שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שתתה ונאנסה: "פתאום התעוררתי ערומה"
    מיקה לא הרגישה טוב, אז לקחה כדור ויצאה עם חברה. בסוף הערב, לקח לה כמה שעות להבין מה שעשה לה לדבריה אחד המכרים. "כל פעם זה בא והולך, שברים של תמונות, החיים שלי כבר לא יהיו אותו דבר", היא אומרת ל-ynet, וקוראת לנפגעות: "תתגברו על הפחד, תתלוננו". הנאשם באונס מכחיש

    "חשבתי שאני הולכת למות. פתאום אני ערה והוא לידי ואני ערומה, שאלתי מה קרה? הוא התחיל להלביש אותי". כך מתארת מיקה (שם בדוי), חיילת בת 19, את קצה הלילה שבו נאנסה לדבריה על-ידי מכר שלה. הבוקר (יום ד') יחל משפטו של בן 26, שהואשם באונס בחסות תרופות שנטלה, ואחרי ששתתה אלכוהול. "הכי מסוכן זה הבלתי צפוי, אם את הולכת ברחוב ומישהו בא אליך את לא יכולה לעשות כלום, אבל כשאת בסביבה של אנשים שאת סומכת עליהם, את לא מצפה לזה", היא אומרת בשיחה עם ynet, ולא מתביישת לספר את סיפורה.

     

    מיקה גדלה במרכז הארץ, בת למשפחה "נורמטיבית", היא מציינת בשמץ של לגלוג. "אני שונאת שאומרים את זה, כי גם עליו אומרים שהוא בחור נורמטיבי. מה זה נורמטיבי? בחור שאונס בחורה במצב של חולשה?". לא היה שום דבר חריג בחיים שלה - הורים שעוסקים במקצועות חופשיים, ילדות נורמלית, בגרויות, צבא. היא נראית ילדה-אשה חיילת, שיער שטני ועיניי דבש נבוכות שמסרבות להאמין איך בכלל נקלעה לסיפור הזה.

     

    הסיפור הזה מתחיל בערב בילוי רגיל של צעירים. הוא רק נגמר אחרת - בלילה בו לדבריה נאנסה, ובכל מקרה החיים שלה כבר לא נראים אותו דבר. "הם גם לא ייראו אותו דבר", היא מוסיפה ומשפילה מבט.

     

    "לא רציתי לבוא איתם, רק רציתי לנוח"

    "קבעתי עם חברה טובה מהצבא לצאת לבלות, הגעתי אליה הביתה והתארגנו לצאת. במהלך הערב לא הרגשתי טוב, לקחתי כדור וחשבתי שזה יעבור לי. לא רציתי לשבש את הערב אז יצאנו". השתיים הגיעו למועדון, שם פגשו את החבר של החברה, שהגיע עם חבר נוסף שלו. אבל מיקה שלא חשה בטוב, לדבריה ישבה על הבר.

     

    היא לא מנסה לייפות את המציאות. "שתיתי, אולי יותר מדי, למרות הכאבים במהלך הערב הרגשתי לא טוב ורציתי ללכת". השתיים התארגנו לצאת מהמועדון והחבר של החברה לקח אותם במכוניתו. הנאשם הצטרף אליו. "הם רצו ללכת לאכול משהו, אמרתי להם שאני לא מרגישה טוב ולא רציתי, הקאתי במהלך הנסיעה. אחר כך הם אמרו שניסע לבית שלו, שאני אנוח, הם יזמינו אוכל ואז יקחו אותנו הביתה. לא רציתי".

     

    מיקה כבר הייתה מעורפלת, ולמרות שהביעה התנגדות הם עלו לדירה. "רציתי רק לנוח, איך שנכנסנו לדירה ראיתי את המיטה ונשכבתי עליה". כעבור זמן מה היא התעוררה. "חשבתי שאני הולכת למות, פתאום אני ערה והוא לידי ואני ערומה, שאלתי 'מה קרה?' והוא התחיל להלביש אותי".

     

    בזמן הזה, חברתה והחבר היו בחדר הסמוך ולא ראו את שאירע. מיקה מספרת שעברה לחדר השני, ותוך זמן קצר נסעה לבית של חברתה יחד איתה.

     

    "התחושה הכי קשה זה הגועל"

    כמה שעות לאחר מכן מיקה התחילה להבין שמשהו ממש לא בסדר. "אמרתי לחברה שלי, החבר של החבר שלך עשה משהו". שתיהן ביחד נסעו לבית חולים שם נבדקה. "לא רציתי להגיש תלונה במשטרה. פחדתי", היא אומרת - לא מבולבלת, אבל ניכר שהיה עליה להתגבר על תחושות בושה.

     

    חוקרת משטרה הגיעה לבית החולים. "היא אמרה לי שאני יכולה לא להגיש תלונה ואני לא אחשוב על זה בזמן הקרוב, אבל בעתיד עוד כמה שנים זה יעלה ויפגע בי ואצטער שלא עשיתי את זה". ההסבר הזה שכנע אותה. האיש נעצר.

     

    בימים שאחרי המקרה, מספרת מיקה, "לא יכולתי לישון, פחדתי להירדם, הייתי בחברת אנשים כי פחדתי להיות לבד". אחר כך, היא ממשיכה, "כל פעם זה בא והולך, שברים של תמונות". למרות האירוע הטראומטי, "החלטתי לחזור לצבא ולא לתת לזה לעצור לי את החיים, החזרה לשגרה מאוד עזרה לי".

     

    התחושות משונות. "הכל היה כמו סיפור של מישהי אחרת, לא הרגשתי חלק מזה. זה לפעמים נמחק מהראש ולפעמים הכל מציף אותי - בא והולך. אני זוכרת שברי דברים, פתאום זה עולה פתאום נעלם. אבל זה בעיקר משתלט כשאני לבד, אז מגיעות המחשבות". ומשם אי אפשר להימלט, היא מהנהנת בכאב.

     

    "התחושה הכי חזקה שלי זה הגועל. קרה לי משהו מגעיל שגרם לי להיות מגעילה. זה משהו שהולך איתי כל היום, כל יום. זה תמיד שם. כל יום שעובר הופך את זה ליותר אמיתי. זה קשה, קשה לי עם עצמי. קשה לי מול ההורים שלי. אני יודעת שהם לקחו את זה מאוד קשה, ולא קל לי גם מולם. הם לא כועסים עליי, להיפך. אבל הדבר הזה עומד ביני לבינם. כאילו כלום לא יחזור להיות כמו קודם, יש פיל ענק בחדר".

     

    חשוב לה להראות להורים שהיא חזקה. "חלק מהעניין שלהראות שהכל אצלי בסדר זה לגרום להם פחות לדאוג לי, עצוב לי שבגללי עצוב להם". מיקה מציינת שלמרות הימים הקשים שעוברים עליה, "אני שלמה שעשיתי את זה ישר (והתלוננתי). אם לא הייתי עושה, אולי בעתיד זה היה תופס אותי, ואז בטח הייתי מצטערת".

     

    "לא הצלחתי לגונן על הבת שלי"

    מיקה מבקשת להעביר את המסר לבנות נוספות: "גם אם את מפחדת, להתגבר על זה ולא לוותר. ללכת להגיש תלונה במשטרה. אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה לא הייתי יורדת מהרכב, הייתי מתעקשת".

     

    השבוע הוקלו תנאי מעצרו של הנאשם. בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לאפשר לו לצאת ללימודיו, אך אסר עליו להיכנס לעיר תל אביב, הוא מחויב לשהות בביתו מ-23:00 עד 5:00. אבל מיקה לא מרגישה טוב עם זה. "הוא יצא ממעצר בית ועכשיו אני צריכה להיות במעצר. מה יקרה אם פתאום אפגוש אותו? עכשיו אני צריכה לחשוב לאן ללכת ולאן לא ללכת".

     

    המשפט נפתח הבוקר. "אני לא מסוגלת לשבת שם ולהסתכל עליו", אומרת מיקה. "בהתחלה לא היה לי אכפת מה יקרה. אני יודעת מה האמת, המשטרה יודעת מה האמת, אבל ככל שעובר הזמן לאור ההתרחשויות וזה שהוא יצא מהמעצר בית ואישרו לו לחזור ללימודים, חשוב לי שהוא ייענש. הכי חשוב לי שהוא יצא אשם".

     

    בני משפחתה ועו"ד אורית חיון, המייצגת נפגעי עבירה, יתייצבו בכל דיון ודיון. אביה של מיקה, שמלווה אותה לאורך כל התהליך, בעצמו מתקשה להתגבר. "אני לא מצליח להוציא את זה מהראש. חוויתי מספיק דברים קשים בחיים, אבל אי אפשר להשוות את זה. הבחור הזה הרס לה את החיים, הרס לנו את החיים במעשה אחד. התחושה הכי קשה שלי היא שלא הצלחתי לגונן על הבת שלי, על הדבר הכי חשוב לי בעולם, אין דבר יותר גרוע מזה". עורכת הדין הוסיפה, כי הצעירה "מאוד אמיצה".

     

    לדברי עו"ד חיון, שמלווה את המשפחה, "קשה למשפחה עם העובדה שלמרות שמדובר בחייה ובטחונה של בתם האהובה אין להם זכות להשמיע את עמדתם בבית המשפט.

     הנאשם שדברו נשמע בבית המשפט שוחרר כמעט ללא תנאים. היום הוא האדם החופשי והיא האסירה שתנועותיה מוגבלות מחשש שמא תתקל בו".

     

    עו"ד בני נהרי, המייצג את הנאשם, אמר בתגובה: "מרשי כופר בכתב האישום, וכופר בכך שהמתלוננת נטלה קודם לביקורה במועדון כדורים כאלו או אחרים. הנאשם מאשר כי המתלוננת היתה בביתו, אולם טוען כי מיד לאחר מכן פנתה לצחצח שיניים חזרה לחדרו וציינה בפניו כי כעת היא מרגישה טוב. מרשי טוען כי בינו לבין המתלוננת אכן התקיים מגע מיני, אך הוא בוצע בהסכמתה המלאה. בנוסף המתלוננת נישקה אותו בנוכחות חברו".

     

    מיקה מספרת שהיום היא חייבת להישאר בכל רגע בשליטה. "אני חשדנית יותר, סומכת פחות על אנשים". היא נשארה עם הרבה שאלות, בעיקר למה. "למה? למה הוא ניצל את זה שהייתי חלשה? ברור לי שאם לא הייתי במצב של עילפון הוא בחיים לא היה עושה את זה. בחיים. בסך הכל הוא פחדן".

     

    עדכון: ביום 9.1.14 נודע לאתר ynet כי הנאשם זוכה מחמת הספק מכלל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, במסגרת החלטתו של בית המשפט מיום 8.1.14.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שתתה ונאנסה: "פתאום התעוררתי ערומה""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    עו"ד אורית חיון. "המשפחה לא נשמעת"
    עו"ד בני נהרי. "הנאשם טוען: היה מגע בהסכמה"
    צילום: עופר עמרם
    מומלצים