להעצים את הביטחון העצמי של הילד ב-10 צעדים
כדי שילד יוכל לעמוד באתגרים שעומדים לפניו בבית הספר, בחברה ובחיים בכלל הוא זקוק למנה גדושה של בטחון עצמי. לנו, ההורים, יש תפקיד חשוב בכך. מההרגשה ש"רואים אותי" ועד לחשיבות החיזוקים: מדריך להעצמת הביטחון העצמי
אחד הגורמים המובילים להצלחה בחיים ולתחושת אושר זו הערכה עצמית גבוהה. היכולת שלנו לסמוך ולכבד את עצמנו תשפיע במידה רבה על החוסן הפנימי שלנו: עמידה באתגרים, נינוחות בחיי היומיום וביצוע משימות החיים במיטב יכולותנו. ההערכה העצמית משפיעה על הערכים שאנו מאמצים לעצמנו, על המוטיבציה לביצוע המטלות שלפנינו, על תהליכי החשיבה שלנו, על הרגשות המתפתחים בתוכנו ועל הגשמת היעדים שאנו מציבים לעצמנו.
עוד על החזרה ללימודים בערוץ הורים:
- הילד שב מביה"ס ומסרב לחזור לשם. מה עושים?
- חושבים שציונים זה הכל? אל תעשו את הטעות הזו
- לא האויב: איך לבנות יחסים תקינים עם המורה?
- מסתגלים לגן: איך להקל את הפרידה בבוקר?
- אמא, אין לי חברים! איך נעזור לילד להשתלב?
מכאן שאם אנחנו רוצים לראות את ילדינו או בני הזוג שלנו באור חיובי יותר, זה בהישג ידינו, באם נבחר להתמקד בכך. מה יקרה לילד שלנו כאשר נביט עליו באור חיובי יותר? הסיפור הבא יכול להדגים את העניין היטב.
זהו סיפורם של שני ילדים: דני ונועם. לשניהם הורים אוהבים, שעושים ככל יכולתם לחנך ולטפח את ילדיהם. אבל, שימו לב להבדל:
- דני
אמא: "דני, קום כבר! אתה תאחר לבית הספר".
דני נכנס למטבח לבוש אך יחף.
אמא: "איפה הנעליים שלך? אתה מתכוון ללכת יחף? מה עשית למכנסיים שלך? הם קרועים! אני רוצה שתחליף אותם, עכשיו. תיזהר כשאתה מוזג את המיץ. שלא תשפוך אותו עוד פעם!".
ואז זה קורה.. דני, לחוץ מרוב הערות, שופך בטעות את המיץ.
אמא בייאוש: "מה אני אעשה איתך?".
כשדני יוצא מהבית אמא שלו ממשיכה אחריו: "רגע! שכחת את הסנדוויץ' שלך! טוב שלא שכחת את הראש".
וכך זה ממשיך וממשיך. אמא של דני איננה אישה רעה. זהו סגנון האימהות שהיא מכירה. אך שימו לב להבדלים בסיפור הבא.
- נועם
אמא: "נועם, בוקר טוב! השעה 7:00. צריך לקום".
נועם: ..."עוד חמש דקות".
נועם נכנס למטבח לבוש אך יחף.
אמא: "אתה כבר לבוש! איזה יופי! כל מה שנשאר לך זה לנעול את הנעליים. אבל יש לך קרע במכנסיים. אתה רוצה להחליף עכשיו או אחרי האוכל?".
נועם : "אחרי האוכל".
ואז נועם שופך בטעות את המיץ.
אמא כבדרך אגב: "המטלית בכיור".
כשנועם יוצא מהבית אמא שלו קוראת אחריו: "נועם, הסנדוויץ שלך! שיהיה לך יום נפלא".
סיפורינו מסתיים כאן, אך ניתן לשער למי משניהם יהיה אומץ, מוטיבציה ויכולת ליהנות מהאתגרים המזומנים לו בבית הספר, בחברה ובכלל בחיים. אז מה אפשר לעשות כדי להעצים את בטחונם העצמי של הילדים?
1. רואים אותי
הילד צריך להרגיש שהוריו "רואים" אותו, מתייחסים לרגשותיו ולחלומותיו, מכירים בצרכיו ובלגיטימיות של רצונותיו – בלי להיעתר לכל גחמותיו.
2. יציבות
כל ילד זקוק לדמות של הורה ראוי להערכה, הורה שהוא יכול לסמוך עליו ולבטוח בו. בשביל זה ההורה צריך להיות ברור ועקבי בדרישותיו ולהפגין מחוייבות לערכים החינוכיים שלו. אין כאן המלצה להיות נוקשה, אבל גם לא להיות הפכפך וגחמן.
יציבות היא המילה המתאימה. סמכות מיטיבה היא עוד מילה הולמת.
3. שותפות
הילד צריך לחוש שיש בינו לבין ההורה (עדיף- בת-אם ובן-אב) יחסי שותפות והערכה הדדית.
4. ייחודיות
חלק מתפקידנו כהורים הוא להפנות זרקור על התכונות היחודיות של הילד בעיננו ולבטא אותן בקול רם. כל תכונה,אבל כל תכונה, היא טובה ונכונה, קטנה כגדולה. זכרון טוב, מוסיקליות, חוש הומור, ידע כיצד להקפיץ כדור, חברותי, טוב לב, פיקח וחזק. חשוב מאוד "לצוד" הזדמנויות שבהן באו תכונות ייחודיות אילו לביטוי.
5. ביטוי להערכה קונקרטית
הכוונה היא להערכה על דברים נקודתיים אותם עושים הילדים. זה חשוב במיוחד כשמדובר בילדים בגיל הרך, וזאת משום שההבנה שלהם היא עדיין קונקרטית. דוגמה: "אני רואה אותך בונה בלגו כל-כך יפה!".
6. לשים דגש על ההתפתחות
להראות לילד שאנו ערים להתפתחות שלו. "אתמול אכלת עם כפית - היום אתה כבר מסתדר עם מזלג"; "לפני שנה היית זקוק להמון עזרה בשיעורי הבית ועכשיו אתה הרבה יותר עצמאי".
7. סומכים עליך
לתת לילד תחושה שסומכים עליו באמצעות אפשרויות בחירה. "אתה רוצה להכנס לאמבטיה עכשיו או עוד 10 דקות?"; "אתה רוצה שניסע בשבת לים או לבריכה?".
8. מועיל ותורם
חשוב לתת לילד תחושה טובה, שיש לו תפקיד ומקום בתא המשפחתי. ניתן לעשות זאת על ידי בקשה של עזרה: "תעזור לי בבקשה להזיז/לקפל את"; אני צריכה את עזרתך ב". זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בכך שנתייעץ איתו: "בו נחשוב יחד על".
9. חיזוקים, חיזוקים, חיזוקים
ועכשיו הגיע תורם של החיזוקים. חיזוקים הם הדרך שלנו לעצב את התנהגות ילדינו. הניסיון מלמד שכל התנהגות שנחמיא עליה תחזור על עצמה, בתנאי שהמחמאה תתייחס להתנהגות אמיתית ותיאמר בצורה נכונה.
רבים שואלים איך ניתן לחזק התנהגות שעדיין לא נרכשה. התשובה לכך היא על ידי מתן חיזוק כאשר אנו רואים שהכיוון הוא נכון - גם אם הוא קטנטן. בכך אנחנו מגדילים את הנטייה של הילד להתנהג שוב בכיוון הרצוי.
הסיבה לכך היא שכל התנהגות או תכונה נעה על פני רצף. לדוגמה, היכולת להיות מסודר. יש אנשים יותר מסודרים ופחות מסודרים, אבל אפילו ילד בלגניסט יסדר, מדי פעם, משהו - גם אם הוא קטנטן. המניע המרכזי של כולנו, ברוב המקרים, הוא להתנהג באופן שיזכה לחיזוקים מהאנשים היקרים לנו.
ואם נמשיך בדוגמה של הסדר, וניקח אותה לכיוון קיצוני אף יותר, כלומר שגם אם נראה לכם שיש עדיין בלגן אבל כוונתו של הילד הייתה לסדר – זה הזמן והמקום לעודד אותו ולגבש בו את ההבנה מהו הכיוון הרצוי לנו להתנהגות.
איך נותנים חיזוק חיובי?
לחיזוק החיובי ארבעה שלבים:
1. "אתה הצלחת": מדגישים באוזני הילד את הצלחתו בהתנהגות כללית רצויה, למשל: "הצלחת להתרכז – איזה יופי" .
2. "אני ראיתי": מגדירים בדיוק מה הוא עשה, ממש באופן ספציפי. למשל: "ראיתי איך פתרת תרגילי חשבון במשך 10 דקות שלמות, בלי לעזוב את הכיסא".
3. "זה יעזור לך": הסבר כיצד הילד יוכל להשתמש ביכולת שרכש. למשל: "היכולת לשמור על ריכוז תעזור לך להתקדם בחשבון".
4. "זה נעים לי": שיתוף הילד ברגשות הנעימים שהתנהגותו מעוררת. למשל: "כמה נעים לי לראות אותך מצליח להתרכז במשימה".
10. לכתוב ולשנן
נכון, לפעמים זה קצת מוזר ולא טבעי לתת חיזוק לילדינו ובה בעת לחשוב על ארבעת השלבים, אבל זה בגלל שאיננו מורגלים. מה ניתן לעשות? אפשר פשוט לכתוב לנו את התכונות שאנו מעוניינים לחזק אצל הילדים ולהחליט מראש באילו משפטים נשתמש. את המשפטים אותם בחרנו נשנן שוב ושוב ובתוך שבוע זה יהפוך לטבע שני עבורנו וישלף לנו "באוטומט", בלי לחשוב פעמיים.
הכותבת היא בעלת תואר שני בייעוץ התפתחותי לגיל הרך, חברת צוות "מה הבעיה", המרכז לייעוץ פסיכולוגי
לפנייה לכתב/ת 
