שתף קטע נבחר

אישור הביומטרי: האבסורד של ועדות הכנסת

בחודשים הקרובים יתחילו לאסוף מאיתנו טביעות אצבעות ויצלמו אותנו בצורה ממוחשבת למאגר ביומטרי. הזדמנות להציץ פעם נוספת על איך התקבלו ההחלטות על הניסוי הגדול

לפני מספר חודשים פרץ לתודעה הישראלית מחזה חדש מבית היוצר של רועי צ'יקי ארד ויונתן לוי, הז'אנר התיאטרלי של ארד ובן-עמי היה מיוחד: לראשונה, הם לקחו פרוטוקול של ועדת כנסת והפכו אותו למחזה, "אנרגיות טובות" שמו. רק על ידי צפיה במחזה מגלה אזרח ישראלי שחקיקה אינה בהכרח תהליך שהציבור רוצה להיות מעורב בו; מטקסט המחזה עולה שישראל היא מדינה שכובשת עצמה בתוך האבסורד.

 

בשבוע שעבר שוחרר פרוטוקול של ועדת הפנים מיום 02.06.2011, אותה ועדה שהתכנסה כדי לדון באישור הפיילוט של המאגר הביומטרי. בדיון בן ארבע השעות נדרשה הכנסת לשמוע את דעתם של מומחים על כיצד יש להקים מאגר ביומטרי ועל כיצד יש לבחון את הצלחתו, תועד בווידאו והועבר בשידור חי ב-ynet. אלא, שקריאה של הטקסט (להורדה - rtf) נותנת לנו פרספקטיבה על כמה אבסורדי הולך להיות המאגר הביומטרי אם זו רמתם של מקבלי ההחלטות שמאשרים אותו.

 

בחודש דצבמר 2009 התקבל חוק המאגר הביומטרי; החוק הוא פשרה, שהתקבלה בגלל לחץ ציבורי רב, שקבעה כי תחל תקופת ניסוי של שנתיים שבמהלכה ייחבנו אופן היישום של החוק, נחיצות המאגר, המידע שיש לשמור במאגר ואופן השימוש בו (סעיף 41 לחוק, זהירות: קובץ PDF). אז, כיוון שהובטח לנו שבמהלך השנתיים בהן יערך הניסוי יבחן המחוקק את הנושאים האלה, שמתי פעמי לכנסת.

 

למחוק את הסעיף

הקריאה של הפרוטוקול, היום, מאפשרת לנו לראות בדיוק כיצד המדינה, שמקבלת מאיתנו את המידע הרגיש ביותר שלנו, טביעות האצבע, הולכת להתייחס אליו. הציטוטים שמובאים כאן נערכו כדי לשמור על רצף לוגי, אבל משמעות הציטוט לא הוחלפה והם לא הוצאו מהקשרם. בתחילת הדיון, למשל, התלונן יהשע שופמן, יושב ראש המועצה לפרטיות, שהתקנות לא היו זמינות לעיון הציבור מספיק זמן לפני הדיון.

 

היו"ר מאיר שטרית: אתה רוצה לומר לי שפרסמו את כל התקנות הממשלתיות בציבור לפני הבאתם לדיון בכנסת?

יהושע שופמן: לא, ב---

היו"ר מאיר שטרית: לא דובים ולא יער.

אבנר פינצ'וק: אדוני, זה לא מצחיק, יש הנחיית יועץ משפטי בעניין.

היו"ר מאיר שטרית: לפעמים כן, לפעמים לא.

אבנר פינצ'וק: יש הנחיית יועץ משפטי לממשלה ב---

היו"ר מאיר שטרית: סלח לי, מאחר שאני חי בכנסת הזו הרבה מאוד שנים, אז היו הרבה תקנות שפורסמו והרבה תקנות שלא פורסמו.

אבנר פינצ'וק: זה לא בסדר.

היו"ר מאיר שטרית: מה לעשות, אני יכול להעיד על זה יותר טוב מכולם.

 

נשאל עצמנו גם כיצד מודדים את הצלחת הניסוי, כיוון שבתום אותם שנתיים אמורה הכנסת לבוא ולהקשיב לגורמים המקצועיים. וובכן, הצו שהתקבל לא הגדיר מדדים. כשעמדנו על כך בדיון, זה נשמע בערך כך:

 

יהונתן קלינגר: איפה מופיע בצו המדדים?

נעמה פלאי: ---זה לא נכון יהיה לכתוב את זה בצו.

היו"ר מאיר שטרית: אפשר למחוק את הסעיף.

יהונתן קלינגר: אבל אז אין לך מדדים להצלחה.

 

זה לא מחקר

הצו החשוב שאמור היה לבדוק כיצד אפשר להגדיר את ההצלחה במדדים שניתן לראות אם הניסוי הצליח לא ממש מכיל מדדים; אוקי, הכל היה בסדר, אבל באחד הרגעים התעקש אבנר פינצ'וק, נציג האגודה לזכויות האזרח, לוודא שהפיילוט באמת ישקף מדגם מייצג של האוכלוסיה בישראל, וזה מה שקרה:

 

אבנר פינצ'וק: אני רוצה שיוודאו שיש פה מדגם מייצג.

היו"ר מאיר שטרית: למה מדגם מייצג?

אבנר פינצ'וק: כי כל מחקר, אדוני---

היו"ר מאיר שטרית: עם כל הכבוד, זה לא מחקר. תסלח לי, זה לא מחקר ולא הולכים לעשות שום מחקרים, הולכים לעשות פיילוט וולונטרי למי שמעוניין להירשם במאגר הביומטרי ולקבל תעודה ביומטרית. זה הכל. זה לא מדגם מייצג, לא מחקרים---

 

אוקי, אז לא מדובר במחקר שאמור לבדוק את נחיצות העניין וגם לא את המדדים, אז לפחות בואו נצוק תוכן למשתנים המדעיים שאנחנו אמורים לא לבדוק ולא לפי מדדים: לרגע אחד ניסינו לדבר עם שטרית על בדיקת הנחיצות, וזה מה שיצא:

 

היו"ר מאיר שטרית: לא, החוק לא מטרתו לבחון את הנחיצות. החוק הוא להקים מאגר.

 

מוכנים להשתתף בניסוי?

לבסוף, כשנסינו להכניס קצת מתודולוגיה מדעית פנימה, זה מה שיצא:

 

יהונתן קלינגר: כמו כל ניסוי צריך לעשות גם קבוצת ביקורת וגם קבוצת מבחן ולכן צריך להגדיר את זה אולי גם פה איכשהו.

היו"ר מאיר שטרית: מה זה קבוצת ביקורת?

 

למרות שברור לנו מה החוק אומר, יושב ראש הועדה די היה סגור על עצמו שהוא לא חייב לערוך ניסוי:

 

היו"ר מאיר שטרית: הניסוי נועד לבחון את הפקת התעודות הביומטריות, לא אם לעשות מאגר או לא לעשות מאגר.

 

אז כפי שאנחנו רואים, ועדה בכנסת התכנסה לשמוע כיצד יש לערוך תכנית ניסוי ולפקח על הממשלה. במקום זה, קיבלנו הצהרה שלא מדובר בתכנית ניסוי, שאין קבוצת ביקורת ושאין מדדים להצלחה. כלומר, עוד שנתיים, כשיצטרכו לבדוק אם הפיילוט יצליח, לא ידעו איך לבדוק את זה. 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מדגם? מייצג? צילום ארכיון של שטרית
צילום: נועם מושקוביץ
מומלצים