שתף קטע נבחר
 

מורי דרך

מרסל חיפש עבודה שתיתן לו סיפוק, אורנה מלמדת כבר מילדותה ושרי עלתה לארץ אבל לא חשבה שתהיה מורה. מי יהיה המורה של המדינה? מחר יתקיים הטקס החגיגי שבו יוכרזו 6 הזוכים

מרסל ברגר, מחנך ומורה למתמטיקה

אחרי 12 שנה בהייטק, המהנדס מרסל ברגר (52) חיפש עבודה שתיתן לו יותר סיפוק. "הבת שלי, שהייתה אז בת 12, אמרה לי שאני צריך לעבוד עם ילדים, וככה איכשהו התגלגלתי להוראה", הוא משחזר.

 

כיום ברגר, עולה חדש-ישן מאורוגוואי, מלמד נערים בסיכון רובוטיקה וכן מחנך ומלמד מתמטיקה בתיכון "אביב" ברעננה. ברגר מתמסר לתלמידיו בעלי הקשיים והצרכים המיוחדים ומעניק להם תמיכה מקצועית ורגשית.


מרסל ברגר (צילומים: אביגיל עוזי)

 

מה משך אותך להוראה?

"הרצון לתרום, לעבוד עם אנשים, לראות את החיוך והברק בעיניים של הילדים".

 

בזכות מה אתה מורה טוב?

"בזכות זה שהגעתי מתחום אחר - זה נותן קצת פרספקטיבה אחרת על החינוך. וגם ההשקעה וההקשבה, והעובדה שאני דוחף את הילדים להצליח".

 

מה החזון שלך?

"להחזיר את החינוך הטכנולוגי, במיוחד עבור ילדים שלא מסוגלים לעשות תעודות בגרות – זה ייתן להם נקודת פתיחה יותר טובה לחיים".

 

ספר חוויה אישית מרגשת מעבודתך.

"לילה אחד תלמידה שלי נעלמה וניתקה קשר עם הבית. כולם חיפשו אחריה ובשלוש בבוקר מצאתי אותה בבית הקברות ברעננה. ידעתי שהיא צריכה להיות שם בעקבות שיחות שהיו לי איתה ובהן סיפרה שהיא חושבת הרבה על מוות. החזרתי אותה הביתה".

 

מה תרם לך המקצוע?

"הרבה שמחה, אושר, רוגע, סבלנות ויכולת להקשיב לאחרים".

 

מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?

"המורים הם אלה שצריכים לקחת את היוזמה ולנסות ליזום דברים חדשים כדי שהמערכת תתקדם למאה ה-21".

  

שרי רוטבנד, מורה לאנגלית ואקולוגיה ומחנכת  

לפני 30 שנה, כששרי רוטבנד (51) עלתה לארץ מפילדלפיה, היא לא חלמה להיות מורה. "הם שמעו שאני מדברת אנגלית אז הפכו אותי למורה לאנגלית", היא מספרת.

 

מאז הספיקה ללמד, לעזוב את ההוראה, לעסוק בדברים אחרים - ולחזור. היום היא מורה לאנגלית ומחנכת בתיכון ברנקו וייס גולן-קצרין ברמת הגולן. "חזרתי להוראה למרות שהבטחתי לעצמי לא להיות יותר מורה", היא מודה. "אני מלמדת בבית-ספר שלומדים בו תלמידים שלא היה להם קל במערכת החינוך, שהתייאשו מהם, ואני מאושרת".


שרי רוטבנד

 

מה משך אותך להוראה?

"הרצון לעבוד עם נוער. אני מצליחה לייצור איתם קשר יפה. הנוער זה העתיד, אם רוצים לעשות שינוי בעולם זה רק דרכם".

 

בזכות מה את מורה טובה?

"אני אוהבת את הילדים ומאמינה בהם. אני יכולה לשכנע אותם שיש בהם המון יופי וטוב והם יכולים להצליח".

 

מה החזון שלך?

"שהתלמידים שלי יהיו אזרחים תורמים, יצרנים, חיוביים ומאושרים".

 

ספרי חוויה אישית מרגשת מעבודתך.

"היה לי תלמיד בלגניסט. המנהל אפילו התחיל לומר את שמו בצליל עצבני. אז נכנסתי אליו ואמרתי לו: 'מעכשיו זה הילד שאתה הכי אוהב בבית-הספר, ותוציא לך מהראש שהוא הילד הכי בלגניסט'. ככה טחנתי לכל המורים: לא משנה מה הוא עושה, אנחנו הכי אוהבים אותו. והגישה הזאת עבדה. היום הוא משרת בצה"ל והוא יהיה גורם חיובי בחברה".

 

מה תרם לך המקצוע?

"העבודה תרמה להתפתחות האישית שלי. כשאתה עובד עם נוער עם קשיים אתה לא יכול לשקר או לזייף. אתה חייב להיות אמיתי ונקי אתם".

מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?

"כיתות יותר קטנות ומערכת שתחזק את המורים, תדאג להתמקצעות שלהם, תטפח ותגבה אותם".

  

חנה הודיה סקיטל, מחנכת כיתת אולפן  

חנה הודיה-סקיטל (60), אלמנת מלחמת יום-הכיפוריםואם לשניים שעלתה מהודו בגיל שלוש, מלמדת בבית-הספר היסודי אתרוג בגבעת-זאב שבירושלים. לפני ארבע שנים היא התבקשה לפתוח בבית-הספר כיתת אולפן לעולים מאתיופיה שזה עתה הגיעו לארץ. "כמובן שהסכמתי", היא אומרת. "זה נפל עלי כמו מתנה. העבודה עם עולים מאתגרת וההצלחה שלהם מרחיבה לי את הלב".


חנה הודיה סקיטל

 

מה משך אותך להוראה?

"הרצון לעבוד עם ילדים. איך אומר השיר? ילדים זה שמחה".

 

בזכות מה את מורה טובה?

"החינוך בראש מעייניי. אני מאמינה שקודם כל צריכה להיות דרך ארץ. ההתנהגות מאוד חשובה, והלמידה באה עם זה. כשהראש פנוי ללמידה הוא יכול לקלוט טוב יותר".

 

מה החזון שלך?

"שהתלמידים שלי ילכו בדרכי".

 

ספרי חוויה אישית מרגשת מעבודתך.

"אני פריקית של מיחזור, אז יזמתי פרויקט מיחזור שבמסגרתו התלמידים אוספים בקבוקים, ובכסף שהם מקבלים אנחנו ממנים פעילויות ואירועים. כל כמה שבועות אנחנו עושים 'חנות', ובכספי הבקבוקים הילדים קונים מחברות, ממתקים וכלי כתיבה".

 

מה תרם לך המקצוע?

"סיפוק. אני גם כל הזמן לומדת מכולם. כפי שנאמר 'מכל מלמדיי השכלתי'".

 

מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?

"החזרת שיתוף הפעולה עם ההורים. וצריך גם להחזיר את הכבוד למורים".

  

נדב ניב, מורה לחשמל ואלקטרוניקה  

"מורה אכפתי ומסור","מחנך לחיים", "עובד ימים כלילות למעננו", "אבא, אמא וגורו" - אלה הם רק כמה מההמלצות שהרעיפו תלמידים על נדב ניב (54), מורה לחשמל ואלקטרוניקה בבית-ספר מקיף "בגין" באילת. ניב התמיר והכריזמטי מלמד כבר 30 שנה, ועדיין שופע אנרגיה, כוונות טובות ורצון לחנך כמו ביומו הראשון במקצוע.


נדב ניב

 

מה משך אותך להוראה?

"הרצון לעבוד עם בני נוער - לקחת את הילדים האלה מכלום ולהוציא אותם עם משהו".

 

בזכות מה אתה מורה טוב?

"בזכות זה שאני אוהב ללמד ומתחבר עם הילדים. אני מביא אותם למצב למידה בלי שהם מרגישים שהם בכלל במצב למידה".

 

מה החזון שלך?

"שנהיה מעצמה טכנולוגית חזקה, עם ערכים שוויוניים. לראות את כולם רצים יחד על אותו פס, ומקדמים את המדינה".

 

ספר לנו חוויה אישית מרגשת מעבודתך.

"קיבלתי תלמיד שהיו לו תיקים במשטרה על אלימות. ניהלתי איתו שיחות וגילתי ילד חכם. הוא הצליח לעשות שתי יחידות במתמטיקה, עשה יחידה בלשון ועבר שלוש יחידות בחשמל - אבל נעלם לפני המבחן הקובע בחשמל ולא ראיתי אותו גם בטקס הסיום. אחרי שנה הוא פתאום הופיע באמצע אחד השיעורים עם מדי צנחן ואמר לי: 'חיכיתי לרגע הזה שתראה אותי ככה על מדים. כל השבתות שריתקו אותי חשבתי רק עליך'. אחר כך הוא גם נכנס לכיתה ואמר לתלמידים: 'אל תתנהגו כמוני. תלמדו. אל תעשו את השטויות שאני עשיתי'".

 

מה תרם לך המקצוע?

"ביטחון עצמי. ככל שאני מרים את התלמידים יותר גבוה, ככה אני אוהב יותר את עצמי".

 

מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?

"אם מערכת החינוך תעשה צעד אחד אחורה, תיקח את כל הילדים שקשה להם ותגיד להם 'עזבו בגרות, בואו תלמדו מקצוע'. צריך להרים בחזרה את הנתיב הטכנולוגי, ואז תלמידים יוכלו לצאת עם מקצוע ולא יפלטו לשוק האבטלה".

  

אורנה נפתלי, מחנכת

כשאורנה נפתלי הייתה ילדה היא נהגה ללכת לבית חברים ושכנים ועזרה להם בהכנת שיעורי הבית. כאחות בכורה היא גם דאגה ששני אחיה הקטנים יצליחו ויפיקו מעצמם את המרב. מה הפלא אם כן שבבגרותה בחרה נפתלי (52) במקצוע ההוראה. כיום היא מחנכת כיתה ג' בבית-הספר "עלי גבעה" בגבעת אבני, ומשמשת גם כרכזת שכבה ורכזת מתמטיקה. "מורה בנשמה" הוא בהחלט כינוי שהולם אותה.


אורנה נפתלי

 

מה משך אותך להוראה?

"העניין, הסקרנות, האהבה לילדים".

 

בזכות מה את מורה טובה?

"בזכות היכולת ליצור חיבור אמיתי עם הילדים ולזהות את הפוטנציאל הגלום בכל ילד. וגם בזכות הדאגה, האכפתיות, הרגישות והיכולת לקחת את השונות בילד ממקום של יתרון ולפתח ולהעצים אותה".

 

מה החזון שלך?

"שהילדים יגיעו לבית-הספר בשמחה וילמדו מתוך אהבה ועניין".

 

ספרי חוויה אישית מרגשת מעבודתך.

"אחד התלמידים שלי חלה בסרטן ועבר טיפולים כימותרפיים. דאגתי ששאר התלמידים ישמרו איתו על קשר: מיניתי בכל יום קבוצת תלמידים שהגיעה אליו ועזרה לו בהכנת שיעורי הבית, ובמקביל פקססתי להוריו את כל מערכי השיעור המפורטים. כיום הילד בריא,ברוך השם".

 

מה תרם לך המקצוע?

"העצמה אישית והמון עניין. במהלך השנים לא רק אתגרתי את התלמידים שלי, אלא גם אתגרתי את עצמי".

 

מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?

"להתחבר לתחומי העניין העכשוויים של התלמידים, שהם יותר בצד הטכנולוגי, ודרכו להעביר את חומר הלימוד".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מי יהיה המורה של המדינה?
צילום: shutterstock
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים