שתף קטע נבחר

מוחמד בסיוני: מתנגד לביטול השלום עם ישראל

השגריר המצרי המיתולוגי אמר בראיון לעיתון "א-שרק אל-אווסט" כי אלה שמתנגדים להסכם קמפ-דיוויד, "מנסים לפרוט על המיתר הרגיש הזה כדי לרצות את ההמונים". התייחס גם לסוגיית הריבונות באילת, העולה מפעם לפעם בשיח הציבורי במצרים, והצהיר: "לפי הגבול הבינ"ל, אילת אינה שטח מצרי"

"אני נגד ביטול הסכם השלום עם ישראל. אלה אשר מתנגדים להסכם לא קראו אותו ואני מייעץ להם לעשות זאת" - כך סבור מוחמד בסיוני, מי שהיה במשך שנים שגרירה של מצרים בתל-אביב, בראיון שהתפרסם היום (יום ה') לעיתון "א-שרק אל-אוואסט" היוצא לאור בלונדון. עוד מדגיש בסיוני כי "אילת מעולם לא היתה שטח מצרי" וכי גם אם קהיר תדרוש תיקונים בהסדרי הביטחון, המצב הקיים היום טוב בהרבה מזה ששרר לפני יוני 1967.

 

הראיון עם בסיוני נערך שעה שבמצרים עולות קריאות לביטול הסכם קמפ-דיוויד עם הקמת הממשל האזרחי החדש, ועל-רקע סקר שערך מכון "פיו" האמריקני וממנו עולה כי 54% מהמצרים תומכים בביטול ההסכם שנחתם ב-1979, לעומת 36% המעדיפים לשמור עליו. סקר אחר מצביע על-כך ש-60% תומכים בשמירה על ההסכם - אם תוקם מדינה פלסטינית. "הדעה הכללית במצרים מעוניינת לעורר את הנושא הישראלי, ולכן המועמדים מנסים לפרוט על המיתר הרגיש הזה כדי לרצות את ההמונים, אולם מוכרחים לטפל בו בצורה חכמה יותר", אמר בסיוני.

 

המראיין היית'ם א-תאבעי הקשה על השגריר לשעבר ושאל לדעתו האישית של בסיוני. "באופן עקרוני, המכנה המשותף שלנו הוא האינטרס הלאומי. אני סבור שהסכם השלום הביא לנו הישגים רבים וחשובים: שיחרור אדמת מצרים, פינוי כל ההתנחלויות מסיני – עיקרון התקף לכל יתר החזיתות, השבת שדות הנפט, שליטה בשיט בתעלת סואץ, צמצום תקציב הביטחון וגידול בהשקעות הזרות במצרים", ענה בסיוני. "כולנו הרווחנו מההסכם הזה. מדינאות היא משחק של אנשים פיקחים, והכרחי שכל הצדדים ירוויחו".

 

בסיוני, ששירת במודיעין הצבאי בטרם עבר לסגל הדיפלומטי, התייחס במהלך הראיון לסוגיית הריבונות באילת העולה מדי פעם בשיח הציבורי במצרים. "האמת היא שאילת איננה אדמה מצרית ולא היתה כזאת. הסכם השלום קבע את הגבול הבינלאומי בין מצרים וישראל על בסיס הגבול הבינלאומי בין מצרים ופלסטין בתקופת המנדט הבריטי".

 

"רגש חזק עוד מימי יעקב"

בהתייחס לשאלה איך נראה חוסני מובארק בעיניים ישראליות ומדוע הדחתו נתפסת בישראל כהפסד, ענה בסיוני: "לישראלים יש רגש חזק כלפי מצרים משתי סיבות: ביקורו של הנשיא סאדאת ב-1977 שאפשר את הסכם השלום, ומשום שהרבנים בישראל סבורים שמצרים קיבלה את פני יעקב וזרעו למשך 400 שנה, ולכן הם מצווים להתייחס יפה למצרים. זהו מידע שרבים אינם יודעים אותו. אשר ליחס למובארק, הוא נובע משום שדבק בהסכם השלום, אבל לכל אורך הדרך לא ראיתי שהוא (מובארק) העניק ויתורים לישראל".

 

המראיין הקשה שוב ואמר לבסיוני כי רבים במצרים סבורים שמובארק העניק "יחס מקל" לישראל ומביאים כעדות לכך את העובדה שאירח פוליטיקאים ישראלים ערב מבצע "עופרת יצוקה". "אני משקיף על ההיסטוריה. אינני נוהג בצביעות כלפי איש", ענה בסיוני, "מובארק אכן קיבל את פניהם אך זאת כדי לשמור על תהליך השלום. הקשרים הדו-צדדים בין מצרים וישראל שונים מכל קשר דו-צדדי אחר משום שיש להם היבטים מיוחדים.

 מוכרחים לשמור על קשרים טובים עם תל-אביב לטובת הערבים ובמיוחד כל עוד ישנן אדמות ערביות כבושות וסוגיות סבוכות רבות. שנית - היחסים עם ארה"ב הם יחסים שמוכרחים לעבור דרך ישראל".

 

בהתייחס לסוגיית אשרף מרואן, שמת בנסיבות מסתוריות בלונדון לפני כשלוש שנים, אמר בסיוני כי מרואן "מעולם לא היה סוכן ישראלי, אך סייע בתכנית ההונאה האסטרטגית שהביאה לחציית הצבא המצרי את תעלת סואץ ולהשגת ההפתעה של מלחמת יום הכיפור."

 

מרואן, חותנו של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר ויועצו של סאדאת, הוא ככל הנראה האיש שהזהיר את ישראל לפני מלחמת יום הכיפור. מאז שנות ה-90 טוענים גורמי מודיעין ישראלים כי מרואן היה למעשה סוכן כפול, שמסר אמנם מידע חיוני לישראל על המערך המצרי, אולם ברגע האמת העביר דיווח לפיו המצרים תתקוף בערב - בעוד שהתקיפה החלה בבוקר. בסיוני אישר כי למרואן היה קשר עם ישראל, אך הסביר כי ההתקשרויות האלה "נעשו תחת שליטה מלאה ובידיעת המודיעין המצרי". אגב, דו"ח שפרסמה הוועדה הבריטית לבדיקת נסיבות המוות, קבע כי מותו של מרואן יישאר בגדר תעלומה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בסיוני. שיקראו את ההסכם
צילום: AP
ההסכם ייפתח? מפגינים במצרים
צילום: AP
אשרף מרואן
מומלצים