שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות

      המשימה של אור: איך מנהלים תקציב משק בית?

      אחרי שהחליט לשים סוף למשכורות הנעלמות, אור יושב להכין רשימה מדוקדקת של כל ההוצאות. כעת הוא צריך להתמודד עם השאלה - איך מנהלים תקציב? פרק שני בסדרה

      המילה "תקציב" עוררה אצלי תמיד בחילה קלה. בעיתונים מדברים תמיד על "תקציב המדינה" שעושה המון בעיות, במקומות עבודה תמיד יש "תקציבים" שאף פעם לא מספיקים, ובעיקר – המילה "תקציב" עוררה אצלי מחשבות על דמי כיס. "יש לך 10 שקלים ואתה צריך להסתדר איתם. אם גמרת את הכסף, אין יותר ממתקים". ומי רוצה לחיות עם דמי כיס?

       

       

      אבל במסגרת הסדר הכלכלי החדש שהתחלנו לנסות וליישם בבית, הבנו שאין ברירה: חייבים לבנות תקציב ביתי מדויק. לא תקציב של "בערך", לא תקציב שסופר רק את ההוצאות הגדולות ומתעלם מהקטנות, תקציב שסופר בדיוק כמה אנחנו מוציאים ועל מה.

       

      התקנתי תוכנה במחשב (אני משתמש ב-youneedabudget המצוינת, אבל אפשר לעשות את זה בתוכנת אקסל), התיישבתי עם החצי השני, והתחלנו לעבור על כל סעיפי ההוצאות שלנו ועל הסכומים שאנחנו מוציאים בחודש על כל ההוצאות הללו.

       

      המטרה לא הייתה להגיע לתקציב של החודש הקודם, אלא לתכנן את התקציב של החודש הבא – כלומר, כמה אנחנו מרשים לעצמנו (או חייבים) לשלם בחודש הבא על כל סעיף.

       

      כל ההוצאות בפנים? אל תפספסו

      התחלנו עם הקלים – שכר דירה, למשל. הסכום קבוע, גם התאריך קבוע. אחריו – ארנונה. שוב מדובר בסכום קבוע פחות או יותר. חשמל – חישבנו את הממוצע החודשי שלנו, והכנסנו אותו. מים, טלפון, אינטרנט וכו'.

       

      אחרי ההוצאות הקבועות, התחלנו לעבור על ההוצאות ההכרחיות - אלו שיש לנו יותר שליטה עליהן. למשל, הקניות בסופר. כבר מזמן עברנו לקנות בסופר יותר זול, אנחנו משתדלים לחסוך במהלך הקניה עצמה, אז פשוט חישבנו כמה שבועות יש באותו חודש, מה הממוצע השבועי שאנחנו מוציאים בסופר – וזה המספר לחודש הבא.

       

      כך המשכנו במורד הרשימה – הוצאות על מזון בעבודה, ההוצאה החודשית על נסיעות, אפילו קניית מתנה ליום הולדת של קרוב משפחה שידענו שצפוי בחודש הבא.

       

      הנקודה החשובה היא, כאמור, שכל הוצאה והוצאה חייבת להופיע בתקציב המתוכנן, וכל שקל שנכנס מהמשכורת – מוצב באחת העמודות. יש יועצים כלכליים שקוראים לזה "לתת שם לכל שקל", או "לתת תפקיד לכל שקל", אבל השורה התחתונה היא אחת – אין אף שקל שיגיע אלינו בחודש הבא, שאין לו תפקיד מוגדר מראש.

       

      אולם כאן טמונה מלכודת: לא מדובר בשקלים שמתחבאים במסגרות של כרטיסי האשראי – הם לא באמת שם. לא מדובר בשקלים שיופיעו עם מינוס באוברדראפט שהבנק מוכן לאשר לכם – גם אלה לא באמת שם. בעבר, כשהייתי רואה באמצע החודש שיש לי 2,000 שקל "פנויים" במסגרת האשראי, הייתי מאושר. יש לי 2,000 שקל לקנות בהם משהו מגניב. לא משנה שכבר הוצאתי החודש יותר מהמשכורת שלי – עדיין הכרטיס אומר שיש לי כסף פנוי.

       

      אז לא – השקלים היחידים שהצבנו בתקציב, הם אלה שצפויים להיכנס לבנק מהמשכורות. הכסף האמיתי שנקבל בחודש הבא, הוא הכסף היחיד שנוכל להוציא.

       

      50 שקל - לא כסף קטן

      בשלב מסוים במהלך המעבר במורד התקציב המתוכנן, נתקלנו בבעיה: הכסף הנכנס נגמר, התפזר בין כל הסעיפים עד כה – אבל יש עוד סעיפים חשובים. איך אפשר לא להקציב כסף לתשלום לקופת החולים בחודש הבא? אי אפשר.

       

      אז מה עושים כשהכסף "נגמר", אבל ההוצאות בתקציב לא נגמרו? בשלב הזה התחלנו לעבור על התקציב שוב, מההתחלה תוך בחינה מחודשת – איך ואיפה אפשר לחסוך. למשל, סעיף ה"אינטרנט" – מי אמר שאי אפשר להתקשר ולנסות להוריד את התשלום החודשי שלנו? זה הרי ספורט לאומי, לריב עם נציגי שירות, לאיים בהתנתקות, לדרוש מחיר נמוך. אף פעם לא הייתי טוב בזה – במקרה הטוב הנציגים מורידים לי 5 שקלים, ואני אסיר תודה ומתחייב לעוד 20 שנה.

       

      אבל כשיש נחישות, יש לפעמים גם תוצאות – אז לא הצלחתי להוריד את כל התשלומים הקבועים, אבל הצלחתי להוריד חלק מהם. ופתאום, לחסכונות הקטנים הללו יש משמעות – הרי בעבר, הייתי מזלזל בחיסכון של 50 שקל בחודש, ובטח לא הייתי טורח לריב עם נציג שירות בשבילו. מה זה 50 שקל? זה ממילא סכום שנעלם תוך דקה.

       

      אבל כשעובדים על תקציב, 50 שקל לא נעלמים לשום מקום – פתאום יש לי עוד 50 שקל פנויים להציב במקום אחר. פתאום זה פותר לי את הבעיה של התשלום לקופת החולים, או את הכסף לפיצה שרצינו להזמין באחד מימי החודש.

       

      וכך המשכנו לעבור על הסעיפים אחד אחד, והעברנו סכומים מפה לשם. עד היום הסתדרנו עם 500 שקל בסופר בשבוע? אולי בעצם אפשר להסתדר עם 400. זה מוסיף לנו פתאום עוד 400 שקל חודשיים לשימושים אחרים בתקציב. הבגד החדש שנורא רצינו לקנות החודש – זה הכרחי? כי דווקא החודש יש גם תשלום לרופא השיניים. ואין בתקציב מספיק שקלים לשניהם – אז דוחים את הבגד לחודש אחר.

       

      בסיום כל הרשימה הארוכה הזאת, היינו מאוד מרוצים מעצמנו. אבל אז נתקלנו בתופעה מסתורית. בדיקה מדוקדקת של חשבונות הבנק גילתה שיש איזשהו בור קסום שמעלים לתוכו בכל חודש חלק מהכסף שלנו, בלי שאנחנו שמים לב לזה בכלל. לבסוף מצאנו את הפתרון של התעלומה המשונה הזאת: ריביות האשראי. ועל כך בשבוע הבא.

       

      הכותב הוא איש תקשורת בשנות ה-30 לחייו, שהחליט בוקר אחד להתחיל לדאוג לעתידו הכלכלי

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים