שתף קטע נבחר
 
צילום: אסף אמברם

אין כניסה ללחם: צליאקית לשבוע

כדי לחוות על בשרה את שחווים חולי הצליאק, גזרה יעל גרטי על עצמה שבוע נטול גלוטן. בדרך היא גם שוחחה עם חולי צליאק על הקשיים שמערימה המחלה, עליהם ועל משפחתם. ויש גם מתכון, לעידוד הצליאקים

קרוב לוודאי ששמעתם על מחלת הצליאק ושכל אחד ואחת מכם מכיר לפחות חולה צליאק אחד. אולי אף שמתם לב לכך שכמות חולי הצליאק סביבכם מתרבה והולכת, לא משום שהמחלה מדבקת, חלילה (היא לא), כי אם בגלל שהמודעוּת אליה גדלה והולכת; יותר אנשים טורחים להיבדק ומגלים שהם למעשה חולים בצליאק כבר זמן רב.

 

מה זה צליאק?

צליאק (בלעז:Coeliac או Celiac) שנקראת בעברית כרסת (על שום הכרס התפוחה שלה היא גורמת) או דגנת (על שום הדגנים שאסור לאכול בגללה), היא מחלה הנובעת מרגישות או אי-סבילות גנטית לחלבון בשם גליאדין (Gliadin) המרכיב, יחד עם חלבון נוסף בשם גלוטנין, את הגלוטן, שהוא חלק מחלבון החיטה. חולי הצליאק סובלים ממגוון רב של בעיות בריאותיות, כפי שתוכלו לקרוא כאן.

 

הגלוטן, שנקרא בעברית דביקה (מקור המילה גלוטן במילה Glue, דבק) מצוי בחמשת מיני הדגן (הנחשבים כדגנים בשפה העברית): שעורה, חיטה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון.

 

בתרגום לשפה פשוטה, אסור לחולי הצליאק לאכול פיצה, לחם, פיתות, פסטות, עוגות, עוגיות, חטיפים, אבקת מרק, רוטב סויה ותבלינים שמכילים גלוטן, ועליהם למצוא לכל אלה תחליפים נטולי גלוטן.


הגלוטן - לא לחולי צליאק (צילום: אסף אמברם) 

 

קשים חייו של הצליאקי

ישנם חולי צליאק המתמודדים עם קשיי המחלה כבר מגיל מאוד צעיר, כמו מעיין, ילדה מקסימה בת 12, צליאקית מגיל חמש. "הרופא שלה אמר שהיא נראית חיוורת וביקש שנעשה ספירת דם", נזכרת אמא של מעיין, "גילינו שהיא אנמית. היא התחילה לקבל ברזל וכעבור שלושה חודשים בדקנו שוב את הברזל ולמרבה התדהמה לא חל שום שינוי. למזלנו, הרופא שלנו עלה מייד על זה שהיא כנראה חולת צליאק, שלח אותה לבדיקה, שבה התגלה צליאק ברמות מטורפות. פצחנו בדיאטה נטולת גלוטן וכעבור שנה חל שיפור עצום במצבה: הצבע שלה השתנה לטובה, הבטן שלה, שהיתה נפוחה כמו בטן של פעוטה, ירדה, והיא התחילה לצמוח לגובה".

 

את תחליפי המזון נטולי הגלוטן גילתה אמא של מעיין אט-אט, "זה היה כמו התחלת הזנת תינוק במזון מוצק, מה טעים לה ומה לא טעים לה", מספרת אמא של מעיין. בשלב הזה נעזרה באתר עמותת הצליאק, ששלח לה ספרון ובו רשימת המזונות המכילים גלוטן ואלה החפים מגלוטן.

 

מאז רגילה מעיין, שמתגעגעת לפיתות אמיתיות ("התחליפים לא כל כך טעימים") לשאול לגבי כל מאכל ומאכל האם הוא מכיל גלוטן, אם בחגיגות ימי הולדת ואם בחגיגות בת מצווה. "אני הולכת שבֵעה לאירועים ומנסה להעסיק את עצמי במשהו אחר כשכולם אוכלים, כדי לא להיות קרובה לאוכל".

 

"יש לה משמעת עצמית מאוד גבוהה והבנה מאוד עמוקה של המחלה הזו", אומרת אמה, "היא כל כך טוטאלית עד שפעם אמרתי לה: אם תהיי באי בודד ויהיו שם רק חלות ופיתות, תעשי לי טובה ותאכלי מהן, טוב?".

 

"הפחד שלי הוא שזה ידרדר את הבריאות שלי, כמו שהיה בהתחלה", אומרת מעיין, שחולמת שתוכל במשך יום אחד בלבד בחייה לאכול גלוטן ללא הגבלה מבלי להרגיש רע אחר כך. "בסופו של דבר ההימנעות מגלוטן הופכת אותך לאדם בריא יותר", אומרת אִמה, "אני אומרת למעיין שבעצם היא קיבלה מתנה".


זהירות, ממאפים עם גלוטן (צילום: shuttrstock) 

 

מנגד, יש מי שגילו שהם חולים בצליאק בגיל מבוגר יחסית, כמו עירית (42), שסבלה כל חייה מכאבים בפרקי כף היד, שנבעו מדלקת בדם, וממחסור חמור בברזל ובוויטמין D. "בכלל לא תכננתי להיבדק", מספרת עירית, "אבל לפני ארבעה חודשים, אחרי שהתמוטטתי בעקבות תרומת דם וממש חליתי, הרופאה שלחה אותי לבדיקות דם מקיפות, כולל צליאק, מבלי שידעתי על כך. כשראיתי את תוצאות הבדיקה חשבתי שמדובר בטעות. אני? צליאק? זה היה שוק מאוד גדול". כחלק מתהליך ההפנמה וכאקט של התרסה נגד המחלה, חגגה עירית עם פסטות במשך שבוע, עד שהרופאה שלה הבהירה לה כי אם לא תפצח מייד בדיאטת נטולת גלוטן, היא עלולה להתאשפז בקרוב.

 

מאז חיה עירית חיים נטולי גלוטן, שמערימים עליה לא מעט קשיים קולינריים. "זה תהליך שבו אתה מבין שזה אשכרה ברמת הגרגיר", היא אומרת, "משום שגם גרגיר קטן של לחם גורם לי לכאבים בכף היד. אפילו אם ישימו רק רבע כפית מרוטב שמכיל גלוטן בסלט אני אחוש בכך מייד בכף ידי. אם פעם היינו הולכים למסעדות ובתי קפה לעתים קרובות, כיום אנחנו כמעט ולא יוצאים, משום שהצורך לדבר עם השף ולוודא שהוא מבין את משמעות העניין גוזל ממני הרבה אנרגיות. אני לא יכולה אפילו לאכול חומוס בחומוסייה, כי אולי כף החומוס נגעה בפיתה. גם בבית למדו לקחת גבינה לבנה או חומוס מקופסה מבלי להחזיר את הסכין שנגעה בלחם לקופסה. כיום יש לי מדף שהוא רק שלי במקרר ובארון, והילדים יודעים שאין לקחת מהאוכל שלי מבלי לבקש רשות".

 

"כשאשתך מקבלת בשורה שהיא חולה בצליאק זה משפיע עליך בשתי רמות", משתף אמיר, בעלה של עירית, "ראשית, עליי לסייע לה להתמודד נפשית עם בשורה לא פשוטה שמשפיעה מאוד על חייה. שנית, המחלה משפיעה גם על החיים שלי: על בילויים, קניות ועל כל סדרי הבית. אנחנו צריכים לקנות שני סוגים של מיונז, בטוסטר אובן היא מחממת מזון על נייר אפייה, השוקולד היחיד שהיא יכולה לאכול זה 'פסק זמן' כשר לפסח וכך הלאה. ואם שכחתי משהו או שגיתי, אני חוטף צעקות... בקיצור, גם הבן הזוג עובר חוויית צליאק".


אפילו משוקולד צריך להיזהר (צילום: Index Open)

 

ומה עושים כשנוסעים לחו"ל?

"ממש לאחרונה מעיין נסעה לטיול בת מצווה בחו"ל וציידנו אותה בשפע של מזון נטול-גלוטן מהבית", מספרת אִמה. מנגד מספרת עירית, שחזרה לאחרונה משבוע ביוון, שבחוסר ברירה, נוכח האכילה התכופה במסעדות, היא אכלה הרבה גלוטן ומייד חשה בכאבים בכף ידה.

 

האספקט הכלכלי

חולי הצליאק נאלצים לרכוש מוצרים נטולי-גלוטן, שמחירם מאוד גבוה. "זה מאוד לא כלכלי לגדל ילדה צליאקית", אומרת אמא של מעיין, "מוצרים בסיסיים כמו לחם, פסטה, דגני בוקר, שאמורים להיות מסובסדים, עולים לנו הון. לחם או חמש פיתות עולים 20 שקלים; חבילת חטיפי אנרגיה או ופלים עולה 25 שקלים". "המוצרים נטולי-הגלוטן מאוד יקרים ולא הכל טעים", אומרת עירית, "כיוון שהפסטה נטולת-הגלוטן מאוד יקרה, אני לא מזינה בה את שלושת ילדיי, שאוכלים פסטה רגילה".

 

למרבה הצער בדיוק השבוע דחתה הכנסת הצעת חוק לסבסוד קמח נטול גלוטן לחולי צליאק. מתוך הזדהות עם חולי הצליאק, החלטתי להיות צליאקית לשבוע. כצמחונית, בצקים מהווים מרכיב מרכזי בתפריט שלי. כיוון שכך, חששתי שאשאר רעבה בשבוע נטול גלוטן.

 

יומן הצליאקית

פריכיות. ככה התחיל הבוקר הראשון שלי כצליאקית. אמנם עם מיונז וגבינה צהובה משובחת, אבל פריכיות. להפתעתי זה היה טעים ומשביע. אחרי שעיינתי עמוקות בתווית, אכלתי גם יוגורט אפרסק. בצהריים הזמנתי אוכל ממסעדה הודית: אורז, עדשים, ירקות בקארי, אלו פאלאק (תפוחי אדמה עם תרד). על לחם נאן ויתרתי, כמובן. צליאקית אמיתית היתה צריכה לוודא בעת הזמנת הארוחה שהמסעדה ערוכה להכנת מזון לחולה צליאק, כך שאף פירור קמח או לחם לא יחדור לצלחת. אחר הצהריים קניתי ארטיק, ובשוגג בחרתי ב"קוקילידה". "אוי לא, אני אוכלת גלוטן!", הזדעקתי כעבור שלושה ביסים, מה שלא מנע ממני להמשיך לאכול את הגלידה. פדיחה מס' 1. בערב התאפקתי שלא לנשנש מהאוכל של בתי.

 

למחרת שוב אכלתי פריכיות עם מיונז וגבינה צהובה. מעניין כמה זמן אני יכולה לאכול פריכיות ברצף, אמרתי לעצמי. לסגירת הטעמים אכלתי יוגורט אפרסק. לצהריים הזמנתי פירה, תרד בשמנת וסלט ירקות, מה שעלה לי הרבה מדי כסף וקלוריות. אחר הצהריים ביקרתי בחנות טבע, שם רכשתי פסטה מאורז חום תמורת סכום שערורייתי של 20.90 שקלים ל-454 גרם. אחרי בישולה הלכה הפסטה (המזוויעה, יש לומר) בשלמותה לפח.

 

בבוקר יום שלישי כבר התחלתי להתגעגע לפחמימות האהובות עליי: לחמים, פסטות, פיצות, מה שלא מנע ממני, שוב, לאכול פריכיות עם מיונז וגבינה צהובה. לצהריים הזמנתי מנה ממסעדה אסייתית על בסיס טופו ואטריות אורז. התיבול - רוטב חריף ובוטנים - היה טעים, אבל האטריות היו דלות וחסרות טעם או עומק. כאילו שלא ידעתי שזהו טעמן של אטריות אורז. עצבות ודכדוך נפלו עליי ונאלצתי להתעודד באכילת ארטיק, נטול גלוטן כמובן.


אטריות אורז? לא היה כל כך מוצלח (ציום: אסף אמברם) 

 

בבוקר יום רביעי התעוררתי כל כך רעבה, שעלו בי מחשבות זימה על פריכיות וגבינה צהובה כבר בשעה שבע בבוקר. לסגירת הטעמים אכלתי שני מעדני דיאט בטעם קפה. לצהריים הזמנתי פסטה על בסיס קמח תירס ברוטב עגבניות, עם זיתים שחורים, גבינת פטה ושקדים קלויים מלוחים, שהיתה נקודת האור הקולינרית של השבוע. מנה פשוט מצויינת, שאיננה מעלה תחושת עונש או תסכול כלל וכלל.

 

ביום חמישי אכלתי שני ארטיקים (כן, קראתי את התוויות) לארוחת בוקר מאוחרת, קצת ירקות שבישלתי, סלט עגבניות שרי ולארוחת ערב: שתי פריכיות עם מיונז וגבינה צהובה. מתברר שהתמכרתי לפריכיות אורז. התאפקתי לא לאכול גריסיני מצויינים שהיו בבית, עוגייה של הבת שלי כשהייתי מורעבת ואת הוופל של הטילון, שבתי לא סיימה.

 

ביום שישי אכלתי פעמיים פריכיות עם גבינה צהובה, יוגורט וגלידה. בלילה הכנתי שתי עוגות שוקולד ליומולדת של האחיין שלי ובטעות טעמתי טיפונת מהעיסה (צליאקי אמיתי היה מתנפח בשלב זה). פדיחה מס' 2.

 

ביום שבת כבר התחילו להימאס עליי הפריכיות ובכל זאת אכלתי פריכית עם גבינה צהובה, שני מעדני חלב בטעם מוקה, ירקות משלשום, גלידה - ושוקולד, ששכחתי לקרוא את התווית שלו לפני שזללתי, ואז גיליתי את הכיתוב "עלול להכיל כמויות מזעריות של גלוטן". פדיחה מס' 3.

 

במוצאי שבת כבר התחלתי לפנטז על הפחמימות עתירות הגלוטן שאוכל מחר: מנה פלאפל? פיצה? קשה לתאר כמה ערגתי לפיצה בימים שבהם לא יכולתי לאכלה. בדיוק כמו בצום יום כיפור, כשאסור לך לאכול משהו - אתה הכי משתוקק אליו.


פריכיות או לא להיות (צילום: shutterstock) 

 

איך אסכם את השבוע הצליאקי שלי? להיות צליאקי פירושו קריאה אינסופית וקפדנית של אריזות מוצרים ולהיות נודניק טרחן במסעדות ובכל ארוחה או אירוע. להיות צליאקי זה גם להיות רעב, כשלא התארגנת מראש ואין כלום בסביבה שמתאים לך. להיות צליאקי פירושו תסכול מתמשך ומייגע.

 

השבוע הצליאקי שלי הסתיים, השבח לאל, אבל עשרות אלפי חולי צליאק ברחבי הארץ ממשיכים בשגרה לא פשוטה בכלל, מתסכלת וקשה.

 

ולעידוד הצליאקים, הנה מתכון נטול גלוטן, טעים טעים.

 

פשטידת זוקיני, בצל סגול וגבינות בניחוח זעתר

מתכון של תמי בן דוד, בעלת האתר "קולינריא" ומחברת הספר "אפייה לא גלוטן". זו פשטידה מעולה, נטולת-גלוטן ועשירה בטעמים. שימו לב לכך שיש להשתמש בזעתר (תבלין) נטל גלוטן. בספר שמספקת עמותת הצליאק לצליאקים מופיעה רשימה של יצרני התבלינים שניתן לסמוך עליהם בעניין. לחליפין אפשר לתבל במעט מאוד זעתר או תימין טרי, קצוץ דק מאוד. במקום זוקיני (קישואים כהים) אפשר להשתמש קישואים רגילים. במקום בצל סגול אפשר להשתמש בבצל רגיל. כדאי להכין את כל הירקות מראש לפני התחלת טיגון הבצל.

 

המרכיבים (לתבנית פיירקס בגודל 25X22 לערך):

5 כפות שמן זית

2 בצלים סגולים, קלופים וחתוכים לרצועות דקות

5 זוקיני, שטופים היטב ופרוסים לעיגולים דקים

1 שורש סלרי, קלוף, שטוף ומגורר/קצוץ דק

100 גרם גבינה צהובה איכותית (מכל סוג), מגוררת

250 גרם גבינה בולגרית מעודנת 3-5%, חתוכה גס

250 גרם לבּנה עיזים 5% או גבינה לבנה 5%

4 ביצים L

1 כף זעתר יבש (תבלין זעתר ללא גלוטן)

2 כפות קמח ללא גלוטן (להשיג בחנויות טבע)

כלים: פומפייה או מעבד מזון

 

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל-175 מעלות ומשמנים תבנית בכף שמן זית.
  2. מחממים 2 כפות שמן זית בסיר רחב על אש גבוהה.
  3. מוסיפים בצלים סגולים פרוסים ומטגנים עד להזהבה בינונית.
  4. מוסיפים פרוסות קישואים ו-2 כפות שמן זית ומטגנים עד להזהבה בינונית.
  5. מוסיפים שורש סלרי קצוץ/מגורר, מנמיכים לאש בינונית ומטגנים במשך 3 דקות עד להתרככות מספקת.
  6. מעבירים את כל הירקות למסננת מעל צלחת, להגרת נוזלים.
  7. בקערה גדולה טורפים בעזרת מטרף ידני (או מעבדים במעבד מזון): גבינה צהובה מגוררת, גבינה בולגרית, לבּנה עיזים, ביצים וזעתר, עד לקבלת עיסה חלקה. אם רוצים, טועמים ומתקנים תיבול עם מלח, אך בעקרון אין צורך במלח משום שהגבינות מספיק מלוחות ואין צורך בפלפל משום שעושר טעמי הירקות והזעתר מספיק בהחלט.
  8. מערבבים את הירקות עם הבלילה.
  9. מוסיפים קמח ללא גלוטן ומערבבים.
  10. יוצקים לתבנית, מיישרים ומכניסים לתנור החם. אופים כחצי שעה או עד להתייצבות טובה והשחמה נאה. מוציאים, מצננים כעשר דקות ומגישים.


פשטידת זוקיני, בצל סגול וגבינות בניחוח זעתר (צילום: יעל גרטי) 

 

  • בקרוב: מדריך לעוגות נטולות גלוטן 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אחת בשביל הצליאקים - פשטידת זוקיני, בצל סגול וגבינות
צילום: יעל גרטי
צילום: שירן כרמל
רוצים לכתוב ליעל? ליחצו על התמונה
צילום: שירן כרמל
מומלצים