גירוש הנספח: "להחזיר לרוסים, או ששוב נחטוף"

ברוסיה מתעקשים בתוקף כי הנספח הצבאי, אלוף-משנה ואדים ליידרמן, חרג מגבולות תפקידו ועסק בריגול – אולם השאלות שעוד נותרו ללא מענה מותירות מקום לספקולציה. "נספחי צה"ל לא עושים מודיעין, הם לא סוכנים, הם לא מפעילים אנשים ולא לוקחים שום חומר מסווג, בוודאי לא בבית קפה", טוען יעקב קדמי, לשעבר ראש ארגון "נתיב" האמון על הקשר עם יהדות רוסיה. "לתרחיש הזה אני קורא פרובוקציה".

לטענת קדמי, ששימש בתפקיד בין השנים 1992-1997, "זו כבר פעם שלישית שדבר כזה קורה, אחרי גירוש נציג המוסד ב-1996 ואת איש 'נתיב' שמואל פולישוק לפני כשנתיים, שניהם באשמת ריגול. גם פולישוק גורש לאחר שנעצר בבית קפה, בנסיבות שתוארו על-ידי הרוסים כקבלת חומר מנציג משרד הפנים".

הדיווחים האחרונים בתקשורת מעוררים אצל קדמי תחושת דה ז'ה וו, והוא קורא לתגובה חריפה מצד ישראל - עין תחת עין. "הדרג המדיני שלהם צריך להיות מודע שדברים כאלה לא מתיישבים עם מערכת יחסים בין ישראל ורוסיה, והתגובה צריכה להיות בדיוק כמו שהרוסים היו מגיבים", טוען קדמי.

לדבריו, "אם היינו תופסים בארץ נציג רוסי על ריגול והיינו מגרשים אותו, הם היו מגרשים בתגובה את האנשים שלנו. כאן המקרה הוא בדיוק אותו דבר, וצריכה להיות פה הדדיות מוחלטת. אלו הם הכללים, ואם לא נשמור על הכללים – נחטוף פעם אחרי פעם. אם ישראל תחרוק שיניים, לא תגיב ותעבור לסדר היום, יהיה גם מקרה רביעי וחמישי", הוסיף קדמי. "אילו היינו מגיבים כך אחרי המקרה הראשון והשני, זה לא היה קורה עכשיו".

"הגירוש - ניסיון לצאת בכבוד מהתסבוכת"

בעיני ראש "נתיב" לשעבר, יש מקום להפנות שאלות נוקבות כלפי שירותי הביטחון הרוסיים. "צריך לשאול אם באמת היה אזרח רוסי שמסר לו חומר מסווג שהיה אסור למסור, ואם כן, מי שצריך להיעצר במקרה הזה הוא בוודאי אותו אזרח. ליידרמן הרי לא ג'יימס בונד שפרץ בלילה למטה הכללי של רוסיה וגנב",

ציין קדמי, והעלה אפשרות נוספת: "יכול להיות שמישהו יצר איתו קשר, אמר לו שהוא רוצה להעביר לו חומר תמים, והיה שם חומר אחר".

מהפרסומים בתקשורת, כך סובר קדמי, ניתן אף לטעון כי היו אלה הרוסים שניסו לגייס את נספח צה"ל לשורותיהם – וכשנכשלו, העדיפו להכפיש את שמו. "כשהוא הגיע לארץ, הוא ישר נחקר באופן ממושך בשב"כ. השב"כ לא חוקר סתם, כנראה קרה משהו שגרם לו לבדוק אם נעשה ניסיון גיוס, ואם הוא הצליח", טוען קדמי. "זה שאין אזרח רוסי שנעצר ונאשם במסירת חומר זר, וזה שיש חקירה שמדברת על חשד יותר מסביר על סמך פעולות ומגעים בין הרוסים והנספח, אפשר לשב"כ להניח כי נעשה ניסיון גיוס".

"ליידרמן הכעיס את התעשייה האווירית"

רק אתמול פרסמה הסוכנות לביטחון פנים ברוסיה (FSB) הודעה רשמית ביחס למעצרו ולגירושו של הנספח, והאשימה אותו בניסיון להשיג מידע מסווג על עסקאות נשק. בהודעה נכתב גם כי אל"מ ליידרמן הינו סוכן סמוי של אגף המודיעין בצה"ל, וכי ישנם מסמכים המוכיחים חד משמעית כיצד פעל נגד רוסיה. עוד ציינו הרשויות כי החליטו לא לפרסם את דבר מעצרו של הקצין "כמחווה של רצון טוב" – והופתעו כשהדבר נחשף לראשונה בתקשורת הישראלית.

אופיין המדויק של החשדות נגד אל"מ ליידרמן נותר לא ברור, ובשתי המדינות יש מי שמציע פרשנות. גורמים ישראלים ציינו כי ליידרמן נפל קורבן לתחרות שבין חברות ביטחון רוסיות לישראליות, מומחים נוספים העריכו כי הסיבה לגירוש בין מאבק פנימי בין גופים ברוסיה, ואילו אחרים ציינו כי המעצר נבע מקרבתו של הנספח דווקא לחברות הישראליות.

גורם בתעשייה הביטחונית הרוסית, שצוטט במספר עיתונים ברוסיה, ציין כי הנספח פעל במרץ לקדם את האינטרסים של חברת נשק ישראלית, ובייחוד רכישת כלי טייסים בלתי מאוישים מתוצרתה, אף שהשלטונות הרוסים כבר דחו את ההיתקשרות עם החברה, מאחר שהיא מספקת כלים דומים לגאורגיה. הרוסים העדיפו לחתום על חוזה בשווי 400 מיליון דולר עם התעשייה האווירית, במסגרתו מל"טים מדגם "סרצ'ר" מורכבים במפעל מקומי בהרי אורל. לדברי הגורם, מאמציו של הנספח עוררו את זעמן של הרשויות והתעשייה האווירית, והביאו לגירושו.