אוהבים לחפור? הר הבית מחכה לכם
מהיום גם אתם מוזמנים לתרום לזיהויים של אוצרות עתיקים מהר הבית באמצעות אתר אינטרנט חדש, שמאפשר לגולשים לחוות דעתם על מאות ממצאים שהתגלו בעפר הירושלמי
פרויקט סינון העפר מהר הבית הוא אחד מן הפרויקטים הארכיאולוגיים המעניינים ביותר הפועלים בשנים האחרונות בירושלים: בניגוד לנהוג בעולם הארכיאולוגיה, לא מדובר בחפירה של ממש, אלא במלאכת סינון קפדנית שמטרתה לאתר ממצאים קטנים, כמו טביעות חותם, מטבעות ואבני פסיפס, המסתתרים בעפר שהצטבר במשך אלפי שנים באתר הקדוש כל כך ליהדות ולאסלאם – הלא הוא הר הבית.
בין השנים 1996-2000 חפר הוקף (מונח בערבית שפירושו הקדש נכסים דתיים), גוף בשליטה ירדנית האחראי על מנהל הר הבית, במספר שטחים בדרום-מזרח הר הבית, כחלק מעבודות בנייה במקום. למרות (ויש האומרים בגלל) רגישותה הדתית של העיר העתיקה בירושלים, החפירות נעשו ללא פיקוח ארכיאולוגי, ועוררו מתיחות פוליטית רבה ותרעומת בעולם המחקר. בהתעלמם מערכם ההיסטורי הרב, אנשי הוקף השתמשו באלמנטים האדריכליים העתיקים שעלו בחפירתם לבנייה עכשווית בהר הבית, אך ביקשו להפטר מכמויות אדירות של עפר, מעורב בממצאים ארכיאולוגיים, שעלה בבנייה.
מאות משאיות שינעו את החומר שנחפר למספר מוקדים בירושלים, בעיקר לנחל קידרון, והעפר, שכבר במקור היה כנראה חומר מילוי ששימש לבנייה, הפך למיותם מכל הקשר ארכיאולוגי, מבלי שאפשר יהיה לייחס את תכולתו בוודאות לתקופה או לתרבות מסוימת.
החל מ-2004 החלו הארכיאולוגים גבריאל ברקאי וצחי צויג, בחסותה של המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן ומאוחר יותר במימונה של עמותת אלע"ד, לסנן בשיטתיות את מצבורי העפר ולתעד את הממצאים העולים בו. להערכתם, עד כה נשלמה כ- 20% מן המלאכה, וכעת הציבור מוזמן להתנדב במקום.
העפר נחשף
מלאכת הסינון הדקדקנית נעשית בתהליך המכונה "ניפוי רטוב", שבו משרים את העפר במים ובוררים אותו תחת זרם מים על גבי נפה עדינה, בתקווה לחשוף ממצאים נחבאים מן העין. ואכן, העפר עשיר בממצאים רבים מתקופות מאוחרות וקדומות, ומעיד על ההיסטוריה העשירה של הר הבית, שמעולם לא נחפר בצורה שיטתית.
בין הממצאים – עיטורי חיילים בריטיים מתקופת המנדט; אריחי קרמיקה מעוטרים וכדורי רובה מן התקופה העות'מנית; ראשי חץ מימי הצלבנים; מאות אבני פסיפס מן התקופה האומאיית; ממצאים עשירים מן התקופה הביזאנטית, הכוללים נרות ועליהם הכתובת "ישו אור העולם"; צלמיות אלים ושבר גלוסקמה מן התקופה הרומית, כמו גם אריחי אבן המיוחסים לריצוף חצר הר הבית מימי הורדוס.
עוד בממצאים: מטבעות רבים מתקופות שונות, ביניהן התקופה הפרסית, מזמן שיבת ציון, ומימי בית חשמונאי ובית הורדוס; מתקופת הברזל המאוחרת, היא התקופה הישראלית.
משלהי בית ראשון, נמצאו בולות (טביעות חותם על גבי טין), חותמות, ביניהן אחת המעוטרת בדמותה של צבייה, ואבני משקל עשויות אבן, העשויים להעיד על פעילות מנהלית במקום. כמו כן נמצאו גם צלמיות רבות, בעיקר של סוסים או פרשים; חרפושית וכלים מצריים המיוחסים ככל הנראה לתקופת הברונזה המאוחרת, היא התקופה הכנענית; ואפילו כלי צור פרהיסטוריים.
היות והממצאים נמצאים ללא הקשר ארכיאולוגי ברור, אפיונם הטיפולוגי (ייחוסם לטיפוס צורני מסוים, בהשוואה לממצאים מוכרים אחרים מאותו הטיפוס) הוא שמאפשר את סיווגם העיקרי. ועם זאת – סימני שאלה רבים נותרים בעינם, ולא מעט ממצאים, רבים מהם שחוקים, חלקיים ושבורים, נותרים ללא שיוך או הסבר.
על רקע זה עלה כעת לרשת אתר אינטרנט חדש בבנייתו של אראל סגל, המאגד בתוכו שלל ממצאים שנחשפו בעפר הר הבית, אך שימושם ותיארוכם אינו ברור: בצעד בלתי שכיח בעולם הארכיאולוגיה, ברקאי וצויג קוראים לקהילת המחקר הבינלאומית ולציבור המתעניינים לחוות דעה על תקופתם או משמעותם של מאות מן הממצאים הללו – ביניהם מטבעות עלומים, תכשיטים שונים, עיטורים מסוגננים ואפילו קוביית משחק "מזויפת" המטה את תוצאות ההטלה מראש – בניסיון לחשוף עוד טפח מסודותיו של הר הבית.
ליאת נאה היא כותבת ותלמידת תואר שני בארכיאולוגיה מקראית במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
