הפרדה בישראל: כ-100 מוסדות חינוך "אתיופיים"
דו"ח שהוכן לקראת דיון בכנסת חושף את כישלון ההשתלבות של תלמידים ממוצא אתיופי בכלל מערכת החינוך בישראל. שיעור הזכאים לבגרות עומד על 42% לעומת 64% בקרב שאר התלמידים היהודים. עמותת "טבקה": "מדובר בסגרגציה, המנציחה תפיסות גזעניות"
מוסדות חינוך לילדים אתיופים: במערכת החינוך בישראל פועלים יותר ממאה גני ילדים ובתי ספר, שיוצאי אתיופיה מהווים בהם למעלה ממחצית התלמידים. כך עולה מדו"ח חדש שערך מרכז המחקר של הכנסת לקראת דיון היום (יום ג') בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בנושא שילוב ילדים מעדה זו במוסדות החינוך.
- מדברים על הנתונים הקשים בפייסבוק
בשנת הלימודים הנוכחית למדו במערכת החינוך 42,998 תלמידים ממוצא אתיופי, שהם כ-1% מכלל התלמידים. עם זאת על פי הדו"ח, כתוצאה מסיבות רבות, שעיקרן ריכוז של עולי אתיופיה ביישובים מסוימים, והפניית תלמידים לזרם הממלכתי-דתי ובמיוחד לפנימיות דתיות, נוצרו מוסדות שהם מעין "גטאות" לילדים אתיופים.
הפגנה למען שילוב התלמידים האתיופים (צילום ארכיון: גיל יוחנן)
על פי הנתונים, בישראל ישנם 10 גני-ילדים ובית-ספר יסודי אחד, שלומדים בהם רק ילדים ממוצא אתיופי.
כמו כן, ב-75 מגני הילדים, 17 בתי-ספר יסודיים, שבע חטיבות עליונות וארבע חטיבות ביניים מהווים תלמידים יוצאי אתיופיה יותר מ-50% מכלל התלמידים.
עורכי הדו"ח מפנים תשומת לב לעובדה, כי למרות עלייה בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות של יוצאי אתיופיה בין השנים 2010-2007 מ-37.2% ל-42.1%, שיעור זה עדיין נמוך משמעותית משיעור הזכאות לבגרות בקרב כלל התלמידים היהודיים בשנת 2010 (64.6%). כמו כן, שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב תלמידי העדה נמוך מאוד ועומד על כ-21% בלבד, לעומת שיעור של 47% בקרב כלל התלמידים בחינוך העברי.
שר החינוך: "מנסים להפוך את המוסדות למושכים יותר"
שר החינוך, גדעון סער, התייחס לאחרונה לנושא ואמר: "משרד החינוך פועל על-מנת להבטיח את השתלבותם המיטבית של תלמידים יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, ונוקט פעולות להכוונת תלמידים יוצאי אתיופיה למוסדות חינוך שיש בהם אינטגרציה ראויה, החותרת להשתלבות לימודית וחברתית נכונה ואופטימלית לתלמידים בני העדה".
השר סער הוסיף כי משרד החינוך לא יכול למנוע מהורי תלמיד לרשום אותו לבית-ספר, בשל חלקם היחסי או מספרם של בני העדה, מכלל התלמידים. לדבריו, בשל סיבה זו המשרד פועל בדרכים שונות, בהן הפיכת בתי הספר למושכים יותר, כך שתימשך אליהם אוכלוסייה מגוונת.
בנייר עמדה שהגישה עמותת 'טבקה' לקראת הדיון מחר נכתב: "הפרדת תלמידים יוצאי אתיופיה מכלל התלמידים, ו'כינוסם' בבתי ספר 'משלהם', ההיא מדיניות סגרגציה מובהקת, המנציחה תפיסות גזעניות לפיהן תלמידים יוצאי אתיופיה הם חלשים יותר מתלמידים אחרים. מדיניות זו עומדת בניגוד מוחלט לרוחה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, שוויונית וקולטת עלייה".
יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח"כ דני דנון, התייחס אף הוא לנושא וטען: "הנתונים המוגשים בפניי מעליבים את החברה בישראל. המציאות הנוכחית העגומה היוצרת גטאות מבודדים מחייבת את משרדי הממשלה והגורמים המקצועיים לגבש וליישם תוכנית עבודה המשלבת את הקהילה האתיופית, ולא דוחקת אותה למקומות סגורים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
