سنة دراسية موفقة. שנת לימודים מוצלחת

בפתח השנה הרביעית שלי כמורה לערבית במגזר היהודי, רציתי לשתף אתכם בהתרגשות שלי לקראת פתיחת השנה. גם לקראת השנה הראשונה שלי כמורה בבית ספר יהודי התרגשתי, אבל יותר מכך חששתי מפני מה שמצפה לי בבית הספר. בכל זאת, מורה לערבית בבית ספר יהודי, ערבייה יחידה בכל בית הספר. תהיתי האם אתם, התלמידים, תקבלו אותי, האם אצליח להגיע אליכם באמת, ומה עם הצוות - איך יהיה בחדר המורים? הרי למרות כל הדברים המשותפים בינינו, המחלוקות וההבדלים קיימים ואנחנו לומדים בבתי ספר נפרדים.

עוד בערוץ הדעות :  

• הסיבות לא לבוא להפגנה במוצ"ש / שלמה קראוס
• זורמים ומוזנחים. אתגר חינוך דור העתיד / אנה רוסו
• חוק ההסדרים - לב הבעיה החברתית / יהודה שנהב
• סותמים לנשים את הפה / סביונה רוטלוי
  

אחרי ארבע שנים שבהן לימדתי במגזר הערבי החלטתי ללמד בבתי ספר יהודיים את השפה והתרבות שלי. ידעתי שאני רוצה שתכירו את התרבות והשפה והמורשת שלנו, הערבים, כפי שאני רוצה שילדיי יכירו את התרבות וההיסטוריה היהודית.

לא אכחיש. בחודשיים הראשונים היה לי קשה בכיתה, במיוחד בהתמודדות עם בעיות המשמעת, שחלק מהן אולי ביטאו בעצם סוג של התנגדות ללימוד השפה ואלי כערבייה, כשונה. צוות בית הספר תמך בי מאוד, סייע לי להתמודד עם ההתנגדויות ודאג לתת לי כלים שיעזרו לי בהתמודדות עם הקשיים. גם ההדרכה המיוחדת שקיבלתי סייעה לי. לאט לאט התחיל להיות יותר טוב, ואפילו מצוין. מצאתי את הדרך, הצלחתי להגיע אליכם, תלמידיי היקרים. כבשתם את לבי והיחסים בינינו הפכו למיוחדים ולמרגשים.

שגרירה בבית הספר

אני מוצאת את עצמי מצפה לבוקר לקראת הפגישה המחודשת אתכם. ואתם - גם אתם מחכים לשיעורי הערבית, מברכים אותי לשלום בערבית, גם בחצר או במסדרון, שרים את השירים שלמדנו בשיעורי ערבית גם בחצר ומחוץ לבית הספר. בכל מפגש, הרגשתי את הערכתכם אלי. גם ההורים שלכם מפרגנים ומעודדים, מספרים כמה חשוב בעיניהם ללמוד את השפה הערבית וכמה אתם נהנים מהשיעורים ומהפעילויות.

הכותבת מלמדת שפה ותרבות ערבית בנצרת עילית ובעפולה, במסגרת התוכנית "יא סלאם" הנלמדת 6 שנים בכ-250 בתי ספר עבריים. התוכנית מיושמת על-ידי משרד חינוך בשיתוף עם עמותת "יוזמות קרן אברהם".

גולשים מוזמנים להציע טורים: opinions@y-i.co.il