שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "פנדמוניום": בין המדע לאמונה
    "פנדמוניום" של דריל גרגורי מספר על דל, שחי באמריקה עמוסת ישויות המשתלטות על אנשים תמימים. עבור מי שמחפש תשובות לשאלות קיומיות - הספר הזה יהווה אכזבה. הוא לא נותן את כל התשובות, אבל הוא עושה זאת בצורה נפלאה

    נחסוך לרבים את קריאת הסקירה הזו ונתחיל מהשורה התחתונה: "פנדמוניום" הוא ספר טוב ומהנה שמושך את הקורא מהעמוד הראשון ולא מרפה. הוא מתחיל ממקום בסיסי ופשוט ומציג עולם יוצא דופן שמשיק לעולם שלנו, ומשם לוקח אותנו למסע של אדם אחד שמנסה להיפטר מהשד האישי שלו, ותוך כדי מספק לנו הצצות, לא מספקות, אל העולם בו "פנדמוניום" מתקיים.

     

    שדים או השתקפויות? רצח ב"פנדמוניום" (עטיפת הספר) (עטיפת הספר ) (עטיפת הספר )
    שדים או השתקפויות? רצח ב"פנדמוניום" (עטיפת הספר)
     

     

    דל הוא גיבור הספר שלנו והוא חי בארה”ב של אמריקה שהיא בת דמותה של זו שאנו מכירים מסדרות הטלוויזיה, הסרטים, הספרים והקומיקסים. ההבדל הוא שבעולם הזה בו דל חי ישנן ישויות המשתלטות על אנשים וגורמים להם לבצע פעולות בניגוד לרצונם. חלק מהפעולות האלו לא מזיקות לאף אחד, התפרעויות רגעיות שכל מי שחי בתל אביב, ניו יורק או לונדון נתקל בהן. פעולות אחרות הן קצת יותר קשות - כמו רצח.

     

    הישויות האלו מכונות שדים בעולמו של דל, אך לא ברור כלל שזה מה שהן. מה שבטוח הוא שמדובר בהשתקפויות של אבטיפוסים תרבותיים שחלקן מוכרים יותר (כמו ה”קפטן” והסימן שהוא מותיר אחריו) וחלקן פחות (האקדוחן בעל המעיל הארוך). דווקא הדיאלוג הזה על המהות של ה”שדים” הוא שהופך את הספר למרענן ומקורי. יש מי שהשוו את הספר הזה ל”אלים אמריקאים” הנורא של ניל גיימן.

     

    גם אצל גיימן יש ישויות המסתובבות בעולם. חלק מהישויות האלו הן אלים מהעולם העתיק, אחרות הן האלים המודרניים, למעשה אבטיפוסים של החברה המודרנית. ההבדל הוא שבעוד "אלים אמריקאים" מכיל רעיון טוב וביצוע צולע לכל היותר, הספר של דריל גרגורי מספק הרבה יותר - משום שהוא לא מתיימר לספר סיפור ענק.

     

    אנשים מיואשים

    "פנדמוניום" מתרכז בדל, שהיה אחוז דיבוק כילד, ולאחר תאונה מגלה שהשד שהטריד אותו לפני כל כך הרבה שנים - חזר. בניסיון להיפטר מהגזרה הנוראית דל הולך לכל מי שהוא רק יכול להעלות על הדעת. הוא מדבר עם פסיכולוגים ורופאי מוח, אנשי דת ואנשים מפוקפקים עוד יותר. אפשר להבין מדוע הוא עושה זאת, אנחנו שומעים סיפורים על אנשים מיואשים והניסיון שלהם למצוא מזור למחלה גם בעולם שלנו, וכמו בעולם שלנו, גם דל עובר דרך שאינה ברורה וחדה בין המדע לאמונה.

     

    אחד הדברים המהנים בספר הם אותם הצצות אל העולם הגדול יותר, המקומות בהם אנחנו נחשפים להשפעה העמוקה שיש לשדים האלו על האנשים שמאכלסים את העולם, אבל גרגורי לא רוצה לספר לנו את הסיפור שלהם, ולכן אנחנו רק מתוודעים להם לרגע - וממשיכים הלאה. עבור מי שמחפש תמיד את כל התשובות הספר יהווה אכזבה, הוא לא נותן את כל התשובות והוא עושה את זה בצורה נפלאה.

     

    כמו הסיפור גם הקצב הופך מפתיע ככל שהספר מתקדם. כריכת הספר מצביע על הכיוון,

    וכך גם חלק מהאבטיפוסים שהספר מתאר. הסגנון הסיפורי נע מפרוזה רגילה ופנטסטית, לטירוף קצבי שמזכיר את ספרי הקומיקס, ובמיוחד את ספרי הקומיקס עליהם מבוססים רבים מהסרטים שיוצאו בשנים האחרונות. קומיקסים חיים בין עולם הספרות לעולם הקולנוע.

     

    התמונות שמספרות את הסיפור יכולות להיות סינמטיות, והטקסט המלווה אותן מוסיף רובד שסרט לא יכול לספק. להמיר את הסגנון הזה חזרה לספר קלאסי היא משימה לא קלה. לכן לא פלא שהספר זכה לכל כך הרבה שבחים עם יציאתו.

     

    "פנדמוניום" הוא ספר על התרבות שלנו ויש בו כל כך הרבה רבדים שמצליחים להעלות חיוך, ולהלחיץ במקביל. זה ספר שאפשר לקרוא בישיבה אחת, לחייך ולהניח אותו בצד. וזה גם מסוג הספרים שניתן לחזור אליהם, לקחת נשימה עמוקה ולקרוא לאט יותר, כדי לספוג את כל מה שקורה בין השורות.

     

    "פנדמוניום", מאת דריל גרגורי. תרגום דידי חנוך. הוצאת גרף. 284 עמ'.  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אמריקה שראינו בסדרות הטלוויזיה ב"פנדמוניום"
    צילום: MCT
    לאתר ההטבות
    מומלצים