ח"כים לנוקד ושטייניץ: קחו אחריות על אגרקסקו
בישיבת ועדה משותפת לכספים ולעבודה קראו הח"כים לשרים לשאת באחריות למחדלי הניהול שהביאו לקריסת החברה. גפני: "אנשי האוצר החליטו לוותר על קיום אגרקסקו ובעצם גורמים להפרטתה. כשמפריטים צריכים אישור של הוועדה ואצלכם התקבלה החלטה פקידותית בעקבות ניהול כושל של המדינה"
שרי האוצר והחקלאות יובל שטייניץ ואורית נוקד נדרשו היום (ג') בכנסת לשאת באחריות למחדלים שהובילו לקריסתה של חברת אגרקסקו הנמצאת בבעלות המדינה,מועצת הצמחים ותנובה. הדרישה יצאה בסיכום ישיבה משותפת של ועדות הכספים והעבודה שהתכנסו לדיון דחוף על השתלשלות המשבר בחברה.
ראשי הוועדות החליטו לשגר את ההחלטה במכתב דחוף לשני השרים בדרישה להציג את עמדתם ולהסביר בין השאר, מי קיבל את ההחלטה לחסל את החברה. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי אם לא תתקבל לפחות תשובה מוסמכת בכתב, שני השרים יזומנו לוועדה כדי להשיב על השאלות הקשות העולות בפרשה. "מדובר במחדל מתמשך שלא רואים את סופו ולא נעבור על כך לסדר היום", אמר גפני.
יו"ר ועדת העבודה, ח"כ חיים כץ (ליכוד) אמר: "המדינה גנבה כסף מציבור עמיתי קרנות הפנסיה שהשקיעו באג"ח של החברה ונוהגת כמו אחרון הפוחזים בכך שנותנת דוגמא איך לא לשלם חובות למחזיקי האג"ח".
גפני הוסיף באומרו: "אני שוכנע שנגרם נזק לייצוא החקלאי של ישראל כתוצאה מהתנהלות אנשי האוצר ברשות החברות הממשלתיות שהחליטו בהתייעצות של פקידים לוותר על קיומה של אגרקסקו ובעצם גורמים להפרטתה. כשמפריטים, צריכים אישור של הוועדה ואצלכם התקבלה החלטה פקידותית בעקבות ניהול כושל של המדינה שאיש לא עומד מאחוריו. זהו מעשה חמור ולא חוקי", הגיש גפני.
נציג האוצר: המוסדיים התרשלו כשרכשו אג"ח
בראשית הדיון התבקש נציג האוצר, יובל רז, מהחשב הכללי להציג את עמדת הממשלה והוא אמר כי לא מדובר בחברה ממשלתית אלא חברה מעורבת ואם היו מחדלים בניהול החברה, מישהו צריך לחקור אותם. הוא טען כי בהתייעצות עם משרד החקלאות הוסכם כי "אין נחיצות לחברה והחקלאים יכולים להסתדר בלעדיה". לדבריו, אם משקיעים מוסדיים רכשו אג"ח של החברה "הם התרשלו בתפקידם בכך שלא בדקו את מצב החברה לפני כן ועכשיו הם מבקשים לגלגל על המדינה את כישלונם".הח"כ כץ, התנפל עליו ואמר: "מי התרשל שם אם לא המדינה שהיא הבעלים ונמצאת בניגוד עניינים כבעלת השליטה באגרקסקו וגם בקרנות הפנסיה הוותיקות שמנוהלות בידי האוצר. אנחנו רוצים לדעת אם המדינה נתנה לקרנות את ההוראה לרכוש את האג"ח ואת מי הולכים לפטר שם על רכישת האג"ח?"
רז טען כי הרכישות של קרנות הפנסיה הוותיקות מסתכמות בכ-2 מיליון שקל בלבד (מתוך כ-200 מיליון של כל הנפקות החברה). הסגן הממונה על שוק ההון באוצר, אליאור גבאי, טען לעומתו, כי "קרנות הפנסיה מחזיקות סכום גבוה יותר. לדבריו, אלו שמחזיקים באג"ח צריכים לתת את הדין כי תמיד יש סיכון לרכש כזה ואם נעשה כשל צריך לבדוק מי אחראי למה".
חבר הכנסת שי חרמש (קדימה) המשמש כיו"ר הלובי החקלאי בכנסת, אמר כי "מה שהמדינה קוברת באג"ח של אגרקסקו היא עלולה לשלם בריבית דה ריבית באג"חים של חברת החשמל, אם החברה תאמץ את התקדים של אגרקסקו שהמדינה לא עומדת מאחורי ההנפקות של החברות הממשלתיות".
המפרק: סכנה מרחפת מעל 600 חקלאים
עו"ד שלמה נס, שהיה עד כה הנאמן שמינה בית המשפט להקפאת תהליכים של אגרקסקו והשבוע התמנה למפרק הזמני הדגיש כי בתקופת ההקפאה נעשו מאמצים קשים להמשיך לנהל את החברה כעסק חי. הוא דחה את טענות האוצר כאילו אגרקסקו איננה נחוצה יותר, באומרו כי יש לה 2,500 לקוחות ברחבי העולם, בתוכם 9 קבוצות בינלאומיות גדולות ו"לחברה יש מוניטין בינלאומי בעל ערך מסחרי אמיתי".לדבריו, צו הפירוק שנתנה השבוע השופטת ורדה אלשיך איננו סוף פסוק וניתן להמשיל להפעיל את החברה כעסק חי, אחרת מאות עובדים בארץ ומחוץ לארץ ילכו הביתה כשאין הבטחה לשמור על זכויותיהם לפיצויים ולפנסיה. בנוסף הדגיש את הסכנה המרחפת על קיומם של כ-600 חקלאים שכספם נמצא בקופת החברה ויוקפא, מה שעלול להביא אותם במהירות לפשיטת רגל.
נס הדגיש כי אגרקסקו היא גוף שמסייע לייצוא תוצרת של חקלאים קטנים אבל ללא החברה הוותיקה "כל ענף החקלאות לייצוא של ישראל נמצא בסכנה".
מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, נדרש להשיב עם מי במשרדו התייעצו פקידי האוצר ומה אמר להם. הוא אמר כי לאגרקסקו היה בעבר תפקיד לקידום הייצוא החקלאי במשך שנים שבהן החקלאות התאפיינה בחקלאים קטנים ורבים. לדבריו, כיום מספר החקלאים קטן והם הפכו גדולים וכל פלטפורמת הייצוא קלה ופשוטה לאחר המצאת האינטרנט. הוא ציין לדוגמא את ייצוא הגזר של קיבוץ בעמק בית שאן, אותו מנהלות שתי פקידות באמצעות הרשת.
ישי ציין כי היה ניסיון להבראת החברה בהזרמת 55 מיליון שקל, אולם הניסיון כשל, ובינתיים לא ידוע לו על חקלאי שאין לו פיתרון ללא החברה. עם זאת הוא אישר את קיומה של בעיית 646 החקלאים הקטנים שהכספים שלהם כלואים בקופת החברה.
עו"ד נס התערב ואמר כי "בכל תקופת ההקפאה הוא לא קיבל אפילו טלפון אחד או תשובה למכתבים ממשרד החקלאות שמוכיחים על דאגה לחקלאים אלה. "הפרטה לא עושים על גב חקלאים מסכנים. הזרמת 55 מיליון השקלים הייתה רשלנית. כל הטיפול היה רשלני והיום כולם מבינים כי הנזק שייגרם למגזר החקלאי כולו בגלל פרשת אגרקסקו עלול להיות בלתי הפיך".
החקלאים: ללא אגרקסקו תהיה שואה
עו"ד גלילה בורנשטיין המייצגת את 332 העובדים הישראלים של אגרקסקו, גילתה כי באותם 55 מיליון שקל שהוזרמו לחברה, היו סכומים שנועדו לתשלומי פיצויים "אבל יום אחרי שנודע על הזרמת הכסף, כל 55 המיליונים התאיידו. אני לא יודעת איפה הכסף הזה אבל מי שיתחיל לחקור בוודאי ידע". היא הדגישה כי כל המגעים בין משרד האוצר לחקלאות לא התייחסו לגורל העובדים וגם להפגנות שערכו. לדבריה, החובות לעובדים מסתכמים ב-90 מיליון שקל.
נציגי החקלאים דחו את טענות ישי שאגרקסקו לא נחוצה ואמרו כי אי אפשר לייצא 700 אלף טון תוצרת חקלאית בשנה ללא החברה. דוד שליט העומד בראש שניים מהגופים שמאגדים את החקלאים הפרטיים אמר, "ללא אגרקסקו תהיה שואה".
לדבריו, בכל פגישותיהם הם נתקלו בתפישת עולם של המדינה, "לרדת מאחריותה מאגרקסקו", הוא ציין כי בכנס בינלאומי של מגדלי אבוקדו שנערך לא מכבר באוסטרליה נאמר שם על בימת הכנס כי חיסול אגרקסקו יהיה "אחד האסונות הגדולים ביותר בעולם החקלאי"
הוא ציין כי בין חקלאים שכספם הוקפא מקופת אגרקסקו, נמצא חבר מושב שאגרקסקו חייבת לו 1.5 מיליון שקל, ואם לא יקבל את הכסף הוא אבוד. ח"כ חרמש העיר כי מצבם של כ-600 החקלאים הוחמר בעקבות החלטת הפירוק שכן הם נהפכים לנושים רגלים שספק אם יראו את כספם אפילו כעבור שנים".
החקלאי אלון לוי אמר כי "הבעיה לאחר חיסול אגרקסקו לא תהיה המשך הייצוא החקלאי אלא אילו מחירים יקבלו חקלאי ישראל. זאת, כיוון שאגרקסקו התייצבה כמשווק גדול שיכול להתמקח על המכירים בעוד שהחקלאי הקטנים לבדם ייאלצו למכור את תוצרתם במחירי הפסד".
חברי הוועדה תקפו את הממשלה במילים חריפות ביותר. חברת הכנסת אורלי לוי- אבקסיס (ישראל ביתנו) אמרה: "משרדי ממשלה משחקים בכספי ציבור ולא נותנים את הדין. הם הזרימו לחברה 55 מיליון שקל מבלי להתנות אותם בהפעלת תכנית הבראה".
ח"כ כץ אמר ש"נציג האוצר שיקר לוועדה כשאמר שחלקם של קרנות הפנסיה הוותיקות בקרב מחזיקי האג"ח הוא שני מיליון שקל בעוד שנציג אגף שוק ההון נקב בסכום גבוה יותר שעומד על 12 מיליון שקל".
לפנייה לכתב/ת 
