שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    יורם נשאר בן 20, אמו מחתימה: לא לשינוי "יזכור"
    יהודית ביאלר, שבנה נפל במלחמת ההתשה ומונצח בשירם של מוהר ופוליקר "יורם", הזדעזעה לשמוע שתפילות יזכור ייפתחו מעתה ב"יזכור אלוקים". על העצומה שלה חתמו כבר 16 אלף: "לא יודעת אם אלוהים זוכר, וזה גם לא ענייני", אמרה ל-ynet

    יורם, תגיד לי אתה

    מה עושים עם חבר שכמותך

    מה עושים עם מותך

    עם זכרון היותך

    עם חבר שכמותך

     

    שנשאר בן עשרים.

     

    (מתוך "יורם" - מילים: עלי מוהר, לחן: יהודה פוליקר)

     

     

    יהודית ביאלר, אמו של יורם שנהרג בעת שירותו בצה"ל, בקרב עם הצבא המצרי ב-1969, כבר בת 87. כמעט מחצית מחייה העבירה בלי בנה, שנפל בהיותו בן 21 וחודש בדיוק. כשנדמה היה לה שרק דבר אחד בחיים הוא נצחי, הגיעה לאחרונה החלטתו של הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, ושינתה גם את אופן הנצחתו של בנה: לא עוד "יזכור עם ישראל", מעתה רק "יזכור אלוקים".

     

    לעצומה שיזמה יהודית ביאלר - לחצו כאן

     

    הרמטכ"ל גנץ אישר לאחרונה את הנוסח האחיד, אחרי שנים של אי-אחדות בטקסים. לפי קביעתו, תפילת יזכור תיפתח במשפט "יזכור אלוקים את בניו ובנותיו", ולא "יזכור ישראל את בניו ובנותיו". חלק מההורים הביעו הבנה והסכמה לנוסח החדש, אבל אחרים טענו כי מדובר באילוץ של הכלל להשתמש בנוסח דתי, בעוד שרבים מההורים השכולים אינם מרגישים בנוח להשתמש במונחים דתיים ובפנייה לאל אחרי אובדן בנם או בתם.


    "לא מוכנה שאף אחד ינכס לעצמו את הזיכרון" (צילום: AFP)

     

    ביאלר, חדה ורהוטה למרות גילה המבוגר, היא אחת מאלה שאינם מוכנים להשלים עם הצעד. היא ניסחה עצומה שפורסמה ביום שישי האחרון באינטרנט, ושבינתיים זכתה כבר ל-16 אלף חתימות. "למשפחות חילוניות שכולות אין תפילה כמו תפילת 'אל מלא רחמים', שיש למשפחות הדתיות", היא מסבירה בשיחה עם ynet, "לנו יש טקס, ואני לא מוכנה שאף אחד ינכס לעצמו את הזיכרון. אני לא יודעת אם אלוהים זוכר, וזה גם לא ענייני".

     

    בנה של ביאלר, יורם, נולד ב-22 במרס 1948. הוא התגייס לצבא בינואר 1967, ובשלהי מלחמת ההתשה, בתחילת 1969, הועבר לתעלה. הוא נהרג שם ב-22 באפריל 1969. ביאלר נכנס לתודעה הקולקטיבית הישראלית בזכות שירם של עלי מוהר ויהודה פוליקר "יורם", שנכתב על שמו והפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם יום הזיכרון לחללי צה"ל. מוהר למד עם יורם בתיכון "חדש".

     

    הנופלים מצפים שהעם יזכור

    יהודית מספרת כי הזדעזעה כשקראה בעיתון על נוסח התפילה החדש. "אמרתי שעל דבר כזה אני לא מוכנה לעבור לסדר היום. ביקשתי מהנכד שלי לעזור לי, וביום שישי האחרון העליתי את העצומה לאינטרנט. אני חושבת ששינוי הנוסח הוא צעד שעובר כל גבול".

     

    "כל אלה שמסרו את נפשם להגנה על העם מצפים שהעם יזכור אותם", אומרת האם השכולה, "ועניין עקרוני הוא שאין לשנות את הנוסח שנקבע ב-1920 על-ידי ברל כצנלסון". את העצומה העלתה יהודית לאינטרנט בעזרת נכדה, יורם שקרוי, שנקרא על שם דודו שנפל. "יש אלפי משפחות שכולות שהעניין הזה נגע להן", הסביר הנכד, "וקצב החותמים על העצומה מדבר בעד עצמו. זה פוגע בערכים בסיסיים, ומבחינת המשפחות האלה אין דבר חשוב יותר מהזיכרון".

     

    האם יהודית ביקשה להדגיש כי אין מדובר במאבק אישי שלה או במאבק שנועד להנצחת בנה, אלא במאבק עקרוני עבור

    חללי צה"ל כולם. לכן גם ביקשה שלא לפרסם את תמונתו בהקשר זה.

     

    מקורה של תפילת יזכור בעדות אשכנז במזרח אירופה. בנוסח המקורי לחללי מערכות ישראל, שחובר על ידי ברל כצנלסון לזכר הרוגי הקרב בתל חי, נכתב "יזכור ישראל". בשנת 1967 השתנה הנוסח ל"יזכור אלוקים" בהוראת הרב הראשי לצה"ל, הרב גורן, לימים הרב הראשי לישראל. השינוי נכנס לפקודות מטכ"ל ולא שונה מאז - אך גם לא נאכף. בכל טקס הוקרא נוסח שונה, ואפילו בטקסים הממלכתיים בהר הרצל לא נשמרה אחידות לאורך השנים. מדובר צה"ל נמסר, כי "הנוסח 'יזכור אלוקים' נקבע בשנת 1967 לאחר עבודת מטה מקצועית, ואושר כפקודת מטה כללי כבר אז. מאז לא שונה הנוסח".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "אני לא מוכנה לעבור לסדר היום"
    צילום: גיל יוחנן
    העצומה שיזמה יהודית ביאלר
    כצנלסון. קבע את הנוסח
    צילום: זולטן קלוגר, לע"מ
    מומלצים