שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    במקום שבו מחרימים ספרים
    ההחלטה להחרים את סופרי ארצנו בסקוטלנד תמוהה במיוחד - לא רק בגלל שדרך מחאה זו אינה ראויה, אלא גם בגלל שהיא מתכחשת לעמדת המשורר הלאומי של סקוטלנד, יו מקדיירמיד, וזיקתו לתחיית היהודים בציון

    והרי ידיעה סוריאליסטית, שלא לומר הזויה, שפורסמה אתמול באחד האתרים הבריטיים: אחת המועצות המחוזיות הגדולות בסקוטלנד הורתה לכל הספריות בתחום שיפוטה להטיל חרם מיידי על כל ספר שמחברו ישראלי. הסיבה: מחאה (מאוחרת,יש לומר) על פרשת הספינה הטורקית "מאווי מרמרה". ידיעה זו נראית קצת הזויה, אפילו לאדם במחזיק בעמדות שמאלניות.

     

    חייתי באנגליה בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה ואני וחבריי הקפדנו מאוד, לפני ואחר ההפגנות, להחרים כל מוצר מאותה מדינה. אבל מעולם לא פגשתי איש, אפילו מהשמאל הקיצוני ביותר, שדרש להחרים ספרות דרום-אפריקאית. נהפוך הוא: בהתלהבות קראתי את ג.מ. קוטצי, אנדריי ברינק, נאדין דורדימר, דלין מתיה. להחרים ספרים, יהיו אשר יהיו מקורם - הוא אקט ברברי.

     

    להציץ מתחת לחצאית הסקוטית

    באותם השנים קראתי שירים של משורר האהוב עלי מאוד, יו מקדיירמיד – המשורר הלאומי של סקןטלנד (לצד רוברט ברנס). מקדיירמיד היה קומוניסט אדוק (כתב שירים בשבחי לנין) ואף החזיק בדעות לאומניות ואף חלם להחיות את השפה העתיקה ה"סקוט" - בה כתב - כשפת יומיום בסקוטלנד.

     

    בפואמה ארוכה שלו, שנקראת "לזיכרו של ג'יימס ג'ויס", מצאתי להפתעתי הרבה איזכור ל"משורר היהודי הגדול חיים ביאליק". כתבתי למקדיירמיד ועל אף שלא ציפיתי לתשובה, הוא השיב לי מייד. הזיכרון שלו, כתב, כבר לא מה שהיה, אבל את ביאליק הוא זוכר היטב. הוא התוודע אליו בציריך ומי שהכיר ביניהם היה ידיד משותף, המשורר הגרמני אוגוסט שטראם.

     

    מקדיירמיד התעניין מאוד בשירה הגרמנית והתלהב מאוד, כששמע על תחיית הלשון העברית כלשון דיבור ושירה אצל משוררים שלא היתה זו שפת מולדתם,כמו ביאליק.

     

    שנים עברו וגם יאיר הורביץ התאהב בשירה הסקוטית וביצירה של מקדיירמיד, אותו ביקר ביחד עם מנחם פרי, עורך ספריו. היה זה מעט אחרי יציאת ספר תרגומי שיריו של מקדיירמיד "הברקן והגביע" (בהוצאת ספרי סימן קריאה) ובהקדמה לספר זה, מפנה הורוביץ את  תשומת לב הקוראים לזיקתו של מקדרמיד למורשתנו, למשל בשורות של מקדרמיד שתרגם:

     

    "בטרם חדרתי לעיוני אפלטון וחבריו

    כשהיה זה אך נכון לשקוע כהלכה לזמן-מה

    באוקינוס זה הקרוי תלמוד, ולהרגיל עצמי בהגיונים חריפים

    של שקלא וטריא משל רבינא ורב אשי,

    בטרם למדתי להשוות את הברקים העזים שזעזעו

    את קורות סורא ופומבדיתא

    עם שפתיו הענוגות,שקטות,מחייכות באירוניה של סוקרטס..."

     

    הורביץ היה מופיע אצלי פעמיים בשבוע אחרי חצות והיינו עובדים על התרגומים שלו לספרו הבא
    ומידי פעם, כששכחתי למזוג, היה מציץ בגעגוע בבקבוק הוויסקי שלי, עד שהייתי נרמז. כך עד השעות הקטנות של הלילה. אף פעם לא הבנתי את מהות הזיקה העמוקה כל כך של יאיר לשירה הסקוטית, אבל עם הזמן הבחנתי כיצד הוא הולך ונראה סקוטי יותר ויותר - כמו בסדרות האלה שמישהו הופך לערפד, אבל הכי טוב לב.

     

    אני יכול להבין שהאדונים במועצה הסקוטית מעולם לא שמעו על ביאליק ולא על יאיר הורביץ, אבל בשם כל ברקני סקוטלנד - בטרם החליטו להחרים ספרים ישראלים, לא מוטב היה להם לקרוא את המשורר הלאומי שלהם?

     

    חיים פסח הוא מתרגם, עורך ומבקר ספרות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים