"אי אפשר לאסוף קומיקס דיגיטלי"

די.סי קומיקס, ההוצאה לאור שמאחורי סופרמן, וואנדרוומן ובטמן, מבצעים היום את אחד הצעדים החשובים ביותר לתעשיית הקומיקס. החל מהיום (ד') ב-21:00 (שעון ישראל) יוכלו חובבי קומיקס יוכלו לרכוש באופן דיגיטלי את החוברת הראשונה בסדרת הכותרים החדשה The New 52.

עוד דברים שחשוב לקרוא:

• על ביקורו של קיוברט בארץ
• איך יעבדו תעוזות הזהות החכמות? הצצה בלעדית
• משחקים משווקים בהומור
  

למה זה חשוב? 

הקומיקס הדיגיטלי זכה לדחיפה בשנתיים האחרונות עם השקת האייפד והטאבלטים האחרים. כמו ספרים, גם קומיקס נוח לקרוא מעל המסך של המכשירים האלו. בגלל שמדובר בקבצים, אפשר לסחוב ספרייה שלמה של כותרים בתיק. Comixology הצליחה לשכנע את החברות הגדולות (DC, Marvel, Image ואחרות) למכור גרסאות דיגיטליות של הקומיקסים שלהם. כל אחת מהחברות אף השיקה אפליקציה ייעודית לכותרים שלה. אבל, זה היה צעד קטן מדי.

בטמן דיגיטלי

יש שתי בעיות גדולות עם מצב הקומיקס הדיגיטלי כמו שהוא כעת: החברות החליטו להוציא הרבה מאוד קומיקסים ישנים ופופולריים פחות, במקום לטעון את הכותרים החזקים והמפורסמים. הבעיה השניה הייתה שגם אם החליטו לפרסם סדרה חדשה בצורה דיגיטלית, החוברות יצאו שבועות אחרי החוברת המודפסת.

אז מה השתנה? 

די.סי החליטה לאפס את כל הכותרים הגדולים שלהם. זה צעד שנעשה מדי פעם. באירוע כזה קו הזמן של סדרות הקומיקס נעצר ובאירוע גדול ומסעיר הסיפורים חוזרים לנקודת ההתחלה. הצעד נועד להקל על קוראים חדשים, שלא מכירים את נפתולי העלילה במשך 73 שנות ההיסטוריה של סופרמן, למשל. האיפוס כולל הוצאה של 52 סדרות, הכוללות גיבורים מוכרים יותר ופחות וגם כמה גיבורים חדשים לחלוטין, עבור מי שעוקב אחרי הסיפורים האלו כל השנים מדובר באירוע דרמטי, ואולי מרגיז. עבור די.סי זו הזדמנות להפוך את כל הדמויות שלהן למודרניות יותר ולהגיע לקהל חדש.

די.סי הבינו גם שכדי להגיע לדור החדש לא מספיק ליצור סיפורים שידברו אליהם, אלא גם למכור את החוברות האלו במקום בו הדור הצעיר נמצא. וכך, באירוע חסר תקדים בתעשייה הזו, מושקים כל 52 הכותרים במקביל. ביום ההפצה הקומיקסים יגיעו אל חנויות הקומיקס, ויהיו זמינים גם באפליקציות השונות. לצעד הזה עומדת להיות משמעות גדולה מאוד לא רק לחובבים, אלא גם לחנויות הקומיקס.

קריסת מבנים?

בשנה האחרונה, רשת חנויות הספרים בורדרס הכריזה על פשיטת רגל, סגרה את מאות סניפיה ונאלצה לפטר כאלפיים עובדים. הטענה העיקרית של החברה הייתה שהאינטרנט הובילה לקריסתה. במקרה של בורדרס זו לא הייתה הסיבה העיקרית, אחרי הכל רשת חנויות בארנס אנד נובלס משגשגת. אבל, אם חברה ענקית כמו בורדרס קורסת, בין השאר בגלל המעבר לדיגיטלי, איזה סיכוי יש לחנות הקומיקס השכונתית?

אי אפשר לאסוף אבל הרבה יותר נוח לסחוב

הצעד של די.סי הוא ראשוני. אם סדרת 52 תצליח בעולם הדיגיטלי ותכניס להם הרבה כסף, הם ימהרו להשיק עוד סדרות, הם וחברות הקומיקס האחרות שבוחנות את הצעד הזה היטב. אם הצלחת המכירות הדיגיטליות יביאו על חשבון מכירות הדפוס חנויות הקומיקס שעד כה תמכו בחברות עלולות לצאת למאבק ובשלב הזה לא די.סי ולא החברות האחרות יכולות לשרוד בלי החנויות.

מצד שני, אם ישחקו בקלפים בצורה נכונה, ההוצאות לאור יכולות לחזק את השותפות שלהן: מארוול יכולה להשיק סיפור מיוחד של ספיידרמן שיצא רק במהדורה דיגיטלית, אבל כדי לקנות את החוברת הראשונה בסיפור משתמשים יהיו חייבים להגיע לחנות פיזית ולקבל שם קוד מיוחד. הדרך הזו, יחד עם פרסים ואירועים מיוחדים יוכלו להזרים את הקהל החדש חזרה אל החנויות וליצור תעשייה חזקה יותר.

היוצרים דווקא שמחים, אבל רואים בעיה

ג’ו קיוברט הוא אחד מאותם יוצרי קומיקס שזכאים לתואר “אגדה. האיש החל את דרכו בתעשייה ב-1938, כשהיה בן 12. בין היצירות המפורסמות שלו תמצאו את הדמות סרג’נט רוק - קומיקס מלחמתי המבוסס על מלחמת העולם השנייה. קומיקס אחר עטור שבחים הוא יוסל - סיפורו של ילד יהודי (בו דמותו של ג’ו) בזמן השואה. היום, בגיל 84 ג’ו עדיין יוצר קומיקסים ואף מפעיל את בית הספר שהקים יחד עם שני בניו - אדם ורנדי, שניהם יוצרי קומיקס העומדים בזכות עצמם.

נמרוד רשף, ג'ו קיוברט, ואדם קיוברט(צילום: זיו קיטרו)

ג’ו ואדם הגיעו לישראל לקחת חלק באירוע פסטיבל הקומיקס שהתקיים באוגוסט וחנכו את התערוכה Heroes המציגה את עבודותיהם, כולל הדפים המקוריים של הקומיקס יוסל. התערוכה מוצגת במוזיאון הקומיקס בחולון. בזמן הביקור שלהם יצא לנו לשאול אותם כמה שאלות לגבי ההתפתחות האחרונה בתחום.

“ההפצה הדיגיטלית תאפשר למוצרים שלנו להגיע לידיהם של אנשים שלא יכולים להשיג אותם בצורה אחרת. אני לא חושב שהחומרים המודפסים יעלמו. לתחביב יש תפיסה אספנית. אי אפשר לאסוף את הגרסאות הדיגיטליות. הדבר היחיד שאפשר לשמור עליו, לאסוף אותו ולראות את הערך שלו עולה הוא הדפוס.” אומר אדם קיוברט “אני לא אחראי על מה שקורה בדי.סי, אבל אם הייתי אחראי הייתי דואג שהמחיר יהיה זול יותר, כי אתה לא משלם על נייר, על הפצה, על משלוח ולכן זה לא הגיוני לי שזה יעלה אותו דבר”.

הנקודה שמעלה אדם היא קריטית להצלחת הגרסאות הדיגיטליות. אמאזון הבינו את זה כשבנתה את השוק הדיגיטלי שלה. בתחילת הדרך, לפחות עד יציאת iBookstore של אפל, רבי מכר נמכרו ב-9.99 דולר. זה היה מחיר טוב, זול יותר משמעותית מהדפוס והיווה תמריץ לקנות דווקא אותו בחנות הקינדל (הקורא הדיגיטלי של אמזון) במקום להזמינו בגרסת הדפוס.

הקומיקס של די.סי ימכר, אבל מי שיקנה הם בעיקר אלו שרוצים לתמוך בהפצה החדשה. לאורך זמן אם די.סי רוצים להגדיל את השוק שלהם הם יהיו חייבים להוריד מחירים. בעיקר אם הם ירצו להתמודד טוב יותר עם הפיראטים.

הראיון המלא עם ג'ו קיוברט

לצד התעשייה החוקית הזו, מתקיימת כבר מעל לחמש שנים תעשייה של קומיקסים לא חוקיים. חובבי קומיקס סורקים קומיקסים חדשים וישנים ומעלים אותם לפורומים ייעודים, טורנטים ואתרי הורדות אחרים ומשתפים את חבריהם באוספים האלו. יהיה זה תמים לחשוב שההוצאות לאור יכולות לפתור את בעיית הפיראטיות, אבל אם ידאגו להוריד את המחירים, ולפתוח את הארכיון הענק של כותרים ישנים ופופולרים יש סיכוי גדול מאוד להצלחה. מי שצריך הוכחה לכך צריך רק להסתכל על תעשיית המוסיקה ואייטיונז. שירות המוסיקה של אפל הציל את התעשייה הזו והוכיח שאנשים מוכנים לשלם, אם המחיר נכון.

את ג’ו זה לא מדאיג: “גם כשהייתי צעיר היו את מי שישבו ודאגו לצלם את הקומיקס ולתת אותו לחברים".

“אז יש מישהו עם קומיקס לא חוקי", אומר אדם. "ביג דיל, על כל אחד כזה יש עשרה שכן קנו, אז מה".

לג’ו אין פיתרון למוציאם לאור, אבל ליוצרי קומיקס שחוששים שיפסידו כסף יש לו עצה: “אם תשמרו את הציורים המקוריים, תוכלו למכור אותם בסכום גדול יותר מכל סכום שאולי הפסדת לאורך כל השנים מאז שהקומיקס יצא”.

ומה הלאה? 

אדם לא חושב שהקומיקס ישתנה בצורה מהותית. “בסופו של דבר נתאים את הקומיקס לצורה של הטאבלטים או כל פורמט אחר, אבל יוצרים עדיין צריכים ללמוד איך לצייר, והכי חשוב, איך לספר סיפור. זה בכלל לא משנה מה המדיום שבו הקומיקס מתפרסם, זה סיפור בסופו של דבר".

ג’ו מסכים עם העקרון, אבל מסייג קצת “כשהתחלתי לצייר, אם רצית צבע ירוק היית צריך לערבב צהוב עם כחול ועשית את זה על נייר טואלט. היום הקומיקסים כל כך מדהימים, מודפסים על נייר יוקרתי. אף אחד מהדור שלי לא יכול היה לחלום שהקומיקס יראה ככה. מה יביאו ההתקדמויות הטכנולוגיות הבאות? רק אלוהים יודע”.