפסקי דין אחרים שהחליטו שכל עוד ניתנה לאדם הזדמנות לחזור בו מהסכמתו לצילום, הרי שאין בעיה עם הצילום עצמו. מנגד, בית משפט בארצות הברית קבע שכשנשוא המידע הוא לא הרחוב, אלא אדם - אז מעקב מתמשך יכול להיות פגיעה בפרטיות.

     

    הצגת מידע שנאסף על ידי גוגל עשוי להיות בעייתי כשמדובר במידע אישי, מתוך הנחה שהאנונימיות ברחוב שומרת על האדם. לדוגמא, עורך דין אמריקאי בשם קווין בנקסטון נתפס בצילומי סטריט ויו כשהוא מעשן סיגריה; באותה העת, אשתו לא ידעה שהוא מעשן מאחורי גבה. גוגל פגעה, שלא ביודעין, בצפיה של בנקסטון לפרטיות. הפתרונות המוצגים כאן, ברמה הטכנולוגית, יכולים לסייע להבין כיצד ניתן ליישם את השירות מבלי לפגוע בפרטיות האזרחים.

     

    הפרטיות לא חייבת להיפגע

    כיצד תימנע הפגיעה בפרטיות אזרחי ישראל? כיום סטריט ויו מיישמת כבר פתרון של טשטוש פנים ולוחיות זיהוי, אלא שלא די בכך. על מנת להמנע מצילום חדרי בתים דרך החלונות, רצוי להפעיל מנגנונים המזהים חלונות שקופים באיזורי מגורים ולטשטשם או להעלים אלמנטים כך שלא יהיה ניתן לראות מה נמצא בתוך הבתים. ניתן אף להזהיר את הציבור מפני הצילום על ידי סימון הרכבים ומתן התראה מוקדמת כך שהאזרחים שאינם מעוניין להופיע בצילומים יוכלו להתרחק. לחלופין, גוגל תוכל לשכור את הרחובות ולסגור אותן למספר שעות על מנת לבצע את הצילומים, ובכך גם להעשיר את הקופה הציבורית מעט.

     

    על גוגל להודיע מראש היכן היא מצלמת, ומתי. צריכה להינתן אפשרות לכל אדם להסיר את פרטיו מצילום. אפשר למצוא פתרונות יצירתיים לעניין: אם תינתן הודעה כי ביום מסוים יצולם רחוב מסוים, כל אדם שאינו מעוניין להופיע בתמונות יקבל חולצה (או חפץ אחר) שמצלמות גוגל ידעו לזהות ולהוציא ממאגר התמונות.

     

    מאגר המידע של גוגל אינו שונה מכל מאגר אחר; אפשר ליישם את אותם כללים בחוק על מאגר מידע בסדר גודל זה, וכל עוד המידע ניתן בצורה חוקית, נשמר ומאפשר הסרה שלו, הרי שהשירות יכול לפעול ולעזור לכולנו.

     

    יהונתן קלינגר הוא עורך דין ויועץ משפטי, שמתמחה בדיני מידע

     

    אבטחת מידע ופרטיות בענן - מודלים פרקטיים >>

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים