שתף קטע נבחר

מטאורים בשמיים: מטר האטא אקווארידים

מטר מטאורים נפלא שמוצאו בקבוצת דלי יעטר את השמיים הלילה ובימים הקרובים. כיצד צופים? יגאל פת-אל עם ההסברים

הימים הקרובים יעמדו בסימן מטר המטאורים המשמעותי הראשון של השנה – מטר האטא אקווארידים. המטר קרוי כך בגלל נקודת המוצא שלו הסמוכה לכוכב אטא בקבוצת דלי (אקוואריוס). למטר זה היסטוריה מעניינת כיוון שמקורם של חלקיקי האבק היוצרים את המטר הוא בשביט האלי המפורסם, אותו שביט מחזורי הקרוי על שם מגלהו – התוכן האנגלי סר אדמונד האלי.

 

האלי היה הראשון שהסיק שהשביט שהופיע בתקופתו הוא אותו שביט שנצפה בפרקי זמן של 76 שנים בעבר וכי זהו גוף המקיף את השמש בצורה מחזורית אחת ל-76 שנים בקרוב. שביט האלי הופיע בפעם האחרונה בנקודה הקרובה ביותר לשמש באפריל 1986 והפעם הבאה שיגיע שוב לקרבתנו תהיה רק בשנת 2062.

 

חלקיקי האבק ממשיכים לנוע סביב השמש במסלול הדומה מאוד למסלול המקורי של השביט וכאשר כדור הארץ חוצה את מסלולם הם נלכדים ונשרפים. חלקיקי האבק שגודלם הממוצע קטן ממאית הגרם נכנסים לאטמוספירה במהירות של 49 ק"מ לשניה ונשרפים כליל בגובה עשרות ק"מ.

 

הדלי זורח

בימים אלה קבוצת דלי, אחת מתריסר המזלות, זורחת לאחר חצות בכיוון מזרח ועולה לרום השמים לקראת הזריחה כאשר היא נראית מעט מזרחית לזניט. זהו גם הזמן בו חל שיא המטר ולכן השעות הטובות ביותר לצפות בו הן השעות הקטנות של הלילה.

 

יש לזכור כי בשום מטר מטאורים אין לצפות למראה המזכיר גשם או זיקוקים אלא לקצב גדול מהרגיל של מטאורים במשך הלילה. במקרה של מטר האטא-אקווארידים מדובר במטר עשיר יחסית שגם העדרו של הירח הסמוך למולד יעזור לצפות בו.

 

רוחבו של המטר גדול – הוא חל מה-19 באפריל ועד ה-28 במאי ולכן אפשר גם לצפות בו בימים הבאים. קצב השיא של 72 מטאורים בשעה נקרא "קז"ש" (קצב זניטי לשעה) אך קצב זה מבטא קצב תאורטי המנבא מה היה הקצב הנצפה לו מקור המוצא של המטאורים היה בדיוק מעל הראש (בזניט), בתנאים אופטימליים (חושך מוחלט, ללא עננים או אובך וללא ירח) כך שככל שקבוצת דלי תעלה גבוה יותר, הסיכוי לראות מטאורים יגדל.

 

איך צופים?

כל מטר מטאורים הוא תופעה הנצפית בכל חצי כדור הארץ המצוי בשעת לילה שבו נראית קבוצת הכוכבים שהיא מקור המטר, לכן אפשר לצפות במטר מכל מקום. המגבלה היחידה היא תאורת העיר אשר מפריעה לתצפיות אסטרונומיות בכלל ולמטרות מטאורים בפרט. לכן, רצוי להתרחק ממקומות יישוב וממקומות מוארים.

 

ככל שאנו מתרחקים מקום יישוב, יגדל מספר המטאורים אותם נראה ומומלץ לצפות הרחק ממקום יישוב, במקומות בהם האופק (בעיקר המזרחי) נקי מהסתרות. בשעות הערב אפשר להביט לכוון מזרח, לכיוון זריחת הרדיאנט בקבוצת דלי. ככל שהזמן עובר נקודת הרדיאנט עולה גבוה יותר בשמים וכיוון שקבוצת דלי זורחת לאחר חצות, היא תעלה לרום השמים רק לפנות בוקר.

 

כמו בכל מטר מטאורים, ההמלצה הטובה ביותר היא לשכב על הגב, להביט לכיוון מזרח בסביבת חצות ולאחר מכן לכיוון הזניט. השנה הירח מצוי בימים אלה סמוך למולד ולכן אורו לא יפריע לצפייה במטר. למרות שבקבוצת דלי אין כוכבים בהירים מאוד היא נראית היטב גם מתוככי עיר (לזיהוי קבוצת דלי הכוכבים אפשר להיעזר במפת הקבוצה ובמפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).

 

האם צריך משקפת או טלסקופ? התשובה היא - לא. המטאורים חוצים את השמים במהירות ולכן אי אפשר לכוון אליהם משקפת או טלסקופ, מה גם ששדה הראיה של מכשירים אלה קטן מלהכיל את כל מסלול המטאור ואפילו לא את חלקו הקטן.

 

התקבצות לפני עלות השחר

למי שישכים קום מצפה חוויה גדולה בכל הקשור להתקבצות כוכבי הלכת; כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש – כוכב חמה – יהיה במוצאי שבת, 7 במאי, במרחק הזוויתי הרחוק ביותר מהשמש. כוכב חמה הוא כוכב בוקר והוא ייראה מעל האופק הצפון-מזרחי כשעה לפני הזריחה אך ב-11 וב-12 במאי הוא יתקבץ יחד עם כוכבי הלכת הבהירים ביותר בשמים – נוגה וצדק.

 

התקבצות זו תהיה קרובה ביותר, כאשר שלושת כוכבי הלכת ייצרו קו שאורכו 2 מעלות בסך הכל, שבו צדק הוא השמאלי (הצפוני) וכוכב חמה הימני (הדרומי). שלושת כוכבי הלכת יראו היטב מעל האופק הצפון-מזרחי כשעה לפני הזריחה.

 

זו אחת מההתקבצויות הקרובות של כוכבי הלכת במסגרת ההתקבצות הגדולה של 6 כוכבי הלכת (כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק, אורנוס ונפטון) שנראית בחודשים האלה השכם בבוקר מעל האופק הצפון-מזרחי. בעת ההתקבצות, יהיו כוכב חמה, נוגה וצדק בתחומי קבוצת דגים.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארז ארליכמן
יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
 האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
קוסמוס
מומלצים