שתף קטע נבחר

ירוק יש לא רק בדולר - להשקיע באנרגיות נקיות

הקואופרטיב הישראלי הראשון לאנרגיות מתחדשות מציע לכם להפוך לבעלי מניות. המודל: חברת סטארט אפ שמפתחת טכנולוגיות בנושא איכות הסביבה. הפרויקט הראשון כבר החזיר כ-70% מההשקעה. החזון: פיקניק למרגלות טורבינות רוח בנגב

אקו-אופ, הקואופרטיב הישראלי הראשון לאנרגיות מתחדשות, יוצא לדרך. התאגיד פרסם בשבוע שעבר תשקיף שבו הוא מציע לציבור לקנות 1,000 מניות של 1,000 שקל כל אחת - וכך להפוך לבעלי מניות באגודה.

 

קואופרטיבים לאנרגיות מתחדשות הם עניין "טרנדי" בחו"ל, אך בישראל מדובר ביוזמה ראשונה מסוג זה. מדובר בחברת סטארט אפ, שמפתחת טכנולוגיות חדשניות בנושא איכות הסביבה, בהבדל אחד: הקואופרטיב אינו שייך לקבוצת משקיעים פרטית אלא לציבור, כלומר, לכל מי שרוצה לקנות מניות שלו.

 

את המניות אפשר לקנות מהתאגיד, שפרסם את התשקיף בתקשורת ובאינטרנט. התשקיף פורסם במסגרת הרשות לניירות ערך, מכיוון שהחוק מחייב כל גוף שמוכר מניות לפרסם תשקיף במסגרת הרשות, אבל הקואופרטיב לא יונפק בבורסה בשלב הזה.

 

הקואופרטיב עוסק בפיתוח טכנולוגיות לחיסכון באנרגיה ובמכירת תוכניות התייעלות אנרגטיות לגופים ציבוריים כמו רשויות מקומיות. החברים משקיעים במחקר ובפיתוח ומקדישים למיזם מזמנם בלא תמורה מיידית, והרווחים מתחלקים ביניהם. כדי לחסוך לעצמם את עלות ההשקעה, משתדלת האגודה להגיע להסכמים שמבטיחים מקדמה על חשבון התשלום הסופי. 

 

כמו אסיפת חברים בקיבוץ

הקואופרטיב מתנהל בבחירות דמוקרטיות, באסיפות חברים שדומות, במידה רבה, לאסיפות חברים בקיבוץ. המנכ"ל נבחר מידי שנתיים בבחירות של חברי האגודה. "בחרנו בצורת העבודה הזאת בגלל שככה כיף לעבוד ולפתח דברים, לא מתוך שיקול כלכלי", אומר המנכ"ל הנוכחי של האגודה, רוני סגולי.

 

אתם לא חוששים מבעיות שמאפיינות התארגנויות שיתופיות אחרות: בזבוז כספים והטלת אחריות?

 

"אני מקווה שלא. יש עשרות אלפי קואופרטיבים בעולם והרבה מהם מצליחים. בכל מקרה, המודל שלנו, אגודה שיתופית שמפתחת טכנולוגיות סביבתיות, עובד היטב בעולם ואין סיבה שלא יצליח גם בארץ".

 

 

פגישה של חברי הקואופרטיב ()
פגישה של חברי הקואופרטיב

 

עד כה יצא מיזם אחד לדרך: פיילוט מוצלח,של התקנת משאבת חום עבור מערכת חימום המים של קיבוץ גבעת חיים, שהשתמש בעבר בגז כדי לחמם את המים. הקואופרטיב סייע לקיבוץ להחליף את המערכת הישנה במשאבת חום, המאפשרת למערכת לקבל את אותן הטמפרטורות תוך שימוש בפחות אנרגיה.

 

הכסף שנחסך כתוצאה מהקטנת צריכת החשמל, מתחלק בין הקיבוץ למשקיעים - חברי הקואופרטיב. תחזוקת המערכת נמצאת באחריות הקואופרטיב, אך כשיסתיים הפרויקט היא תעבור לאחריות הקיבוץ. הפרויקט, שהחל לפני כשנה וחצי, אמור להמשך 6 שנים וסגולי מספר שעד כה הוא החזיר כ-70% מההשקעה. הראייה לאטרקטיביות שלו, לדבריו, היא שהקיבוץ החליט להמיר בעצמו למשאבות חום, את שתי מערכות חימום המים הנוספות שפעלו על גז.

 

כעת נמצא הקואופרטיב במו"מ לביצוע פרויקטים של התייעלות אנרגטית במבני משרדים, שעתידים לכלול התקנת אמצעים חוסכי חשמל והדרכות לשינויי הרגלי צריכת האנרגיה של העובדים. במקביל, מתבצעים חיפושים אינטסיביים אחר אתרים להקמת טורבינות רוח. סגולי מסיף כי בכוונתם להקים שתי טורבינות, שבכל אחת יושקעו כמיליון שקל. אורך חייהן הוא 20 שנה, והחזר ההשקעה מכל אחת מהן צפוי בתוך 10 שנים.

 

היעד: 3,500 חברים

רעיון הקמת הקואופרטיב נולד לפני כמה שנים אצל עופר בן-דב, בעליה של חברת ייעוץ סביבתי, לאחר שנתקל בו בחו"ל.במדינות רבות בעולם, קואופרטיבים שכאלה - קבוצות או קהילות מקומיות - מפעילות מיזמים ירוקים שונים. בדנמרק למשל מממן קואופרטיב קהילתי פרויקט מרהיב של עשרות טורבינות רוח ענקיות בלב ים, המייצרות חשמל נקי.

 

Middelgrunden Wind Turbine Cooperative

 

בקואופרטיב מקפידים לשמור על עקרונות הקואופרטיבים, כפי שנוסחו על ידי ברית הקואופרציה הבינלאומית – ה-ICA: הוא בנוי כמערכת שוויונית ונשלט באופן דמוקרטי, כאשר לכל חבר יש זכות הצבעה שווה, ללא קשר למספר המניות שבבעלותו - להבדיל מחברות עסקיות.

 

ההחלטה להקים דווקא קואופרטיב, ולא חברה עסקית רגילה, נבע מכך, ששוק ההון נרתע מעיסוק בתחומים אלה של התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות. "מדובר בתחום שסובל מבעיות מימון והעדר מנגנונים", סיפר בעבר ל-ynet שחר דולב, ממייסדי הקואופרטיב. "הקואופרטיב בנוי בצורה כזו שכל חבר שם קצת כסף, דבר שמאפשר לגייס סכומים משמעותיים. כמשקיעים קטנים, אנחנו מסתפקים בתשואה נמוכה של 8%-10%, דבר שמאפשר לנו להרים פרויקטים שלא יתקדמו לעולם מכיוון שבעלי ההון לא ישקיעו בהם". 

 

הכסף שמניבים המיזמים נכנסים לקרן משותפת, שעתידה לשמש להשקעות בפרויקטים נוספים ולצורכי ניהול הקואופרטיב. בכל מקרה הדגיש דולב, מדובר בהשקעה לטווח ארוך ואין אפשרות לסחור במניות. במקרה שחבר יבקש לעזוב, עליו יהיה למכור את מניותיו בחזרה לקואופרטיב. "מדובר במודל שמזכיר קרן פנסיה - מי שיקנה מנייה יוכל למכור אותה בחזרה ולקבל את שוויה בכסף".

 

עד שיתממש חזונם של אנשי הקואופרטיב - פיקניק שנתי למרגלות טורבינה עצומה בנגב, שמשתלבת בנוף שמסביב - סגולי מברך על הצעדים שכבר בוצעו. "רשות לניירות ערך שיתפה איתנו פעולה והיתה מאוד חיובית", הוא מספר. "פרסום התשקיף משמעותי מבחינתו, שכן כעת אנו יכולים לצרף חברים חדשים".

 

כיום חברים בקואופרטיב 98 חברים, והיעד לדבריו, הוא להגיע ל-3,500 חברים עד 2015. לצד זאת הוא מקווה לפרוץ דרך עבור אגודות נוספות. "אנו מאוד מקווים שאחרים ילכו בעקבותינו. אפשר לעשות את זה בתחום הדיור, המזון ובכל תחום אחר".

 

לאתר הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פגישת חברי הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות
צילום: רוני סגולי, קואופרטיב
מומלצים