שתף קטע נבחר

יש אנשים שבונים רמקול לבד

לא חייבים לקנות רמקולים מן המוכן. יש מי שמכורים להבדלים הקטנים בסאונד - ואוהבים להגיד "את זה אני בניתי": המדריך הזה מיועד להם

<< מכון התקנים שרף לכם רמקול? אתם לא לבד

 

יש שלושה סוגים של מכורים לאודיו: אלו שרוכשים את המוצר המוגמר, אלו שנהנים לשדרג את מה שיש להם, ואלו שנהנים לבנות את מה שיש להם מאפס. אני למשל לא מסוגל לבנות מכשירי אודיו. אבל אנשים כמוני, תתפלאו לשמוע, הם רק מיעוט בתחום. אודיופילים רבים שאני פוגש מצהירים כי אין להם כל בעיה לפתוח מכסה של מכשיר ולשפר אותו - וחלקם גם בונה את הציוד בעצמו.

 

כמעט כל אחד, אם יש לו קצת כישרון בידיים, יכול להביא רמקול לסאונד טוב. האתגר: להביא רמקול לכך שיישמע מצויין. כל זה מצריך ניסיון, זמן, ציוד מתאים וכמובן גם כסף, לעיתים הרבה כסף.

 


 

רמקול טוב הוא מכונה משולבת

בניית רמקולים דורשת ידע רב ומעמיק ברמה טכנית גבוהה באלקטרוניקה ואקוסטיקה. היכרות עם יחידות (אלמנטים של רמקולים), רכיבי קרוס ולדעת בדיוק מה יתאים למה. בעבר הייתי בטוח שאם יש לי תוכנה לחישוב נפח התיבה זה אמור מספיק לבניית רמקולים. זו אינה טעות משום שזה בדיוק מה שצריך על מנת לבנות רמקול, ואולי אפילו על זה הייתי מוותר ובונה ישר על פי ההגיון שלי, אך הבעיה מתחילה כאשר רוצים לבנות רמקול איכותי שיישמע בהתאם. כאן, להבדיל מאלקטרוניקה, יחסי הגומלין המובילים לצליל טוב אינם רק בין רכיב חשמלי כזה לאחר ואיך יסתדרו יחד. יחסי הגומלין כאן הם בין החדר, התיבה, היחידות והקרוס. הרמקול הוא היחיד שמשדר את המוסיקה באופן ישיר למאזין. לכל רכיבי השרשרת יש כמובן משמעות אדירה אבל הרמקול, אם הוא לא מתוכנן ובנוי היטב, ישפיע בצורה קריטית ביותר על התוצאה.

 

צריך לדעת הרבה כדי לייצר רמקול טוב: אלקטרוניקה, אקוסטיקה, היכרות עם האלמנטים השונים שנכנסים לרמקול, וגם להבין איך הדברים האלו משתלבים. רק הרמקול משמיע את הצליל שהמאזין שומע; אבל האיכות של הצליל הזה תלויה בשרשרת ארוכה ועדינה של רכיבים: החדר, התיבה שהרמקול נמצא בה, רכיבי ה"קרוס", וכן הלאה וכן הלאה. אפילו לדבק יש משמעות.

 

דבק, אמרת?

כן, הדבק. אם הדבק (וגם הברגים שמחזקים את התיבה) לא מתאימים בדיוק לסוג החומר:

 

1. התיבה תשתחרר והרמקול יהפוך להיות ערימת רכיבים על הרצפה שלכם;

2. הסאונד ישמע בולט מדי, לא מאוזן;

3. היחידות ישחררו אט אט את הברגים - ושוב, ערימת רכיבים על הרצפה שלכם.

 


 

הכי יקר - לא בהכרח הכי נכון

הדעה הרווחת היא שהיחידות הכי יקרות, הרכיבים הטובים ביותר, העץ הנחשב ביותר והדבקים האיכותיים ביותר הם ערובה למוצר איכותי. למעשה לא המחיר של הרכיבים השונים, אלא ההתאמה ביניהם, היא הסוד לרמקול טוב. לפעמים מדברים על יחידות מסוימות שעברו שינויים עבור רמקול ספציפי. לא תמיד מדובר בשינויים מבורכים. לעתים, שינויים אלה, מספרים על יחידה פחות איכותית, אך השילוב של יחידה זו עם התכנון הספציפי יהיה טוב יותר מכל יחידה אחרת - יקרה ככל שתהיה.

 

ספייקים, גומיות, או אולי בלי רגליים בכלל?

כל רמקול, בהתאם לתכנון שלו, מונח בצורה מסוימת על הרצפה. יש כאלו שהם חסרי תומכות ("רגליים") ואותם מעמידים ישירות על הרצפה. לדוגמה, יצרנית הרמקולים VMPS לא ממליצה על ספייקים בכלל. הם טוענים שהתיבה נועדה לעמוד ישירות על הרצפה.

 


  

רמקול בבניה ביתית - עולה פחות כסף?

אם החיסכון הכספי בהשוואה מול רמקול מוכן הוא זה שהכי מפתה אתכם ליצור באופן עצמאי, יש לי חדשות רעות עבורכם - ברוב המקרים התוצאה הסופית יקרה יותר.

 

חישוב של עלויות חומרים בלבד הוא דבר שגוי מהיסוד. סך שעות העבודה והציוד הנדרש לבניית המוצר, התקלות בדרך, ההוצאות הבלתי צפויות מסתכמים בסכום שקשה מאוד לתמחר. תחשבו כמה אתם מרוויחים לשעת עבודה וכמה שעות כאלה מושקעות ברמקול שלכם. בקיצור: רמקול בונים בשביל הכיף. כסף לא תחסכו מזה.

 

מה יוצא לנו מזה?

כיף, סיפוק, תעסוקה, מוצר שמתאים בדיוק לטעם האישי והידיעה שאת זה - אתה בנית לבד. מה שבטוח הוא, שהידע שנרכש במהלך הבניה יהפוך אתכם למומחי אודיו לא קטנים.

 

בדיגיטאון 2011 כבר הייתם? >>

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דרך אגב, לא משתמשים בפטיש על ספיקרים
צילום: ליאור קורן, dtown
מומלצים