שתף קטע נבחר

שכבת האוזון נעלמת גם מעל הקוטב הצפוני

שכבת האוזון מעל הקוטב הצפוני הידלדלה באופן חסר תקדים על פי נתוני נאס"א, כתוצאה מטמפרטורות נמוכות מאוד ששררו שם זמן רב. מומחית: "מדובר בתמרור אזהרה". רק לפני כשנה דיווח האו"ם כי השכבה משתקמת

שכבת האוזון מעל הקוטב הצפוני הידלדלה באופן חסר תקדים בשנה האחרונה. כך עולה מנתונים שהתפרסמו השבוע מטעם נאס"א (סוכנות החלל האמריקנית) במגזין המקוון Nature.

 

ההידלדלות נוצרה כתוצאה מטמפרטורות נמוכות מאוד יחסית ששררו זמן רב בחורף שעבר מעל הקוטב הצפוני. תופעת הידלדלות האוזון מוכרת בעיקר מעל הקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה - ת.פ) מאחר שהטמפרטורה שם נמוכה משמעותית מזאת שמעל לצפוני.

 

מדינות הקוטב הצפוני כוללות את נורבגיה, דנמרק וגרנלנד שבשליטתה, קנדה, חלקים מרוסיה וארצות הברית. לפי דיווח נאס"א, התקופה הקרה מעל הקוטב הצפוני נמשכה ב-2011 כחודש ימים. כלומר, היא הייתה ארוכה יותר מבכל החורפים מעל הקוטב הצפוני מאז החלו המדידות.

 

לדברי ד"ר שלומית פז, מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה, "מדובר בתמרור אזהרה".

 

ממה צריך להיזהר?

"אנחנו יודעים שיש עליה בתחלואה כתוצאה מקרינה בחצי הדרומי של כדור הארץ. למשל באוסטרליה וניו-זילנד. לקרינת ה-UV יש גם השלכות על ה-DNA מה שיכול לגרום לסרטן עור ולפגיעה בעיניים".

 

יכול להיווצר שם חור במימדי החור מעל הקוטב הדרומי?

"אין לי אפשרות לקבוע זאת. האוזון הוא גז דינמי שנהרס ונבנה. הבעיה היא שקצב ההרס עולה על קצה היצירה".

 

אנחנו בסכנה?

"ישראל מרוחקת מאזור הקוטב הצפוני. עם זאת אנו יודעים שרוב תושבי כדור-הארץ חיים באזור הכדור הצפוני, ולכך יש כמובן השלכות עליהם".

 

ריכוז אוזון מעל הקוטב הדרומי בשנת 2008 (מימין) לעומת 1979  (צילום: נאס"א) (צילום: נאס
ריכוז אוזון מעל הקוטב הדרומי בשנת 2008 (מימין) לעומת 1979 (צילום: נאס"א)

 

שכבה חיונית לקיום החיים בכדוה"א

דיווח זה מצנן את ההתלהבות שהתעוררה בעקבות פרסום הודעת האו"ם אשתקד  שקבעה, כי אמנת מונטריאול - האמנה בינלאומית לצמצום השימוש בחומרים הפוגעים באוזון, הצליחה להגן העל כדור-הארץ מפני פגיעה באוזון בעשורים האחרונים, וכי השכבה תשתקם ותשוב למצבה בשנות ה-80.

 

האוזון הוא סוג של גז, מולקולה המורכבת משלושה אטומים של חמצן, שנמצא בסטרטוספירה - חלקה האמצעי של האטמוספירה, בגבהים של 50-15 ק"מ מעל הקרקע. ריכוזו הגדול ביותר הוא בגובה של 25 ק"מ. באזור זה נוצרת שכבת אוזון חיונית לקיום החיים על פני הגלובוס. השכבה בולעת חלק מהקרינה האולטרה סגולה המזיקה של השמש, שעלולה לגרום בין השאר לסרטן עור.

 

תרכובות הגז שפיתח האדם מראשית המאה הקודמת להפעלת מקררים, מזגנים ותרסיסים, השתחררו לאוויר העולם במשך עשרות שנים והצטברו בשכבות העליונות של האטמוספירה. שם במגע עם הקרינה האולטרה-סגולה הן הפכו לכלור שדילדל את האוזון. 

 

בשנת 1985 התגלה, כי מצב האוזון מעל הקוטב הדרומי בכי רע והקרינה המסוכנת כבר יצרה "חור", דרכו היא חודרת אל כדור הארץ. בשנת 2003 נאמד שטחו של החור מעל הקוטב הדרומי ב-28 מיליון קמ"ר.  

 

בעבודה על המחקר האחרון השתתפו מדענים מדענים מתשע מדינות: ארה"ב, גרמניה, הולנד, קנדה, רוסיה, פינלנד, דנמרק, יפן וספרד. הוא כלל מעקב יומיומי אחרי נתונים שסיפקו בין השאר רכבי החלל אאורה (Aura) וקליפסו ( CALIPSO) שעתידות לצאת משימוש בקרוב. בנאס"א מביעים דאגה כי פרישתם משירות תפגע קשה בחקר תופעת החור האוזון ומניעת הסכנות האורבות בשל כך.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
החור באוזון בספטמבר 2009
באדיבות NASA
מומלצים