שתף קטע נבחר

מגילות ים המלח עכשיו ברשת

חמש מהמגילות שמציגות את כתבי התנ"ך העתיקים ביותר יהיו זמינים לכל אחד ברשת. עד כה, כדי לראות אותן, הייתם צריכים לנסוע להיכל הספר בירושלים

 

 

מגילות ים המלח, שבהן כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך, עלו לרשת באתר חדש שהוקם במסגרת פרויקט משותף למוזיאון ישראל שבירושלים ולגוגל, כך על פי הודעה בבלוג של ענקית החיפוש. רשות העתיקות הכריזה על הפרויקט לתיעוד מגילות מדבר יהודה, הן המגילות הגנוזות לפני שנה.

 

 

מקור המגילות בין המאה השלישית לראשונה לפני הספירה והן הוטמנו באחת עשר מערות במדבר יהודה לחופי ים המלח על מנת להגן עליהן מהצבא הרומי, הן התגלו רק בשנת 1947 במקרה והוצגו בהיכל הספר בירושלים. כעת ניתן לצפות בהן ובפרטים הקטנים בהן מכל העולם באתר החדש, לאחר שצולמו ברזולוציה גבוהה של 1,200 מגה פיקסל. האתר כולל גם אפשרות חיפוש ושיתוף, לפי גוגל, וכן קטעי וידאו וטקסט המספקים הסברים מלווים לכתבי היד הללו ולהיסטוריה שלהם.

 

 (צילום: באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים) (צילום: באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים)
(צילום: באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים)

 

חמש המגילות שהועלו לרשת:

מגילת ישעיהו השלמה - נכתבה בשנת 125 לפני הספירה בקירוב והיא היחידה מכל המגילות המקראיות שנשתמרה בשלמותה.

 

מגילת סרך המלחמה – נכתבה בין המאה ה-1 לפני הספירה למאה ה-1 לספירה ומתארת את מלחמת "בני האור" ב"בני החושך", שתימשך 49 שנים שבסופן יגברו בני האור על יריביהם ויוכלו לחזור לירושלים ולקיים את עבודת האלוהים כהלכתה במקדש העתידי, שיעמוד בדרישותיהם ההלכתיות המחמירות.

 

מגילת המקדש – מראשית המאה ה-1 לפני הספירה. המגילה עוסקת בפרטי הדברים הקשורים לבניין בית-המקדש ולעבודה בו, ומציעה תכנית של מקדש עתידי, דמיוני. המגילה כתובה על קלף בעובי עשירית המילימטר, והיא המגילה הדקיקה ביותר שנמצאה.

 

מגילת סרך היחד – חיבור מפתח בהבנת אורח-חייה של העדה, שכן נידונים בה נושאים כגון קבלת חברים חדשים, כללי התנהגות בסעודות המשותפות, ואף עקרונות תאולוגיים.

 

מגילת פשר חבקוק – פרשנות לשני הפרקים הראשונים בספר חבקוק בסגנון ייחודי שהופך את המגילה למקור חשוב של ידע על אודות חיי הרוח של כת קומרן המבודדת ושופך אור על תפיסת הקהילה את עצמה. 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גנוזות ברשת
צילום: באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים
מומלצים