תעמיס לי מחיר על הביסלי

בכל משבר יש גם הזדמנות, בהנחה כמובן שמנהלים אותו נכון וטוב. לנוכח חרם הצרכנים המוצדק, היינו רוצות להציע ולהסתכל על העלייה במחירי המזון דווקא כהזדמנות - הזדמנות להפוך את פירמידת המחירים של מוצרי המזון בישראל. הבריא יהיה זול והמזיק יהיה יקר. זה האתגר האמיתי של תעשיית המזון.

אם אסם היתה מעלה את מחירי הבמבה, הביסלי והעוגות ב-15%, אולי היה ניתן למנוע את עליית מחירי הסלטים ודגני הבקר. אם שטראוס היו מעלים את מחירי הממתקים לא רק ב-5% אלא ב-15%, הם היו יכולים אולי להימנע מהעלאת מחירי מוצרי החלב הבריאים יותר. ואם תנובה היתה מייקרת מאוד את מוצרי המאפה והגבינות צהובות עתירות השומן, אולי היתה יכולה להימנע מהעלאת מחירי הקוטג' - מוצר בסיסי, דל שומן.

איזה דיכאון, טרגדיה אמיתית. לייקר את הביסלי?

האחריות לא עוצרת רק בתעשיית המזון, אלא מוטלת על כל שרשרת האספקה ובתוכה גם רשתות השיווק. כוחן הסיטונאי אל מול הספקים יכול אף הוא להוביל לשינוי בהרגלים התזונתיים שלנו. אסור להסתפק במבצעים לטווח הקצר, המשקיטים את קולות המחאה. הרשתות יכולות למשל לקדם סלי מזונות בריאים, להעלות את המודעות ולשווק מוצרי מזון בריאים יותר: קיטניות, דגנים מלאים, לחם חי, גבינות רזות, מוצרי חלב דלי שומן, דג, עוף וירקות שיהיו אף הם במחיר מוזל. כך שמשפחה ממוצעת תוכל לקנות סל מזון מומלץ ובריא.

העלאת המחירים באופן פרוגרסיבי בהתאם לנזק הבריאותי שהם גורמים, תגרום לעליית המחירים של החטיפים המלוחים, הממתקים והשתייה המתוקה ולהורדת מחירם של מוצרים מופחתי שומן וקלוריות, נטולי שומן טראנס, אפויים במקום מטוגנים ומכילי דגנים מלאים וסיבים. או במילים אחרות - יש להוזיל את מחיר הקוטג' והיוגורט, ולייקר את מחיר הביסלי, במבה, הממתקים, המעדנים דוגמת מילקי והמשקאות הממותקים דוגמת קוקה קולה.

להוזיל את הקוטג' ולהילחם בהשמנה (צילום: גיל יוחנן)

רבות דובר ונכתב כבר על כך שבעיית ההשמנה היא "המגיפה המערבית" של העידן הנוכחי והיא מהווה סיכון בריאותי משמעותי. ובאופן כביכול פרדוקסלי, דווקא השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות סובלות יותר מהשמנת יתר.

מסקר לאומי שערך משרד הבריאות לפני חמש שנים עלה ש-34% מהנשים מתחת לקו העוני סובלות מעודף משקל ו-37% מהשמנת יתר. 43% מהגברים מתחת לקו העוני סובלים מעודף משקל ו-24% מהשמנת יתר. אחת הסיבות לתופעה הזו היא העובדה שלעתים קרובות, מזון עתיר קלוריות, שומן וסוכר זול יותר מהמזון הבריא והפחות משמין.

חוסר שיתוף פעולה מצד תעשיית המזון יוצר היפר-חקיקה תזונתית ואכיפה מוגברת, תוך המשך הדרדור התדמיתי שלה. אם תשנה תעשיית המזון את מדיניות התמחור שלה, שכרה יהיה כפול: גם לא יפסידו כלכלית וגם יהיו נאמנים לאחריות החברתית שלהם. באופן זה, קרנה של התעשייה ישתפר משמעותית בעיני הציבור. ואולי תהיה זו התחלה של ידידות מופלאה.

אדוה היימן, מנכ"ל "עתיד" - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל. ד"ר רונית אנדוולט, דיאטנית ראשית מכבי שירותי בריאות.