בין סין ליפן: הזדמנויות עסקיות בדרום קוריאה
המדינה המזרח אסייתית בנויה על יוזמה פרטית לצד גיבוי ממשלתי. אין בה את הקיפאון המבני היפני ולא את הפגנת העוצמה הסינית. 10 שנות פעילות של קרן מו"פ קוריאה-ישראל הן הזדמנות להיזכר בהישגים של שיתוף הפעולה
בימים אלה מציינים 10 שנים להקמת קרן מו"פ (מחקר ופיתוח) קוריאה-ישראל (KORIL-RDF). בשבוע שעבר התקיים בתל אביב כנס לציון האירוע, במהלכו נחתם מזכר הבנות (MOU) בין מרכז ביו-נגב לבין הפארק התעשייתי הקוריאני גונג-וונג, עוד נשוב על ביו-נגב בהמשך.
מאז הקמתה הוגשו לקרן 160 בקשות למימון פרויקטים לשיתוף פעולה טכנולוגי בין קוריאה לישראל, מהן אושרו עד כה 102, בהן פעילויות בשיתוף עם ענקים קוריאניים דוגמת סמסונג ו-Sightic Vista. לאחרונה, הוגדל הסכום המוזרם לקרן מכל מדינה לנוכח הביקוש ולנוכח התוצאות העסקיות בשטח.
האינטרס הישראלי די ברור, פרויקטים כאלה יכולים להוות דלת בה לכניסת טכנולוגיות ישראליות אל השוק הקוריאני ודרכו אל כלל השווקים של מזרח אסיה. סיאול, בירת דרום קוריאה, שוכנת במרחק שעות טיסה בודדות מטוקיו, ולדיווסטוק, שנחאי ובייג'ינג. היא נמצאת במרחק של עד 3 שעות טיסה מ-60 ערים שונות בנות מיליון תושבים ומעלה, המייצגות יחד כוח כלכלי שעולה על זה של כלל ארצות הברית.
זה באשר לצד של ישראל. לגבי הצד של דרום קוריאה, כדאי לקרוא את הדרך בה רואה זאת מנהל הקרן, ד"ר האן-ג'ו קים בראיון שקיימתי איתו.
מה המאפיינים המרכזיים של ישראל, על פי ראייתך, שעומדים מאחורי הכניסה של דרום קוריאה לפעילות המשותפת הזאת?
"ישראל היא מדינה ייחודית עבורנו", הסביר האן. "ישראל המדינה המובילה בעולם במונחים של יחס השקעה במו"פ מתוך התמ"ג, וזה הפך אותה למדינה המתקדמת והטכנולוגית האינטנסיבית ביותר בעולם. אני מבין שהתעשייה הביטחונית הישראלית עושה שימוש רב ביכולות של המגזר הפרטי, וכשאנשים בעלי רקע ביטחוני מסיימים את השירות שלהם הם מצטרפים לעיתים קרובות אל התעשיות עתירות הידע ומביאים איתם לשם ידע שצברו במסגרת הרקע שלהם. אני מאמין שהשילוב של טכנולוגיות עיליות ישראליות, יחד עם היכולות המסחריות הקוריאניות, יוצר סינרגיה המובילה להצלחה בעת הכניסה לשוק האסיאתי.
על פי ניסיונך מה הערך המרכזי שקוריאה יכולה להביא לישראל?
"ככלל, לחברות הישראליות יש צורך בשיתוף פעולה לצורך ההובלה של המוצרים שלהן אל השוק לאחר השלמת הפיתוח שלהם. עד כה ארה"ב הייתה המקור העיקרי לשיתוף פעולה למטרה זאת, אבל בעתיד נראה לי שזה עומד לעבור לעבר קוריאה, והיא תהפוך לפרטנר העיקרי לישראל באסיה, המרכז הכלכלי העולה".
מה הנקודות בהן קוריאה עדיפה לחברה הישראלית יותר מאשר מדינות אסיאתיות אחרות, דוגמת סין, יפן והודו?
"קוריאה ממוקמת במקום מרכזי בין סין ליפן, כאשר עלויות הפעילות בה נמוכות מאשר יפן ואיכות הפעילות בה גבוהה מזו של סין. בכך, הפרטנר האופטימלי של ישראל באסיה".
מה היתרונות העיקריים שנותנת התוכנית לאיש העסקים הישראלי?
"Koril-RDF היא הקרן הדו-לאומית היחידה הפעילה בקוריאה. המדען הראשי הישראלי הגדיר אותה לאחרונה כדוגמא לתוכנית מוצלחת. אני מאמין שהתוכנית הזאת היא חיונית לחברות קטנות עד בינוניות ובעיקר חברות סטרטאפ ישראליות. Koril-RDF תקדיש את עצמה לתמיכה מתמדת במו"פ משותף של המדינות ואין לכך כל הגבלה מבחינת סקטורים. התמיכה זמינה לכל תחומי הטכנולוגיה".
מי שסבב בכנס כחתן ביום חופתו היה ד"ר שי ירקוני, מנכ"ל ביו-נגב המרכז פעילות בתחומי הביו-טכנולוגיה בדרום הארץ. מזכר ההבנות מבחינתו הוא התקדמות יפה לעבר שיתוף פעולה שיכול לתת רוח גבית לפרויקטים שלהם שותף המרכז שלו. מבחינתו, המזרח הוא נקודת המיקוד העיקרית היום. כפי שהוא מציג זאת ארה"ב, היעד המסורתי לפעילות טכנולוגית, דורכת במקום, מסתכלת לא פעם מלמעלה על ישראל ואף סובלת להערכתו מעודף נוכחות ישראלית, ואילו אירופה של ימי המשבר היווני אף שוקעת.
המזרח מבחינתו הוא הדבר הבא, ואם כבר מזרח אז צריך לדבר על קוריאה: היא צומחת מהר, שמה דגש על טכנולוגיות מתחום מדעי החיים, היא בנויה על יוזמה פרטית לצד גיבוי ממשלתי, אין בה את הקיפאון המבני היפני ולא את הפגנת העוצמה הסינית שבה חברות ישראליות עלולות לא פעם ללכת לאיבוד, מקום טוב באמצע המזרח ודלת לשווקים רבים מסביבה.
מתי | האירוע |
5 ביולי | מפגש פורום העסקים סין, אסיה-ישראל במסגרת תערוכת הקלינטק 2011 בגני התערוכה בת"א |
27 ביולי | הוועידה השנתית הראשונה לעסקים עם סין בארגון מכון הייצוא הישראלי |
טל רשף מנהל את פורום סין, אסיה – ישראל, הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים בסין , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .