סיפור סינדרלה
מגשימה חלומות באמריקה, מיליונרית שבנתה את עצמה בעשר אצבעות ידיה
הכל החל באמצע שנות ה-80, כשדרי הגיעה לארה"ב, מייד לאחר השיחרור הצבאי. היו לה רק 500$ בכיס וחלום להפוך לאמנית מאוד מפורסמת ומצליחה.
היום, חצי יובל לאחר שנחתה לראשונה בניו יורק, היא מיליונרית ובעלת גלריית אמנים מיוחדת במינה בוניס ביץ', שם היא מציגה עבודות של 100 אמנים שונים והיא ביניהם.
בארה"ב מתים על סיפורים כאלו (ובעצם, איפה לא?), ועיתונים שונים כמו Fortune ו -Entrepreneur, הספיקו לכתוב על דרי וסיפור הסינדרלה שלה בהרחבה, ועל איך היא מגלגלת מיליונים בכיף עם עסקיה חובקי העולם.
נפגשתי עם דרי בגלריה החדשה שלה בוניס ביץ', Very Venice, אותה פתחה בחודש אוגוסט האחרון, כדי לשמוע כיצד צעירה ישראלית שמגיעה לארה"ב מצויידת בחלום בלבד ומעט מרשרשים, מצליחה להפוך למיליונרית, ועוד מאמנות. בזמן ששוק הגלריות סובל מירידה תלולה במכירות, וגלריות הולכות ונסגרות כתוצאה מהמיתון הכלכלי, עסקיה של דרי משגשגים למדי.
הסיבה להצלחתה מתבררת לי מהר מאוד במהלך הראיון- דרי היא לא רק אמנית מוכשרת אלא בראש ובראשונה, אשת עסקים ממולחת וחריפה, שיודעת איך לשאת ולתת ובעיקר- למכור.
"זה לא תמיד היה קל" מודה דרי בחיוך רחב "האמת היא שבהתחלה היה לי אפילו מאוד קשה. עבדתי בכל מיני עבודות וכמוכרת בחנויות. הייתי צעירה בת 21 כשהגעתי לניו יורק, והחדר הראשון שלי היה קטנטן. היו שם המון ג'וקים ענקיים, לא היה לי תנור או מיקרוגל, אז הייתי מחממת את קופסאות השימורים שלי על הרדיאטור. מה שהחזיק אותי הייתה הידיעה שיש לי כרטיס טיסה בחזרה לארץ ותמיד אוכל להשתמש בו. היו לי תקופות קשות, אבל תמיד הרגשתי שאני עוד אצליח ואם יש לך את האמונה, אתה תמיד תצליח".
בשעות הפנאי שלה, התחילה דרי ליצור תכשיטים. "לקחתי תכשיטים שהיו לי, קניתי עוד חרוזים ועטפתי אותם בנייר כסף וכך יצרתי תכשיטים חדשים, אותם יצאתי למכור ביריד במנהטן. אנשים התלהבו מהתכשיטים ובסופו של יום הרווחתי 1000$, זה הרבה כסף! לאחר שחסכתי מספיק כסף, החלטתי לפתוח שואו רום ב"גרמנט סנטר" בניו יורק, וכך התחלתי לגדול".
כמובן שעם ההצלחה, הגיעו המתחרים שהעתיקו את התכשיטים של דרי ומכרו אותם במחירים זולים יותר, אבל דרי לא אמרה נואש, עזבה את התכשיטים מאחור ופתחה ליין חדש של כלי בית אמנותיים, נברשות ועוד קישוטים שונים לבית. חפצי האמנות השימושיים שלה, נחטפו מהר מאוד על ידי חנויות כמו הנרי בנדלס, נימן מרקוס ובלומינגדיילס.
לאחר שעשתה את המיליון הראשון שלה בניו יורק, היא החליטה לעבור למיאמי, שם פתחה מפעל ליצור כלי בית אמנותיים והתחילה לשווק לארה"ב ולעולם. ההצלחה המשיכה להאיר לה פנים ודרי כבר הרוויחה ארבעה מיליון דולר. לאחר גיחה נוספת לניו יורק ומעבר לטקסס, שם היא פתחה עסקים, היא הגיעה גם ללוס אנג'לס בשנת 2000 והתאהבה במקום ובאנשים. "גרתי כאן און אנד אוף. קניתי בית בוניס ביץ' וחלמתי תמיד לעבור לגור כאן באופן קבוע. אני מרגישה כאן כמו בבית, המקום הזה מאוד מתאים לי" מספרת דרי, שעשתה את המעבר הסופי שלה לוניס לפני חודשים מספר במטרה להישאר.
"היה לי תמיד חלום לפתוח כאן עסק, ברחוב אבוט קיני בוניס, שהוא רחוב מאד מבוקש בגלל המיקום הנהדר שלו. יש כאן המון גלריות וחנויות מקסימות, אבל קשה מאוד למצוא כאן מקום להשכרה, מישהו צריך למות כדי שאתה תוכל לשכור כאן עסק".
למזלה הגדול של דרי, אחת מבעלות הבניינים, נפטרה בשיבה טובה ובעל המקום החדש, הציע אותו להשכרה. "נלחמתי מול 50 חברות שונות שביקשו לשכור את המקום, ביניהן גם סופרמרקט אורגני. למזלי הרב, הצלחתי לקבל את המקום ודווקא לא הצעתי יותר ממה שבעל הבית ביקש. שכר הדירה כאן עומד על 14,000$ לחודש וזה בדיוק מה שהצעתי. מפני שלמדתי ריל אסטייט בטקסס ידעתי כיצד להציע הצעה שתפתה את בעל הבית להשכיר דווקא לי, ובאמת הצלחתי. מייד לאחר שקיבלתי את המפתחות, ערכתי לפני Wish List של כל הדברים שהייתי רוצה לראות בעסק שלי. ידעתי שאני רוצה לפתוח מעין קומונת אמנים ולהביא לכאן אמנים שונים שיציגו את האמנות שלהם. אז פניתי לקבוצות של אמנים בזמן שכל המקום הזה היה תחת שיפוצים, והצעתי להם לעזור לי בתמורה לחודשיים תצוגה בחינם בגלריה שלי".
האמנים, שנענו בשמחה לקריאתה של דרי, סייעו לה להפוך את המקום המוזנח והישן לפנינה אמנותית של ממש, עם ציורי קירות מיוחדים שגם מקשטים את חזית הגלריה. "כל שלושה חודשים יהיה לנו אמן חדש שיצור "מיורל" (ציור קיר-א.א.) חדש בחזית הגלריה" מספרת דרי.
הגלריה עצמה משתרעת על פני 2,000 סקוור פיט ומחולקת לחדרים-חדרים, כשבכל אחד מהם מציגים אמנים שונים את האמנות המיוחדת – ואם תרצו, המשוגעת – שלהם.
אחד החדרים מוקדש לאמנית המציירת אירוטיקה, חדר אחר, נראה כמו חדר של מכשף אפריקאי עם יצירות וודו למיניהן, בפינות שונות בגלריה אני פוגשת בבובות "עתיקות" שנראות כאילו נלקחו מסרטי אימה, ובכניסה לגלריה מוצגים מגפיים שנראה כי נלקחו מהקולקציה של ליידי גאגא: אימתניים עם סוליות ענק שבמרכזן- כדורי גלידה ודובדבן אדום מעל. למעוניינים: תג המחיר עומד על 1,000$! ויש כמובן גם את האמנות הפחות פרובוקטיבית, הפונה לטעם הקהל הרחב: כלי בית אמנותיים, תכשיטים, נברשות ועוד.
סך הכל, 100 אמנים מציגים בגלריה של דרי וכולם משלמים "שכר דירה" סימלי בתמורה להצגת האמנות שלהם בגלריה. "אני גובה מהם רק 20% מהמכירות בעוד גלריות אחרות גובות 50% ויותר", מסבירה דרי את נכונות האמנים להשתתף בדמי השכירות במקום.
נכון לעכשיו, כעשירית מהאמנים המציגים בגלריה הינם ישראלים, ודרי מקווה למשוך למקום אמנים ישראלים נוספים. "אני מחפשת עכשיו לעשות ריאליטי טי.וי בגלריה, מה שיביא לנו הרבה פרסום", מתכננת דרי כבר את צעדה הבא. "את יודעת מה זה להתעסק עם 100 אמנים? יש לנו כל הזמן דרמה כאן. אמנים נכנסים, עוזבים, אין להם כסף לשלם, הם בוכים, מבקשים עזרה, עצה. כשפתחתי את המקום לא ידעתי שאהפוך למשהו בסגנון גורו/מטפלת/פסיכולוגית/פסיכיאטרית בבת אחת. אנחנו כמו משפחה אחת גדולה כאן. הרבה מהאמנים כאן, הפכו לחברים קרובים שלי, מאוד התחברנו".
גם ללא תוכנית ריאליטי משלה, דרי, עושה רושם, מצליחה לא רע. חודשיים בלבד לאחר שפתחה את המקום, היא כבר הצליחה להחזיר את השקעתה. מעודדת מקצב המכירות, היא החליטה לפתוח מקומות דומים בסנטה מוניקה, מאליבו ולגונה ביץ'. כל מה שהיא צריכה עכשיו הוא למצוא את המשקיעים הנכונים.
אז איך בדיוק, בזמן מיתון, אמנית לא ידועה במיוחד, מצליחה כל כך במקום שאמנים רבים ידועים יותר, מתקשים? דרי מסבירה: "אני אמנית אבל לא האמנית הכי טובה, החוזק שלי הוא היכולת שלי לשווק את עצמי ואת האמנות שלי בצורה טובה. יש אמנים טובים יותר ממני אבל הם לא טובים בשיווק, הם לא יודעים איך למכור את עצמם ואת האמנות שלהם, נתקלים בקיר ולא מצליחים לשבור אותו. בשביל זה הם צריכים מישהי כמוני".
דרי מכורה לעבודה שלה, היא מגיעה לגלריה ברגל כל יום, למעט ימי ראשון, ונמצאת שם עד השעות המאוחרות של הלילה. "בימי ראשון אני מכריחה את עצמי לנוח, כי אחרת אני אתמוטט. אני נמצאת בגלריה כל יום עד השעה 11 בלילה ולמרות שאני מאוד נהנית מהעבודה, זה לא קל, ואני חייבת יום אחד מנוחה לעצמי".
החיים בוניס ביץ' מתאימים לה מאוד. "זהו מקום של אמנים הרוצים לשנות את העולם, זה ממש אני", היא אומרת בהתלהבות. עכשיו, כל מה שחסר לה בחיים הוא בן זוג. עד לאחרונה הייתה בקשר ארוך עם חבר, אך הוא הסתיים והיום היא פנויה לאהבה חדשה. סינדרלה מחכה עכשיו לנסיך שלה להשלים את החלום האמריקאי ולהעניק לו סוף הוליוודי מושלם.
www.VeryVeniceArt.com
