"הרמת מסך": עשר עבודות חדשות בבכורה
פרויקט הדגל של היצירה העצמאית בתחום המחול, שאצרו הכוריאוגרפים תמר בורר, רונית זיו וסער עזימי, יעסוק השנה בדת, נשיות וחיפוש אחרי הגדרות חדשות למחול העכשווי
את שרביט הניהול האמנותי הוחלט להעביר לפני כשנתיים לידיהם של יוצרים בעלי ותק שהחלו את דרכם בפרויקט על מנת לשכלל את יכולותיהם גם בתחום הניהול. לדברי נילי כהן, ראש מדור מחול במינהל תרבות ויוזמת הפרויקט, "הפקדתו של הניהול האמנותי זו השנה השנייה בידי אותם הכוחות שעשו זאת אשתקד, תעמיק את התהליך ותאשר גם ליוצרים המשתתפים בפרויקט ליהנות מניסיונם המצטבר".
מדור מחול במינהל התרבות מפיק ומממן את הפרויקט שנועד ליוצרים שאינם עובדים ככוריאוגרפים בלהקה ממוסדת ובכך מאפשרים להם להציג עבודות בבכורה תוך שחרור מההיבטים הלוגיסטיים והכלכליים הכרוכים בהפקת מופע. 70% מההכנסות ממכירת הכרטיסים למופעים מועברים ליוצרים.
הערב בניהולה האמנותי של תמר בורר יציג שלוש עבודות מחול אישי שעוסקות במצבים פסיכו-פיזיים: "עצומים" של איריס ארז נוגעת בנוכחות נעדרת ובעיניים שממאנות לראות; "יער" של מאיה ברינר הוא סולו בביצועה של הכוריאוגרפית שמציג ניסיון בלתי אפשרי למחוק הכל ולחזור לנקודת ההתחלה; "Some Fish Swim Up The River To Die" של מאיה וינברג מבוססת על משפט מאת רבינדראנט טאגור על זיכרון ושכחה.
על הבחירה ביוצרות אומרת בורר: "כבר בפגישה הראשונה איתן התרשמתי גם מרצונן המובהק לעסוק בתכנים בעלי נופך אישי, מורכב ומאתגר וגם מיכולת הביטוי התנועתית המשוכללת שלהם ליישום התכנים. המסע האישי שלהן, הוא מסע של כולנו להכיר במה שאינו ניתן למחיקה, לזכור את השכחה ולראות דרך העיוורון. הן יצרו מחול טוטאלי, חשוף וחזק והערב כמכלול מעורר מחשבה ומלא השראה".
הערב בניהולו האמנותי של סהר עזימי יציג עבודות שמחפשות אחר שורשי התנועה: "6 שנים מאוחר יותר" של רועי אסף מתמודדת עם קרבה, פירוק הקרבה ואיחוד כוחות; "ולנטיה" של דורון רז הוא דואט טקסי שנוצר בהשראת מלחמות השוורים; "Subject to Change" של גילי נבות היא יצירה שמתחילה בכפות הרגליים ויוצאת למסע אל הלב. "השנה בחרתי ללוות יוצרים שמקורם בתנועה", אומר עזימי, "התדרים התנועתיים המאוד ייחודיים של כל אחד מהם ריתקו אותי במשך כל התהליך שחקר את השקט שבין התנועות, את הקול של התנועה ומטעניים רגשיים בתוך צורה".
בערב בניהולה האמנותי של רונית זיו יוצגו עבודותיהם של רייצ'ל ארדוס, אוסנת קלנר והלל קוגן: "תנועה מגונה" של הלל קוגן בודקת את הדופק של המחול העכשווי במבט ביקורתי ונוגעת בקלישאות של סגנונותיו כדי להבין כיצד איבד המחול את הריקוד שבו; "במילים שלה" של רייצ'ל ארדוס חוגגות שלוש רקדניות בליווי מוזיקה חיה את נשיותן. העבודה עוסקת בשאלות של מושלמות, כוח ונשיות; "The Sad Little Sensitive Jesus Man" של אסנת קלנר נע מקרבג'יו ועד קורט קוביין וחושף אגו, גבריות ופולחן.
"מעשה היצירה בערב הזה כרוך באומץ לשאול שאלות, בהעזה לערער על הקיים וכמובן בהרבה כישרון ליצור במחול", אומרת זיו, "בחרתי קודם כל אמנים שצברו ידע רב כרקדנים, כיוצרים וכמנהלי חזרות והם עובדים כבר שנים בתחום ויצרו עם יוצרים נוספים ומכאן בעלי פתיחות לשיתוף פעולה. שלושתם הגיעו לנקודת בשלות, לרגע נדיר שבו מתעצבת שפתם הייחודית במחול והם אינם מפחדים לשאול שאלות על מחול, על נשיות ועל הקשר שבין דת, פולחן ורוקנרול. הם לא רק שואלים שאלות, הם מתריסים ומתוך ההריסות יוצרים גן עדן חדש מתוך הגיהנום שסביבנו".
הפרויקט ינדוד השנה גם לתיאטרון ירושלים, שם יוצגו העבודות באולם רבקה קראון החל ב-8 בנובמבר.
לפנייה לכתב/ת 
