שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שירים ויצורים: בחדר העבודה של רחל חלפי
    "מדהים עד כמה המערכת סביבנו רוחשת חיים - חיות, צמחים ועצים. גם רהיט שמלווה אותנו שנים הוא לא רק המעטפת, יש שם משהו שנאגר ומנסה לומר את דברו". פגשנו את המשוררת רחל חלפי בחדר העבודה שלה לשיחה על ספרה החדש

    רחל חלפי נוהגת לכתוב שירים בלי להביט בהם שוב במשך הרבה זמן. הכתיבה נכנסה לחייה של בשנות העשרה המוקדמות, כאשר מצאה את עצמה כותבת שורות שיריות על פיסות נייר, מעטפות ופנקסי צ'קים, תוך כדי חיי היום-יום. בנקודה מסוימת החומרים הצטברו עד לכדי כתבי יד, שהפכו אותה למשוררת, ועד היום היא אינה משתמשת בסימני פיסוק.

     

    רחל חלפי בביתה (צילום: הילה ספאק)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בספרה "ספר היצורים" שיצא לאחרונה, חוזרת חלפי אל השירים הישנים לצד כאלו חדשים, שעוסקים רובם ככולם בהתבוננות בטבע, בדומם ובמה שמעבר לו. כבר מגיל קטן נהגה לכתוב על יצורי מים, ואלו התאגדו כעת לספר שלם. על עטיפת הספר מופיע ציור צבעוני של אמה של רחל, מרים חלפי, פסלת ומשוררת מוערכת, מהתקופה בה טרם כתבה שירים ועסקה בעיקר בפיסול ובציור. "יש בציור הזה שתיקה ומסתוריות שמאפיינת חלק מהטקסטים", היא אומרת.

     

    בציור נראות מעין שתי איילות ללא פרטי גוף ריאליסטים, מה שהופך אותן, בעיני רחל, ליצורים המתאימים לשירים הכתובים. "מדהים עד כמה המערכת סביבנו רוחשת חיים, חיות, פרחים ועצים. גם רהיט שמלווה אותנו שנים הוא לא רק המעטפת. יש שם משהו שנאגר ומנסה לומר את דברו". שירים מתוך "ספר היצורים":

     

    הדג הפַּסָּל

    אֲנִי הַדָּג הַמְפַסֵּל

    בַּחֹמֶר הַקָּשֶׁה מִכֹּל

     

    אֲנִי מְפַסֵּל בַּמַּיִם

    וְהַמַּיִם מְקַבְּלִים אוֹתִי כְּמוֹ אִשָּׁה בְּשֵׁלָה

    כְּאִלּוּ תָּמִיד

    כְּאִלּוּ כְּבָר לֹא

     

    אֵין רֶגַע אַחֲרֵי הַגִּלּוּף

    אֵין רֶגַע לִפְנֵי

    רַק רַעַד הַמַּיִם שֶׁבֵּין הַזְּמַנִּים

     

    רְאוּ אֵיךְ

    כַּמָּה יָפִים יָצְאוּ מִתַּחַת יָדִי

    חוֹמְקִים כָּעֳפָרִים נִבְהָלִים

    מַיִם מְפֻסָּלִים!

     

    לְפַסֵּל אַהֲבָה

    אֵיךְ לְפַסֵּל אַהֲבָה תּוֹךְ מַיִם

    רוֹשְׁפָה בִּי פְּנִימָה

    וְיָדִי לָשָׁה בַּמַּיִם רוֹצָה לְהַקְפִּיא אַהֲבָה

    וְהַמַּיִם שׁוֹטְפִים אֶת הָאַהֲבָה

    וַאֲנִי מְעַצֵּב אוֹתָם בְּעַצְבוּת יְרֻקָּה

    וְהֵם מְכַסִּים עָלַי בִּשְׂמִיכָה עֲמֻקָּה

     

    כְּאִלּוּ יָפָה לָנוּ שְׁתִיקָה

    1963

    דג מאכל

    מָתַי תֵּאֵר לְעַצְמוֹ כִּי דַּוְקָא

    הוּא, הַמְכֹעָר מִכֻּלָּם,

    יִהְיֶה לְדַג־הַבְּחִירָה

    יָבוֹא בְּעַצְמוֹת אוֹכְלָיו

     

    אַף בְּנִשְׁפֵי־הַחֵשֶׁק שֶׁלַּתְּהוֹמוֹת

    שָׁם זָרַע זְרָעִים אֵינְסְפוֹר

    לֹא פִּרְפֵּר בְּעֹז

    כְּמוֹ בָּרֶשֶׁת

     

    אַף כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן בָּרְאִי הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁשְּׁמוֹ מַיִם

    בְּתִקְוָה לְיֹפִי

    לֹא הָיָה נוֹעָז

    כְּמוֹ שְׁלשָׁה יָמִים בָּרֶשֶׁת

     

    אִלּוּ רָאָה כֵּיצַד

    מִתְקַשֶּׁה זְנָבוֹ כִּזְנַב־

    עֵץ מְגֻלָּף שֶׁל נִימְפָה עַתִּיקָה

    בְּרֹאשׁ אֳנִיָּה סְקַנְדִּינָבִית

     

    אִלּוּ רָאָה כֵּיצַד

    מֻשְׁחָת מְעַט־יָפְיוֹ בְּתוֹךְ הַסִּיר

    כֵּיצַד נִפְתָּח פִּיו הַפֶּסִּימִי

    בִּשְׁאֵלָה

     

    אִלּוּ חָזָה כֵּיצַד הוֹפְכִים חַיָּיו

    לְמוֹתוֹ הַדָּשֵׁן שֶׁל דָּג מְמֻלָּא

    אִלּוּ רָאָה כֵּיצַד מַלְבִּינוֹת עֵינָיו כֵּיצַד נוֹפְלוֹת פָּנָיו

    כֵּיצַד נוֹקְשׁוֹת שִׁנָּיו לִפְנֵי סְעֻדַּת־שַׁבָּת

     

    הזנב של אֵלָה

    לאֵלָה ולדָדי

     

    לְאֵלָה הַזָּנָב מְחֻבָּר יָשָׁר לַלֵּב.

    קְצָת שִׂמְחָה — קְצָת נִעֲנוּעַ.

    הַרְבֵּה שִׂמְחָה — הַזָּנָב מִתְנַדְנֵד חָזָק מִצַּד לְצַד.

    לֹא עוֹבֵר חֶלְקִיק שְׁנִיָּה שֶׁל רַחַשׁ לֵב

    בְּלִי הַתַּרְגּוּם הַסִּימוּלְטָנִי לִזְנָבִית.

    מַה זֶּה? מַעֲרֶכֶת עֲצַבִּים מְשֻׁתֶּפֶת?

    אוֹ שֶׁמָּא הַזָּנָב הוּא מוֹשַׁב הָרֶגֶשׁ?

    אוֹ שֶׁמָּא הַלֵּב שֶׁלָּהּ הוּא שְׁלוּחַת

    הַזָּנָב שֶׁלָּהּ שֶׁהוּא שְׁלוּחַת

    הַלֵּב שֶׁלָּהּ?

     

    אֵלָה אֵלָה כַּלְבָּה רִגְשִׁית כָּזֹאת

    מִן הַזַּרְבּוּבִית הָרוֹטֶטֶת הַלַּחָה

    אֶל קְצֵה זְנָבֵךְ הַשָּׁחֹר הַמְפֹאָר

    כֻּלֵּךְ לֵב

     

    אֵיזֶה יֹפִי לָךְ, אֵלָה

    אֵיזֶה לֵב אָרֹךְ לָךְ, אֵלָה

    אֵיזֶה לֵב גָּדוֹל לָךְ, אֵלָה, אֵלָה

     

    רחל חלפי מתגוררת בתל אביב. במהלך חייה עבדה כעורכת תוכניות דוקומנטריות בקול ישראל, בקולנוע ובטלוויזיה, וכן כתבה בעיתונות. על עבודתה הספרותית זכתה חלפי בפרסים רבים, ביניהם פרס ביאליק ופרס ראש הממשלה. מבין ספרי השירה שפירסמה: "נפילה חופשית", "אהבת הדרקון", "מקלעת השמש", "תמונה של אמא וילדה", "שירים לדניאל", ועוד.


     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רחל חלפי. ללא סימני פיסוק
    צילום: הילה ספאק
    הטבות למנויים
    מומלצים