מגזינים לטאבלט: יותר מסתם גירסה אלקטרונית
קונספטים למגזיני טאבלטים, שפיתחו סטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, מציגים את מגזיני הטאבלטים הקיימים באור מגוחך. האם בקרוב נוכל לגלוש במגזין רפואי אמיתי שגם נותן לנו את תוצאות בדיקות הדם בזמן אמת?
את לוחצת את כרית האצבע כנגד מסך הזכוכית של האייפד, טביעת האצבע נסרקת והטאבלט מציג לך את MedicMate. בזמן שאת מדפדפת בין מאמר על כושר גופני ביומיום למחקר חדש על השפעות חיוביות של פתירת תשבצים, האפליקציה מסתנכרנת עם התיק הרפואי שלך ומקפיצה הודעה: תוצאות בדיקת הדם הגיעו, ומסתבר שהכולסטרול שלך קצת גבוה.
עוד על טאבלטים:
משם את עוברת ל-tagmag, שמציגה לך כתבות ממגוון אתרים לפי נושאים שבחרת, על אחת הלהקות האהובות עליך שזכתה בפרס חשוב בארה"ב, עדכונים על מחאת העצמאים ו-10 המנות הכי טובות בירושלים. לא אכלת מהבוקר, את נזכרת.
קליק על outwhere, ואפליקציית המגזין נפתחת ומסתנכרנת עם ה-GPS, מזהה שאת לא בבית אלא בברצלונה ומקפיצה לך מסלול טיול בין מוזיאונים, שיחון עברי-ספרדי מקוצר ורשימת מסעדות מומלצות ברדיוס של חצי ק"מ. את בוחרת את קטגוריית מסעדות הדגים, מנווטת אל המסעדה עם הדירוג הגבוה ביותר ומתיישבת לארוחת צהריים.
האפליקציות המתוארות לעיל הן קונספטים למגזינים לטאבלטים (מחשבי לוח), שפיתחו סטודנטים במסלול האינטראקטיב במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. "הקורס התחיל בשם 'עיצוב מגזין אינטראקטיבי' והפך ל'עיצוב תוכן דינמי'", מספר המרצה רונן בש, בעל סטודיו העיצוב "בש אינטראקטיב" והמעצב הראשי של ynet לשעבר. "בהתחלה זה היה אתרים, אחר כך אייפון, ועכשיו זה טאבלטים בצורה מאוד חזקה".
"בהתחלה הרעיון היה להתמקד במגזין ניוז לטאבלט, אבל החלטתי שאני לא רוצה לסגור אותם בתחום הזה, אז ההגדרה היתה עיצוב מגזין טאבלטי, כמובן דינמי", אומר בש. "המטרה היתה לעשות שימוש בכל היתרונות והנקודות החזקות שיש לטאבלט, ואם צריך, להתמקד גם בדברים שמעבר למה שאנחנו מכירים בטאבלט. אם יש רעיון נורא מגניב שיעבוד רק עם טאבלט כפול, או פיצ'ר שמצריך תוסף לטאבלט – כל הדברים האלה הולכים. אם אתם רוצים לעשות שינוי חומרה, צריך להיות לזה צידוק קונספטואלי מאוד טוב. המגזין חייב לעבוד על טאבלט משודרג כי על טאבלט רגיל הוא לא יעשה את העבודה".
מי זוכר לעשות ממוגרפיה?
"אני אוהבת לטייל, מטיילת הרבה ושואפת לטייל יותר", אומרת בת-אל סבג, בת 26, שעיצבה את מגזין הטיולים אאוטוור. "הרעיון הוא להשתמש בכל האמצעים שהטאבלט מציע לך. המגזין מתייחס למיקום שאתה נמצא בו – אם אתה בבית אתה תקבל כתבות על כל מקום בעולם; אם אתה במוד של טיול ורחוק מהבית, אתה תקבל כתבות שמתאימות לאזור שאתה נמצא בו, מסלולים של האזור, כל דבר שקורה באזור שאתה נמצא בו כרגע וטיפים ממטיילים באזור הזה. אם המטייל נמצא לפניך במסלול אתה יכול לשאול אותו או לדבר איתו".
הקונספט נולד מצורך: "כמה שאני אוהבת את כל המדריכים שהשתמשתי בהם בטיול אחרי הצבא, לונלי פלאנט וכאלה, עכשיו הייתי בסין שוב ואמרתי, 'אם היתה לי אפליקציה כזאת זה היה מאוד עוזר לי'. הייתי בשנגחאי, ולהיכנס למיליון אתרים ולראות מה קורה זה לעבור על כמויות אדירות של תוכן בשביל למצוא מה שאתה צריך. באפליקציה יש אפשרות לקבל את החומר מתומצת בצורה הרבה יותר נוחה".
מגזין הבריאות מדיקמייט של לייה ניידיץ', בת 23, נולד מהרצון להימנע מהגעה מיותרת לקופת חולים. "הכל התחיל מזה שרציתי לעשות בדיקות כאלה – אם אתה רוכש את המגזין מגיעה מין קופסה עם כלים אישיים, וזה מאפשר לך לעשות כל מיני בדיקות, והמערכת תנתח את זה ותעדכן אותך במצב. יש מצלמה, אתה עושה 'אההה' והיא מצלמת לך את השיניים ואומרת, 'יש לך חור, האם אתה רוצה לקבוע תור?' אם כואב לך הגרון, זה בודק את הצבע של הלשון והגרון, ואומר לך, 'צבע כזה זה דלקת'. אם בעתיד הטכנולוגיה תאפשר את זה, ברור שהרבה יותר כיף לעשות בדיקות בבית מאשר לחכות בבית חולים".
כמו אאוטוור, גם מדיקמייט מתחלק למגזין כללי ומגזין מותאם אישית, כשבמקרה הזה ההתאמה היא למצבו הרפואי של הקורא. ניידיץ': "למשל, אם כתוב בהיסטוריה של קופת החולים שעברת התקף לב לא מזמן, המערכת תציע לך כתבות בנושא התקף לב. אם יראו שיש לך מחסור בוויטמין B בבדיקות דם, תקבל כתבות על מה זה ויטמין B, במה יש את זה, מה המחסור בזה גורם. כשהצגתי את זה, מישהו הציע לדחוף גם פרסומות לקנות ויטמינים".
מדיקמייט הוא לא סתם מגזין לייפסטייל, אלא המשכה המטובלט של הזירה הרפואית, מסבירה ניידיץ': "השגרה הישראלית כל כך עמוסה שאף אחד לא זוכר מה הוא צריך לעשות, וזה יכול לפגוע בבריאות. ידוע שנשים מעל גיל מסוים צריכות לעבור ממוגרפיה שנתית, ובגלל השגרה העמוסה אף אחד לא זוכר את זה. אז חשבתי להכניס מאפיין כזה במערכת, שברגע שהוא מזהה שעברה שנה מאז שהאישה עברה את הממוגרפיה, הוא מתריע, הוא אומר לה, 'שלום, במערכת כתוב שלא עשית ממוגרפיה שנה'. יש לאישה שלוש אפשרויות – או להתעלם ולסמוך על הזכרון שלה, או להזמין תור לבדיקה דרך המגזין, או, אם נגיד זה מצב שלא נוח לה, לבחור ב'תזכיר לי בעוד יומיים'. אם אתה עושה בדיקות דם, זה אומר לך 'בדיקות הדם שלך הגיעו, האם אתה רוצה לצפות בהן כעת?' תרופות שאדם לוקח – חשבתי להכניס את זה גם למגזין, המערכת יודעת אילו תרופות הוא צריך לקחת, הבנאדם קובע באיזה שעה הוא לוקח את התרופות, וזה יתריע לו".
"זה מגזין שהוא מאוד מאוד פרסונלי. מיועד לעניים שלך ולא של אף אחד אחר", מסביר בש את התניית הכניסה לאפליקציה בזיהוי ביומטרי. "תהליך הכניסה כלל תהליך זיהוי מאוד מוקפד, כי אתה לא יכול שמישהו יפתח את הטאבלט שלך ויתחיל לגלוש בתוצאות הבדיקות שלך".
גם טאגמאג הוא מגזין פרסונלי, אבל במקרה שלו מדובר באגרגטור, שמביא את תכניו ממקורות חיצוניים. "המשתמש יוצר לעצמו מגזין אישי (מכתבות המתפרסמות ברחבי האינטרנט) על-ידי הקלדת תגיות (מילות מפתח) המעניינות אותו", מסביר היוצר, ניר ייני, בן 27. "המשתמש מזין פרטים אישיים כגון אימייל, פייסבוק וטוויטר, והאפליקציה לומדת את המשתמש ואת מעגל החברים שלו ומביאה לו כתבות רלוונטיות יותר ויותר על פי המידע שהיא מקבלת. המשתמש יכול לסנן כתבות לא רלוונטיות ועל ידי כך ללמד את האפליקציה למקד עבורו את החיפוש אחר כתבות רלוונטיות. שם המגזין, טאגמאג, נגזר מהמושג 'ענן תגיות', tag cloud, ו'מגזין'. כמו בענן תגיות, ככל שהמילה מופיעה יותר פעמים היא גדלה בהתאם, כך גם במגזין, ככל שהחשיבות של הנושא גדולה יותר עבור המשתמש, כך היא תהיה יותר דומיננטית על גבי צג הטאבלט".
"הטאבלטים הם עתיד התוכן הכתוב"
יש לי אייפד כמעט ממתי שהוא יצא", אומר המרצה בש. "אמרתי להם שאני רוצה לראות בכל אחד מהתרגילים משהו שאני לא מכיר. עם כל הכבוד לממשק נקי ויישום מוצלח ועבודה שנראית נורא sleek, פה זה המקום להתנסות, ועדיף פרויקט שמנסה בגדול ונכשל בגדול מאשר הצלחה בטוחה, כי עשית משהו שכבר עשו לפניך ואתה מעצב נורא טוב".הקונספטים יהפכו למוצרים?
הקורס הזה הוא קורס ניסויי, כרגע המטרה שלו היא לא ליצור מוצר חי ועובד. אני לא חושב שיש אפשרות אמיתית לבנות בזמן של קורס מוצר אמיתי ושלם על כל האפיון שלו. השנה היה שיתוף פעולה עם קרן JVP של אראל מרגלית, ובגלל שהם נורא נהנו גם מהתהליך וגם מהתוצאות, הם שאלו את בצלאל אם סטודנטים יוכלו לעשות אצלם התמחות בקיץ - במקום לעשות עבודת קיץ בחלוקת דואר, הם יוכלו לעבוד בחברה כזאת ולהתמחות ולהגיע לשנה ד' עם התמחות בנושא ספציפי ונהדר. אני לא פוסל את זה שיום אחד יצאו מהקורס הזה פרויקטים אמיתיים, אבל לפחות כרגע אני לא יודע על התחלה כזאת".
הטאבלטים הם העתיד של התוכן הכתוב, מתנבא בש: "טאבלט זה לא נושא מאוד חם, זה הנושא הכי חם, שקורים בו הדברים הכי מעניינים - בתחום האינטראקטיב, העיתונים, המדיה. ידעתי שזה יקרה, אבל לא ידעתי שזה יקרה בעוצמה הזאת. ברגע שאנשים מקבלים טאבלט ליד, שאר צריכת התוכן שלהם יורדת באופן משמעותי, והם צורכים יותר ויותר תוכן בטאבלט. אני מנוי לכלכליסט, ואין שום סיבה ששליח יבוא כל יום בחמש בבוקר וישים לי את הנייר ליד הדלת. אפשר ללחוץ על 'הפץ' בשלוש בבוקר ואני אקבל את העיתון היומי לטאבלט שלי. לעיתון זה יעלה הרבה פחות ואני לא אצטרך לצאת בתחתונים ולאסוף את העיתון.
בסופו של דבר, הטאבלטים יחזירו לעורכים חלק מהכוח שהם איבוד בתהליך המעבר לווב. תחשוב על עורך ראשי של אתר, דף הבית שלו נראה פחות או יותר אותו דבר, עם הידיעה הראשית שחתול נתקע על עץ או הסכם שלום. הכלים המסורתיים שיש לעורכים בעיתונות המודפסת – אין אצלו. כל יום העיתון שלו נראה אותו דבר, לעומת עורך של עיתון, שיש לו הרבה יותר כלים. הטאבלטים, שהם מדיום הרבה יותר עיצובי, הולכים להחזיר הרבה כוח לעיתונות היומית".
