"הַלֵּב יִשָּׁאֵר אַחֲרוֹן": שירים מאת מירון ח. איקסון

אדם מוֹכֵר

אָדָם מוֹכֵר אֶת חֲפָצָיו

וּלְעוֹלָם מוֹתִיר לְעַצְמוֹ אֶחָד מִמֵּאָה,

הוֹלֵךְ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת הַהֲפוּכִים

כְּמוֹ צִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ

וְנֶחְבַּט בּוֹ כְּכַדּוּר שֶׁל יְלָדִים.

אָדָם אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אַתְּ נֶעֱזֶבֶת מִמֶּנִּי

חוּץ מִשַּׂעֲרוֹתֶיךָ, חוּץ מִיָּדֵךְ, חוּץ מֵרַגְלְךְ,

חוּץ מִלַּיְלָה אֶחָד בְּכָל שְׁלֹשִׁים,

הֲרֵי אֲנִי לָךְ כְּמִשְׁקָפַיִם

אֲשֶׁר הֶעֱבִירוּ לְעַצְמָם אֶת הָרְאִיָּה.

אָדָם חוֹזֵר לְבֵית אִשְׁתּוֹ וְאוֹמֵר:

מֵעַכְשָׁו אֲנִי אוֹהֲבֵךְ

אַךְ לֹא אֶת מְקוֹמוֹתַיִךְ,

מֵעַתָּה אֲנִי לָךְ

לְבַד מִנְּשִׁיקוֹתַי שֶׁגּוּפִי בִּטְּלָן.

"הלב ישאר אחרון" (עטיפת ספרו של איזקסון)

הלב האחרון

עַכְשָו כְּבָר בָּרוּר –

הַלֵּב יִשָּׁאֵר אַחֲרוֹן

הוּא הֶחָזָק יוֹתֵר,

הָרַגְלַיִם שֶׁמְּקַבְּלוֹת מִמֶּנּוּ רִיצָה

תִתְקַשֶּׁינָה לְהָשִׁיב לוֹ כֹּחַ

וְגַם הַבֶּטֶן הָעִקָּרִית

יוֹדַעַת יוֹתֵר מִדַּי פְּחָדִים.

לִבּוֹ הֶחָזָק שֶׁל אָדָם

יוֹדֵעַ לְהִשָּׁאֵר בַּסּוֹף,

אַחֲרֵי הַגִּדּוּלִים הַיָּפִים לָעַיִן

אוֹ מְכַרְסְמֵי הַדָּם

שֶׁנָּטְשׁוּ אֶת אַהֲבַת הַגִּנָּה

וְעָבְרוּ לְחַזֵּר בְּתוֹךְ הָעֲצָמוֹת.

הוּא יִשָּׁאֵר אֶצְלִי אַחֲרוֹן

אֲפִלּוּ אַחֲרֵי הַמֹּחַ,

שֶׁעֲדַיִן מִתְעַקֵּשׁ לְהָבִין נֻסְחָאוֹת,

וְאַחֲרֵי הַחוֹף הַקָּטָן שֶׁהִזְדַּקֵּן

וְהַפָּנִים שֶׁאֵינָן שׁוֹכְחוֹת לְשַׁקֵּר

וְהַבַּקָּשָׁה שֶׁנִּשְׁכְּחָה בַּתָּא הַנָּעוּל

שֶׁל הַיַּלְדָּה בַּכִּתָּה הַמַּקְבִּילָה.

ר י ק ו ד

הַזָּקֵן בְּכִסֵּא הַגַּלְגַּלִּים כְּבָר יוֹדֵעַ:

כְּשֶׁהַמְּטַפֵּל הַפִילִיפִּינִי רוֹקֵד הַטִּיּוּל יִתְנַהֵג אַחֶרֶת,

לֹא רַק הַשְּׂדֵרָה תַּחֲלִישׁ אֶת הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל

גַּם הַכְּבִישׁ לָרִאשׁוֹנָה יִסּוֹג לְאָחוֹר

כְּדֵי שֶׁרַחֲבַת הָרִקּוּדִים תִּגְדַּל.

זֶה אוֹתוֹ מְטַפֵּל שֶׁכְּבָר הִסְפִּיק לִרְחֹץ אֶת מִשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה

עַל לוּחַ הַשַּׁחְמָט הַיָּשָׁן,

וּלְהָבִיא מֵאֶרֶץ הֶחָלָב אֶת הַמַּשְׁקָאוֹת שֶׁהֵם גַּם מָזוֹן,

לְהַעֲבִיר אֶת הַכֶּתֶם הֶחָדָֹש לְמָקוֹם ֹשֶאֵלָיו לֹא מַגִּיעִים

וּלְהִזָּכֵר כֵּיצַד אוֹמְרִים 'מַאֲבָק'

בִּשְפַת יַלְדוּתוֹ ֹשֶל הַזָּקֵן.

עַכְשָׁו הוּא רוֹקֵד בַּשְּׂדֵרָה

לְיַד הָעֵץ שֶׁקַּו הַדְּמָמָה וּבֹר הָרַעַשׁ נִגְּנוּ בּוֹ יַחַד,

מְחַדֵּשׁ צְעָדִים וּמְבַטֵּל מַחֲלָה

כְּמוֹ לוֹחֵם אוֹ תַּלְמִיד חָכָם

הַמְצָרֵף כַּוָּנָה לִמְחִיקָה.

השירים לקוחים מתוך ספרו של מירון ח. איזקסון "בפעם הזאת". איזקסון הוא משורר וסופר, חתן פרס נשיא המדינה לספרות ופרס קוגל. נשוי לעפרה ואב לשבעה ילדים.