שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: אבישג שאר ישוב
    הישראלי פרופ' דן שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה
    שנתיים אחרי פרופ' עדה יונת, ישראלי עושה זאת שוב: פרופ' דן שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל בכימיה. כשהתבונן במיקרוסקופ לפני 30 שנה לא האמין למראה עיניו. ועדת הפרס הסבירה כי מחקרו מעורר המחלוקת "כפה על המדענים לשנות תפיסתם בנוגע לעצם טבעו של החומר". שכטמן: "זה מרגיש נפלא"

    הישג כביר נוסף וגאווה למדע הישראלי. לאחר עשרות שנים של עבודה מעוררת מחלוקת, כשגדולי המוחות בתחומו חלקו עליו, הודיעה היום (יום ד') ועדת פרס נובל לכימיה כי הזוכה בפרס לשנת 2011 הוא הישראלי פרופ' דן שכטמן מהטכניון. הפרס הוענק לו על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים. לפני שנתיים זכתה בפרס פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן ברחובות. "זה מרגיש נפלא", אמר שכטמן לסוכנות הידיעות AP.

     

     

    דן שכטמן. גילה שהאטומים מסודרים בדפוס שנחשב בלתי אפשרי  ()
    דן שכטמן. גילה שהאטומים מסודרים בדפוס שנחשב בלתי אפשרי

     

    יואב, בנו של הזוכה, אמר בהתרגשות ל-ynet: "אבא כרגע בטכניון, המשפחה מרגישה מצוין, אני מרגיש מצוין עם הבשורה הזו. אנחנו מאוד שמחים על כך. זה בא בהפתעה כי לא ממש יודעים שזוכים עד הרגע האחרון. זו שמחה בהחלט".

     

    שכטמן חוגג נובל: "לא מקנא באף סלבריטי"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    שכטמן גילה בראשית שנות ה-80 כי בניגוד לסברה המקובלת בקהילה המדעית, האטומים אינם מסודרים במבנה סימטרי שחוזר על עצמו שוב ושוב אלא בדפוס שונה, שנחשב עד אז לבלתי אפשרי. שכטמן ניסה להגן על ממצאיו, אך בשל המסקנות השנויות במחלוקת הוא התבקש לעזוב את קבוצת המחקר שלו. בסופו של דבר טענתו התקבלה והיום, כ-20 שנה מאוחר יותר, הוא זוכה להכרה בינלאומית על מחקרו שאילץ את המדענים לשקול מחדש את תפיסתם לגבי טבעו של החומר.

     

    "אין חיה כזאת"

    ועדת הפרס הודיעה כי שכטמן זכה בפרס על עבודתו בגילוי דפוסים באטומים שנחשבו לבלתי אפשריים וציינה שעבודתו עוררה מחלוקת. "בסופו של דבר מאבקו כפה על המדענים לשקול מחדש את תפיסתם בנוגע לעצם טבעו של החומר", קבעה הוועדה.

     

    שכטמן ומחקרו, מתוך הכרזת ועדת הפרס (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    שכטמן ומחקרו, מתוך הכרזת ועדת הפרס(צילום: AFP)

     

    במסמך שפרסמה הוועדה, המתאר את הישגיו של שכטמן, נכתב כי המדען עצמו נדהם ממה שראה במיקרוסקופ בבוקר ה-8 באפריל, 1982. "אין חיה כזאת", מצטט המסמך את שכטמן בתעתיק מן העברית ומספר כי התמונה שנגלתה לו הייתה "מנוגדת לכל היגיון".  

     

    השבוע של הנובל - כתבות נוספות ב-ynet:

     

    נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סיפר ל-ynet על קבלת ההודעה: "אנחנו פה כולם בהתרגשות בלתי רגילה. זה לא בא לנו בהפתעה, חיכינו לכך שנים רבות. תמיד ידענו שהתגליות של פרופ' שכטמן שינו את פני המדע בתחום הפיזיקה והכימיה והיה ברור לנו שמתישהו הוא יזכה בפרס הנכסף". על שכטמן עצמו סיפר פרץ: "דני הוא חוקר מיוחד במינו, מצד אחד מעמדו הבינלאומי הוא בלתי רגיל ובאותה נשימה הוא אחד האנשים האהובים והצנועים בטכניון".  


    הישראלים שזכו בפרס נובל

    הישראלים שזכו בפרס נובל
    שם הפרס שנה הערות
    ש"י עגנון ספרות 1966 יחד עם נלי זק"ש
    מנחם בגין שלום 1978 יחד עם אנואר סאדאת
    יצחק רבין ושמעון פרס שלום 1994 יחד עם יאסר ערפאת
    דניאל כהנמן כלכלה 2002 יחד עם ורנון סמית
    אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר כימיה 2004 יחד עם אירווין רוז
    ישראל אומן כלכלה 2005 יחד עם תומאס שלינג
    עדה יונת כימיה 2009 יחד עם תומאס שטייץ ווונקטרמן רמאקרישנן
    דן שכטמן כימיה 2011  
    אריה ורשל ומיכאל לוויט כימיה 2013 יחד עם מרטין קרפלוס ומיכאל לוויט

     

    ראש הממשלה בנימין נתניהו, התקשר לשכטמן ובירך אותו על זכייתו, בשם אזרחי ישראל". נתניהו אמר לשכטמן כי זכייתו "מבטאת את האינטלקט של עמנו. כל אזרח בישראל שמח היום וכל יהודי בעולם גאה. אני מברך גם את המוסד בו צמחת – הטכניון, בשנת המאה להיווסדו".

     

    יצר ענף מדעי חדש

    פרופ' שכטמן נולד בתל-אביב בשנת 1941. את לימודיו עשה בטכניון (תואר ראשון בהנדסת מכונות, תואר שני ושלישי בהנדסת חומרים). הוא התמחה במעבדות חיל האוויר האמריקני, ומשנת 1975 הוא מרצה במחלקה להנדסת חומרים בטכניון. בשנת 1986 נתמנה לפרופסור מן המניין, והיה ראש המחלקה להנדסת חומרים. במשך שנים רבות הוא פרופסור-אורח באוניברסיטאות ג'ונס הופקינס ומרילנד בארה"ב. 

     

    צפו בפרופ' דן שכטמן מדבר על תגליותיו

     

    גילוי החומרים הכמו-מחזוריים יצר ענף מדעי חדש. בעבודתו המדעית חקר שכטמן והסביר את מבנה החומרים האלה. הממצאים הצביעו על כך שהידע בדבר הסדר האטומי בחומרים גבישיים אינו שלם ודורש שינוי והרחבה. לאור תגליתו שונתה ההגדרה המדעית של הגביש, והידע שפיתח הביא לידי הבנה חדשה של מבנה החומרים המוצקים. כיום יש לקוואזי- גבישים כמה יישומים תעשייתיים, ובזכות תכונותיהם הפיזיקליות יוצאות-הדופן יש להם פוטנציאל תעשייתי רב.

     

    בזכות מחקריו הוא מוּכר בעולם כ"אבי מדע החומרים הכמו-מחזוריים".

    את עבודתו בטכניון הוא מייחד לחומרים שגילה ומבקש למצוא להם שימושים טכנולוגיים. תוצאות מחקריו פורסמו בעשרות מאמרים והוצגו בכינוסים בינלאומיים רבים.

     

    המחקרים והגילויים המדעיים זיכו אותו בפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל, פרס וולף, פרס א.מ.ת, ופרסים נוספים ביניהם פרס IMRS ופרס מטעם האקדמיה המלכותית השבדית למדעים. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוא חבר האקדמיה להנדסה של ארצות-הברית וחבר כבוד באגודות מדעיות רבות ברחבי העולם.

     

    בהכנת הידיעה השתתף תומר ולמר

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דן שכטמן. "צנוע ואהוב, על אף המעמד הבינלאומי"
    צילום: AFP PHOTO / ISRAEL INSTITUTE OF TECHNOLOGY
    פרופ' יונת מקבלת את הפרס לפני שנתיים
    צילום: רויטרס
    מומלצים