שתף קטע נבחר

"פורגי ובס": סערה בעקבות עיבוד מחודש לאופרה

עיבוד חדש לאופרה "פורגי ובס" שהיתה לאבן דרך בתרבות האמריקנית ושינוי הסוף לאופטימי, הקפיצה את הפיוזים לסטיבן זונדהיים. ברודווי תוהה: למה חייבים "לרענן" יצירות מופת?

זה התחיל כידיעה קטנה שהתפרסמה בעיתון ה"ניו יורק טיימס" לפני כשלושה חודשים וסיפרה על הפקה מוזיקלית חדשה שמבוססת על האופרה האהובה, "פורגי ובס", שכתבו במשותף הגרשווינים ודובוז הייווארד. "הגרסה החדשה מכוונת לקהל של היום ותכלול עיבודים לפרטיטורה המפורסמת של ג'ורג' גרשווין באופן שיקרב אותה יותר למחזמר מאשר לאופרה", מסרה עם פרסום הידיעה הבמאית דיאנה פאולוס ולא דמיינה את גובה הלהבות שיצית משפט פשוט אחד.


"פורגי ובס". הגרסה המקורית של בית האופרה מקייפטאון 

 

"שיפוץ" הטקסט המקורי של האופרה הופקד בידי המחזאית סוזן לורי פרקס, זוכת פרס פוליצר. על התאמת העיבודים המוזיקלים לגרסת המחזמר, הופקדה הצ'לנית והמלחינה האמריקנית דיידרה מוריי. בכתבה שפורסמה בסוף השבוע ביומון האמריקני הודגש כי על מנת להפוך את הקלאסיקה האופראית מ-1935 למחזמר מסחרי שיציג על במות ברודווי, נוספו סצנות ושורות מחץ לדיאלוגים הקיימים, והומצאו פרטי ביוגרפיה לדמויות המרכזיות.

 

השינוי הרדיקלי המרכזי, שעורר מהומה גם בסוף השבוע האחרון, קשור בשינויים שהוכנסו בסוף המחזה, שנחשב לאבן דרך בתרבות האמריקנית. השינויים נועדו לייצר פינאלה אופטימי יותר מזה המקורי.

 

דמויות גדולות מהחיים

בין המתנגדים המרכזיים לניסיונות "לרענן" את היצירה עומד המלחין סטיבן זונדהיים. במכתב חריף שנשלח לעורך ה"ניו יורק טיימס" ופורסם ביום חמישי האחרון, תוקף זונדהיים בהרחבה את הרעיון לשיפוץ האופרה וכותב: "הבוז שחשות היוצרות כלפי האופרה מדהים. גברת פאולוס אומרת שבאופרה אינך מצליח להכיר את הדמויות כבני אדם ואם להתייחס לדבריה בנדיבות, מדובר בבורות מכוונת.

 

"הדמויות הללו הן מהשופעות חיים ביותר מבין אלה שנכתבו לתיאטרון המוזיקלי, כפי שהוכח שוב ושוב בהפקות שאולי חתכו כמה מהדיאלוגים והקטעים המוזיקלים, אבל מעולם לא כתבו מחדש או עוותו אותם. פאולוס רוצה והזמינה סיפורי רקע על עברן של הדמויות. היא מספקת לפורגי דיאלוג שיסביר כיצד נעשה נכה ולא תופשת שפורגי, בס, קראון, ספורטין-לייף והאחרים הן דמויות ארכיטיפיות שיועדו להיות גדולות מהחיים.

 

"ריפוד בפרטים 'ריאליסטיים' יצמצם אותן לרישומי עיפרון. מה היה קורה אילו היתה מניחה אי פעם את ידיה על 'טוסקה' או 'דון ג'ובאני'? פאולוס היתה מן הסתם מוסיפה אריה או שתיים שיסבירו כיצד נעשתה טוסקה לכוכבת ומבקשת חומר משלים על ילדותו האומללה של דון ג'ובאני שיסביר מה הפך אותו לזנאי חסר מצפון".

 

זונדהיים יוצא חוצץ גם נגד טענותיה של הבמאית לפיהן קהל רוכשי הכרטיסים העכשווי דורש דמויות מובנות. "פאולוס מתנשאת על הקהל", טוען זונדהיים, "אני שמח שהיא מדברת בשם כולנו, הצופים חסרי הסבלנות. אם היא למבינה את בס וצריכה 'לחפור' במחזה, ברור שהיא חושבת שהמחזה הוא עי-חורבות ואם כך מדוע היא מביימת אותו? יכול אולי להיות שהבעיה היא בחוסר ההבנה שלה?".

 

גם את המחזאית, סוזן לורי פרקס, לא השאיר זונדהיים מחוץ לטווח האש. זונדהיים מצטט ראיון עם פרקס בו היא מגנה לדבריו על "עבודת החפירות" בטקסט המקורי ואומרת: "רציתי לעבות את שתי הדמויות הראשיות כדי שלא יהיו דמויות קרטון שטוחות. אני חושבת שזה מה שרצה ג'ורג' גרשווין ואילו היה חי, היה חוזר לסיפור של 'פורגי ובס' ועושה שינויים, כולל בסיום". בציניות האופיינית לזונדהיים הוא משיב לדברים וכותב: "מרגיע לחשוב שלגברת פרקס יש צינור ישיר אל גרשווין והיא רק מבצעת את העבודה בשבילו".

 

הבדל דקיק בין פרשנות להרס

זונדהיים מקדים תרופה למכה ומעלה מבעוד מועד טיעוני נגד בכל הנוגע לסתימת פיות. "אני יכול לשמוע זעקות נזעמות על חנק היצירתיות ועל דיכוי במאים שרוצים להעניק פרשנויות חדשות למחזות ומחזות מוזיקלים על מנת להביא 'פרספקטיבה חדשה' כפי שהם נוטים לומר.

 

אבל יש הבדל בין פרשנות וכתיבה מחדש מן היסוד", כתב המלחין והדגיש כי אינו שופט את ההפקה מראש אלא את גישתם של יוצריה כלפי היצירה והקהל. "יכול להיות שפאולוס והלהקה יוכיחו שההתנשאות שלהם משתלמת אך בשם האמת בפרסום, פרסמו את זה בהגינות בתור 'פורגי ובס של דיאן פאולוס' ולעזאזל עם 'פורגי ובס' האמיתי".

 

מכתבו של זונדהיים הציף את מערכת הטיימס בימים האחרונים במאות תגובות ויצר גם

שיח ערני במיוחד ברשת האינטרנט ובעיקר בבלוגים הקשורים בהפקות מוזיקליות ובעולם התיאטרון. ביומון האמריקני מדגישים כי מרבית התגובות למכתבו הפתוח של זונדהיים תמכו בעמדתו ואף השליכו מגלגולה של האופרה למחזמר - למצבו הכללי של התיאטרון האמריקני.

 

"זו הבעיה במצבו של התיאטרון בארץ הזו. ישנה הנחה מצדם של מפיקים ובמאים שהקהל או טיפש או חסר דמיון או שניהם", מצטט העיתון את אחד הטוקבקיסטים שהדגיש, "מה שהופך את יצירותיהם של זונדהים, גרשווין או שייקספיר לכל כך נפלאות הם החללים שמאפשרים לקהל למלא אותם בדמיונו שלו. הדמויות הופכות למלאות יותר דרך המחזה שגורם לקהל לעבוד".

 

בתגובה לדבריו של זונדהיים הוציאה הבמאית, דיאנה פאולוס, בסוף השבוע הודעה לעיתונות ובה נכתב: "כל הצוות האמנותי ושחקני ההפקה רוכשים אהבה אדירה וכבוד ל'פורגי ובס' ואנו אסירי תודה על התמיכה והעידוד שקיבלנו ממנהלי העזבונות של גרשווין והייוורד".

 

*סייע בתרגום: דורי פרנס


 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
זונדהיים. "פאולוס מתנשאת על הקהל"
צילום: gettyimages
לאתר ההטבות
מומלצים