שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    משבר המים: מחכים לבשורת ההתפלה
    הימים בהם הסתכלנו בחרדה על הקו האדום של אגם הכנרת הולכים להיעלם. תודות להתפלה, עד שנת 2020 נשתה ונתרחץ רק ממים שהגיעו מהים התיכון. אז ניצחנו את הטבע? עדיין לא. הנזקים לסביבה מעמידים אתגרים לא פשוטים בפני חברות ההתפלה שעובדות במרץ על פתרונות

    כמות מי השתייה המותפלת בישראל תוכפל עד 2013 וכ-80% מתצרוכת המים הביתית תגיע ממתקני ההתפלה. בשנת 2020, לפי רשות המים, נשתה ונתרחץ כולנו רק במים מותפלים למהדרין.

     

     

    בישראל מותפלים היום כ-40% מכלל מי השתייה הביתיים. בפברואר האחרון אישרה הממשלה תכנית חירום להגדלת נפח ייצור המים המותפלים, באמצעות מפעלי התפלה שיעבדו במשך כל היממה. התכנית נועדה לתת תשובה למשבר המים החמור בישראל וכדי להבטיח הספקה שוטפת של מי שתייה לאזרחים מבלי לפגוע במקורות המים שבמאגרים הטבעיים.

     

    ההגדלה בנפח ההתפלה תתבטא בייצור של כ-420 מליון מ"ק מים בשנת 2013, כמות מים רבה יותר מזאת הנשאבת מאגם הכנרת במשך שנה שלמה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מעורב אישית בתכנית ופעל בראשית השנה להקמת מתקן התפלה נוסף באשדוד. נתניהו הצהיר אז שלממשלה משימה חשובה "להתמודד עם המשבר במשק המים ולכן נפעל במלא הרצינות כדי שהציבור ייהנה ממים מותפלים בהקדם".

     

    צילום: טכנוגקפיקס בע

     

     

    התוכנית השאפתנית עתידה לשנות באופן משמעותי את מקורות מי השתייה של מדינת ישראל. ייעודה להחליף בהדרגה את מי השתייה שלנו, שמקורם בכינרת ומאגרים תת-קרקעיים (אקוויפרים), במים שמקורם בים, כדי להבטיח אחת ולתמיד אספקת מים באיכות, בכמות ואמינות אופטימלית.

     

    שלושה מתקנים בקנה

    כמות המים המותפלים בישראל עומדת כיום על כ-300 מלמ"קש (מיליון קוב לשנה) בשלושה מתקנים שונים להתפלת מי ים: באשקלון, בפלמחים ובחדרה, וכן במתקנים נוספים להתפלת מים מליחים. התוכנית של הממשלה כוללת הקמת שלושה מתקני התפלה נוספים, באזור שורק (בהיקף של 150 מלמ"קש), אשדוד (100 מלמ"קש) ושומרת שבגליל (50 מלמק"ש), וחיבורם למערכת המים הארצית.

     

    האישורים לביצוע עבודות הבנייה של מתקני ההתפלה כבר ניתנו והם נמצאים בשלבי ביצוע שונים. למתקני ההתפלה באשדוד ובשומרת אין עוד תאריכי יעד להתחלת פעילות, אבל פרויקט מתקן ההתפלה בשורק ממשיך בהקמה כמתוכנן ולוחות הזמנים לתחילת פעילותו אף צפוים להתקצר. התחזית היא שבאפריל 2013 המתקן יספק מים בתפוקה של 75 מ"ק לשנה ובאוגוסט 2013 יגיע לתפוקה מלאה של 150 מ"ק לשנה.

     

    מתקן התפלה (צילום: שי רוזנצוויג) (צילום: שי רוזנצוויג)
    מתקן התפלה(צילום: שי רוזנצוויג)

     

    אחת החברות הבולטות בארץ בתחום היא חברת Veolia Water, חטיבת המים של קבוצת איכות הסביבה ואוליה ישראל, המתמחה במיקור חוץ של ניהול משקי ושירותי מים ושפכים עבור רשויות מקומיות ומרכזי תעשייה.

     

    ואוליה מים העולמית, העוסקת בתכנון, הקמה ותיפעול של מתקני טיפול במים ובשפכים, נחשבת כמובילה בעולם בתחום, עם תפוקה של כ-6 מ"ק ליום במתקני התפלה בשנים 2000-2010, מתוכם מעל 3 מ"ק ליום. החברה הקימה או מתפעלת מעל ל-800 פרויקטי התפלה.

     

    ואוליה בשותפות עם חברת IDE תכננו, מימנו והקימו את המתקן להתפלת מי ים באשקלון, במתכונת BOT ל-25 שנה. המתקן שהופעל בשנת 2005, מייצר כ-120 מ"ק בשנה מים מותפלים והוא המתקן הממבראנלי השני בגודלו בעולם כיום.

     

    התפלה - מה זה בכלל?

    לפעמים נדמה שהשאלה המסקרנת ביותר את הציבור בתחום התפלת המים היא מדוע קוראים לתהליך התפלה. מה מקור המלה המשונה הזו, שמשמעותה הפיכת מים מלוחים למים רגילים? התשובה לא נמצאת במילון בן-יהודה, מפני שהשיטה הומצאה לפניו. מים מטוהרים ממלח הם מים ללא טעם, ומים ללא טעם הם מים תפלים. כל אסוציאציה ללא טעימים היא שגויה בהחלט - מים באיכות גבוהה הם מים חסרי טעם.

     

    שימוש במי גשמים להשקייה ()
    שימוש במי גשמים להשקייה

     

    התפלת מים נעשית על ידי הפרדה בין המים למלחים המומסים בהם. ההתפלה נעשית על ידי טכנולוגיות שונות, המרחיקות מלחים משני סוגים של תמיסות: מי ים, שריכוז המלחים שלהם מגיע ל-40,000 מ"ג לליטר, ומים מליחים - שמקורם במי תהום, מי מעיינות ונחלים ושריכוז המלחים שלהם נמוך יותר ממי ים, אך גבוה משל מים מתוקים.

     

    בראשית דרכה התבססה ההתפלה על תהליכים תרמיים, במסגרתם זוקקו המים באמצעות אדים. מתקני התפלה "מיושנים" שכאלה פועלים עדיין בארצות המפרץ הפרסי ובמקומות נוספים בעולם. ההתקדמות הטכנולוגיות בשנים האחרונות הביאו לפיתוח שיטות התפלה ממברנליות במסגרתן מפרידים את המים באמצעות ממברנות (ממברנה היא קרום דק, שעוברים דרכו אטומים או מולקולות מסוג מסוים בלבד – ת.פ).

     

    השיטה הנפוצה במסגרת זו היא האוסמוזה ההפוכה, במסגרתה מעבירים את המים המלוחים בלחץ גבוה מאד, דרך הממברנות המאפשרות מעבר מים בלבד ומונעות את מעבר המלחים. המים שעוברים דרך הממברנות הם מים מותפלים, ואילו המלחים שנשארים בתמיסה יוצרים רכז המוזרם חזרה לים.

     

    שיטת האוסמוזה ההפוכה, שהתגלתה כיעילה יותר בהרחקת המלחים וכזולה יותר, הביאה לירידה בעלויות ההתפלה והשימוש בה הולך ומתרחב. כיום עושים בה שימוש בעיקר בארצות-הברית ומדינות הים התיכון. בישראל, 99% מהמים מותפלים בטכנולוגיה זו.

     

    נזקים ופתרונם

    המגרעה העיקרית של ההתפלה היא עלותה הכספית, הגבוהה באופן ניכר לעומת עלות המים המתוקים הטבעיים. אולם העלות הזו היא כאין וכאפס לעומת הנזק הכלכלי של ייבוש שטחי חקלאות וגנים או הרס מקורות המים הטבעיים שלנו. כשכמות מי השתייה הטבעיים מוגבלת ומקשה על החברה והכלכלה - חייבים להתפיל מים מלוחים, גם במחיר כספי יקר.

     

    הודות לשיפורים הטכנולוגיים ולתחרותיות בשוק, עלויות ההתפלה הולכות ופוחתות והייצור משתפר ומתייעל. עלות התפלת 1 מ"ק מים עומדת כיום על כ-2-3 שקלים למ"ק, ואילו הנזקים הנגרמים עקב מחסור במים מוערכים בכ-8 שקלים לכל מ"ק שאינו מסופק לחקלאות. הנזקים גדולים בהרבה כאשר מדובר בשימוש עירוני.

     

    מגרעות נוספות שעלו לכותרות בשנים האחרונות, הן הבעיות הסביבתיות שנוצרות כתוצאה מההתפלה: אנשי איכות הסביבה טוענים לפגיעה בשטחים הפתוחים בחופים, השפעה שלילית אפשרית על הסביבה הימית ובעקיפין הגברת פליטת גזי החממה.

     

    מנגד, בואוליה מצביעים על השיפור באיכות המים המסופקים וכן תרומה של מתפילי מים מליחים למניעת המלחת האקוויפרים. בחברה מדגישים שכתנאי מקדים לכל מתקני ההתפלה הגדולים בישראל, נערכים סקרי השפעה מעמיקים על הסביבה כולל מודלים מפורטים לחיזוי ההשפעה הצפויה.

      

    בעיה אחרת היא איכות המים המותפלים, שנעדרים מהם מרכיבים חיוניים לגוף. בעקבות מחקרים של ארגון הבריאות העולמי ומחסור במגנזיום ביבולים מסוימים שהושקו במים מותפלים, החליט משרד הבריאות בתחילת השנה, לחייב מתקני התפלה להוסיף מגנזיום לאחר תהליך ההתפלה, שמטרתו להשיב את המרכיבים הללו. בואוליה מציינים, כי מאחר שהמים המותפלים נמהלים במים ממקורות אחרים במערכת הובלת המים הארצית, ההחלטה עדיין לא תורגמה לתקן מחייב. במקביל, קבוצת מחקר ישראלית פיתחה תהליך להוספת מגנזיום למים המותפלים, שנמצא כעת בפיילוט.


    פורסם לראשונה 21/10/2011 15:01

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתקן ההתפלה באשקלון
    צילום: טכנוגקפיקס בע"מ - יניב שוורץ
    מומלצים